"אנו לא מספקים ערך מוסף בכל הקשור להשקעה בחו"ל"

הרחבת החשיפה לשווקים זרים על מנת לצמצם את תופעת ההטיה להשקעה מקומית והגדלת כר אפשרויות ההשקעה, מהווה מגמה בולטת בשנים האחרונות בקרב מנהלי השקעות וגופים מוסדיים בארץ. דומה כי האיצה אותה המתיחות הגיאופוליטית הנמשכת באזורינו, שהביאה את המדדים המקומיים להציג תשואות חסר על מקביליהם בעולם.

אחת הדרכים הפופולריות לבצע פיזור ולהיחשף לנכסי בסיס זרים, היא באמצעות קרן נאמנות. לצד קרנות מקומיות, קיימת אפשרות לבצע פיזור באמצעות הקרנות הזרות והמוכחות של מנהלי הקרנות הגדולים. על פניו, הגיוני יותר להעדיף השקעה באמצעות קרן נאמנות זרה על פני מקומית, בשל היתרון לגודל וההיכרות הקרובה של מנהליה עם השוק שבו הם פועלים.

תעשיית הקרנות העולמית מגלגלת נכון לסוף 2010 סכום עתק של 25 טריליון דולר, כאשר בארה"ב בלבד קיימות כיום כ-8,500 קרנות שונות. בכדי לסבר את האוזן, קרן הנאמנות הגדולה בעולם Return PIMCO Total, המנהלת נכסים בסך 245 מיליארד דולר, מכילה לבדה את כלל תעשיית הקרנות בארץ, מבחינת שווי נכסים, 6 פעמים.

"אם נשווה את קרנות הנאמנות בישראל לקרנות הטובות בחו"ל, לאורך זמן יש פערים מאוד משמעותיים בתשואות", אומר ל"גלובס" יאיר שני, סמנכ"ל ההשקעות של דש ניירות ערך, המנהלת גם קרנות נאמנות מסוג אגדי-חוץ. "אפשרויות ההשקעה, המומחיות וסדר הגודל הם אחרים. מנהלים ישראלים פשוט לא מהווים תחרות לקרן זרה".

בעמדה זו תומך מנכ"ל של חברת קרנות נאמנות מובילה, האומר כי "הגאווה שלנו היא למשל ביכולת ניתוח חוב מקומי, אך אם להיות כנה, אנו לא מספקים כל ערך מוסף עצמאי בכל הקשור בהשקעה בחו"ל. אנו לא יכולים להיפגש עם החברות הללו או לנתח אותן טוב יותר מבית השקעות זר, ואני לא חושב שיש בית השקעות בישראל שניחן ביכולות הללו".

לרכוש קרן זרה

קוראי "גלובס", הנחשפים לא מעט להמלצות על קרנות נאמנות זרות בכתבות מרקטווץ' או בארונ'ס המתפרסמות במדור "תיק אישי", ודאי שואלים עצמם כיצד רוכשים קרן נאמנות זרה? אמנם תיקון 15 העתידי לחוק השקעות משותפות בנאמנות, אמור להסדיר את ההפצה המסודרת של קרנות אלו בישראל, אולם, גם כיום יכול כל אחד לפנות לברוקר שלו בכדי לרכוש קרן זרה. "רוב הקרנות, בעיקר האמריקניות, אינן נגישות למשקיע הישראלי, בשל ענייני מיסוי, אך לרבות מהן גרסאות אוף-שור (קרנות הרשומות או מאוגדות מחוץ למדינה ובמקרה שלנו, מחוץ לארה"ב, ט' ב"פ) במדינות כמו לוקסמבורג או אירלנד, שבהן לא חל מס רווח הון או ניכוי מס במקור, הניתנות לרכישה", מציין בפני "גלובס" אלון אקהאוס, מנהל תיקים באופנהיימר ארה"ב.

עם זאת, מאחר שהבנקים אינם רשאים כרגע להפיצן ובשל ההיצע העצום של הקרנות הזרות, הבחירה אינה פשוטה. הבעייתיות מצויה גם בעלויות העסקה: חלק מהקרנות דורשות מינימום השקעה התחלתי, העשוי להגיע לאלפי דולרים רבים ואף יותר; חלקן גובות שיעור הוספה (Load) חד-פעמי שעשוי להגיע אף ל-6%, מה שהופך את טווח ההשקעה בקרן שכזו לארוך יותר, בשל הצורך לנטרל את השפעת הניכוי; כן, יש קרנות הקובעות זמן החזקה מינימלי של כשנה בממוצע, וקונסות את המשקיע על פדיון מוקדם.

עד ל"גיור" של הקרנות הזרות במסגרת תיקון 15, יכול כיום משקיע מהשורה, הנרתע מעלויות העסקה הגבוהות יחסית ומחוסר נגישותן, להיחשף לקרנות אלו בעקיפין, דרך קרנות נאמנות ישראליות מסוג אגד-חוץ. אלו מחזיקות תחתיהן קרנות זרות שנבחרו על ידי מנהלי האגד

מודל אגד החוץ נבחר ע"י חלק ממנהלי הקרנות הישראלים מתוך הכרה, כי לקרנות הזרות עדיפות ברורה בכל הקשור להשקעה מתוחכמת מחוץ לישראל. האגדים אינם מהווים אמנם חלופה מלאה לקרנות זרות, שכן זהות הקרנות אינה נתונה לבחירת המשקיע, אך הם כן מציגים מספר יתרונות לא מבוטלים. כך, לצד קלות הרכישה, המשקיע זוכה לניהול ובחירה מקצועית של הקרנות, כשהאגד כפוף לרגולציה מקומית. חלק מהאגדים מאפשרים נטרול חשיפה מטבעית, ויתרון נוסף מצוי בדחיית מס: תשלום המס מתבצע בעת מכירת האגד ולא בעת שינוי תמהיל הקרנות שבו.

עם זאת, נציין שההשקעה באגדי חוץ כרוכה בתשלום דמי ניהול כפולים - למנהל האגד ולמנהלי הקרנות שבתוך האגד. מנהלי אגדים שעמם שוחחנו, טוענים שבשל היתרון לגודל, האגד מקבל הנחה משמעותית בדמי הניהול של הקרן הזרה, ואף פטור לרוב משיעור הוספה. כך, שלדבריהם, בפועל העלות הנוספת הינה נמוכה ולעתים כלל לא קיימת.

למעוניינים לרכוש קרנות זרות באופן ישיר, ממליץ אקהאוס על קרנות האוף-שור הבאות:

אג"ח מתפתחות

MFS Meridian Emerging Markets Debt

מדורגת 5 כוכבים על-ידי מורנינגסטאר, משקיעה באג"ח מדינה וקונצרניות בשווקים מתעוררים, ונחשבת לקרן הפופולרית ביותר כיום בארה"ב בתחומה. מציגה תשואה שנתית ממוצעת של 11.02%.

"סביבת הריבית הנמוכה בעולם המפותח, הפכה את האלטרנטיבה של חוב במדינות מתפתחות לאטרקטיבית", אומר אקהאוס. לדבריו, חלק ניכר מהמדינות המתפתחות נחשבות כיום למסוכנות פחות מהמפותחות.

מניות אמריקניות

Alger American Asset Growth

משקיעה במניות אמריקניות, ומציגה תשואה שנתית ממוצעת של 7.79%. זכתה בפרס Lipper היוקרתי, כקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות.

Skandia US All Cap Value

מדורגת 5 כוכבים על-ידי מורנינגסטאר ומנוהלת על-ידי המשקיע המיתולוגי מאריו גאבלי, מהבודדים שהצליחו להביס את מדד הייחוס (S&P 500) בשלושת העשורים האחרונים.

"שוק ההון האמריקני הינו זול - מכפיל הרווח של מניות ה-500 S&P לשנת 2012 עומד כיום על כ-12, לעומת 17 ב-2007 ו-20 בשנת 2000", אומר אקהאוס.

אג"ח אמריקניות

JPM US Aggregate Bond

קרן אג"ח שמרנית המדורגת 4 כוכבים על-ידי מורנינגסטאר ומשקיעה רק באיגרות חוב בארה"ב - כ-80% מהן בדירוג AA פלוס. לקרן סטיית תקן נמוכה יחסית של 3.8, וב-2008 השיגה תשואה חיובית של 4.65%.

"הקרן מומלצת למשקיע החושש מאג"ח של שווקים מתעוררים", אומר אקהאוס, ומציין כי היא מספקת תשואה סבירה ברמת סיכון לא גבוהה.

 המלצות אופנהיימר לקרנות לרכישה באופן ישיר

* הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בני"ע, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם