אתם כבר מזמן כבר לא בני 21 אבל עדיין לא הגעתם לירח? יכול להיות שהאנשים שכתבו את העתידות של מסטיק בזוקה פשוט התבלבלו קצת במספרים. תאריך היעד לנחיתה של החללית הישראלית הראשונה על הירח הוא 2012, כך לפחות מקווים בקבוצת SpaceIL, הצוות הישראלי היחיד שמשתתף בתחרות הטסת חללית פרטית לירח שעורכת חברת גוגל.
ה-Lunar X Prize מבטיח סכום של 20 מיליון דולר למשימה (mission, כלומר רכב חלל) הראשונה שתגיע לירח, תנחת עליו ותנוע 500 מטר לנקודה אחרת על הירח.
גוגל מציעה פרסים נוספים - למי שיצליח לנוע 5 קילומטר על הירח, למי שימצא שם מים ולמי שיביא תמונות של החללית אפולו ויוכיח שהאחרונה אכן נחתה על הירח ולא באולפן הוליוודי, כפי שטוענות כמה תיאוריות קונספירציה.
בתחרות משתתפות 29 קבוצות, שאחת מהן כבר הכריזה על כך שתגיע לירח ב-2013. הקבוצה הישראלית מתכוונת להקדים את המתחרה בשנה.
עד כה התמקד הצוות בתכנון המשימה וביצוע ניסויים בחלק מהמרכיבים. בקרוב תחל בניית המערכת עצמה. "אנחנו מחפשים מתנדבים בכל תחום, גם בבנייה", אמר אתמול כפיר דמרי, סמנכ"ל התפעול, במסגרת הרצאה בכנס אייקון (כנס המד"ב והפנטזיה) שנפתח אתמול בסינמטק תל-אביב ויימשך גם מחר.
מכונת כביסה מעופפת
הצוות הישראלי מתכנן לשתף את הציבור באלמנטים נוספים של התוכנית, לרבות המימון. הקבוצה מבטיחה לתרום את הפרס, אם תזכה בו, לטובת מטרות חינוכיות.
"יצאנו למשימה כדי לקרב את הציבור הישראלי ואת בני הנוער הישראלים למדע", אומר דמרי. הקבוצה מציגה את הפרויקט בבתי ספר ברחבי הארץ. "אנחנו מתמקדים בנוער בכיתות ח' ט'", הוא מספר, "זה הגיל שבו התלמידים צריכים לבחור את מגמת הלימודים. אנחנו משדרים שמדע זה כיף, שאפשר לעשות את זה בארץ ולא רק בנאס"א, ושעוסקים בכך צעירים ולא רק פרופסורים מאפירים.
"כמו כן ביצענו שיתוף פעולה עם קבוצת הנוער 'מדעני וממציאי העתיד' באוניברסיטת תל אביב. במסגרת השת"פ בני נוער מצטיינים במדעים בחרו עבורנו את המקום המתאים ביותר לנחיתה על הירח".
הקבוצות האחרות, אומרים ב-SpaceIL, נוטלות חלק בפרויקט למטרות מסחריות. זהו המפתח ליתרונה של SpaceIL, לדעתם. "חלק מהקבוצות האחרות", אומר דמרי, "רוצות להירכש אחר כך על ידי תוכנית חלל לאומית או מסחרית, ולכן המשימה צריכה להיות 100% אמינה. יש קבוצות שמקבלות תשלום מקבוצות מחקר בתמורה לנשיאת ציוד מחקרי לירח, ואז המשימה צריכה להיות גדולה מאוד. בהתאם, התקציבים שלהם גדולים אפילו מגובה הפרס, ומורכבות התהליך היא גבוהה".
הקבוצה הישראלית רוצה בסך הכול לבצע את המשימה שדורשת גוגל ותו לא, ולכן הפעילות שלה מצומצמת יחסית. החללית הישראלית היא בגודל של מכונת כביסה בערך, הרכיב שמבצע את השידור והצילום הוא בגודל של טלפון סלולרי בלבד, ושאר המקום מוקדש לדלק. אם הניסיון הראשון ייכשל, הקבוצה תוכל לבצע מקצה שיפורים ולבצע ניסיון נוסף בעלות של 100 אלף דולר בלבד. הגישה הזו תואמת את החזון של גוגל: חקר חלל במחיר שווה לכל נפש.
עד היום גייסו לפרויקט הישראלי כמיליון וחצי דולר, בעיקר ממשקיעים פרטיים, בהם ינקי מרגלית וכן מהתעשייה האווירית, רפא"ל, אלביט, המרכז הבינתחומי בהרצליה, מהטכניון ואוניברסיטת בן גוריון.
כיום כל החברים בקבוצה עדיין עובדים במשרות הקבועות שלהם, ויינטראוב בתחום הלוויינים בתעשיה האווירית, דמרי כיועץ בתחום המחשבים ואבטחת המידע ומרצה במכללות ומנכ"ל הקבוצה יריב בש בתחום הנדסת האלקטרוניקה, אך בקרוב הם מתכננים להתפטר ולעבוד בעמותה. כ-10 בני אדם ימשכו מהפרויקט שכר. "זו לא בדיוק משכורת", אומר דמרי, "אבל מספיק כדי לממן שכר דירה בתל אביב".
שיטת השווארמה
החללית של SpaceIL, שמזכירה מכונת כביסה שעליה דגל ישראל ומצלמה, תקבל "טרמפ" לחלל עם לוויין שיטיס אותה לתחנת חלל מאוישת ומשם תטוס עצמאית לירח.
בדרך, היא תצטרך להתמודד עם הפרשי טמפרטורות אדירים בין צד החללית הפונה לשמש לבין זה המרוחק מן השמש. איך מתמודדים? "בשיטת השווארמה: על ידי סיבוב של החללית סביב צירה במשך כל זמן הנסיעה, כך שבכל רגע חלק אחר ממנה מופנה לשמש".
האתגר הכבד יהיה הנחיתה. אין אוויר על הירח, ולכן אין גם חיכוך שיכול להאט את הנסיעה, אך יש גרביטציה. חלק נכבד מן הדלק יישרף על מנגנון ההאטה, כדי שהרכב יוכל להחליק בקלות לתוך פני הירח. "16 חלליות של תוכניות החלל הממוסדות כבר נכשלו בנחיתה והתרסקו לתוך הירח", אומר ויינטראוב. "יש רק 2 דגלים על הירח, ו-16 בתוכו".
בשלב הבא יש לבצע נסיעה של 500 מטר. "הקרקע על הירח אבקתית, ומפריעה לנסיעה על גלגלים. אמרנו - בסדר. אפשר לקפוץ", אומר וויינטראוב. כך, אחרי ביצוע הנחיתה המאתגרת על הירח, יופעל שוב המנוע והמשימה תבצע קפיצה הצידה, ותצטרך לנחות שוב. "זה מאוד מפחיד", אומר דמרי. "אבל זו הדרך הנכונה לעשות את זה".
החללית תשהה על הירח פחות מיום-ירח אחד, האורך כשבועיים. היא תנחת בזריחה, וכך תימנע מהתמודדות עם התנאים הקיצוניים של הקור בלילה הירחי.
"בניגוד למה שכולם למדו מפינק פלויד, לירח אין צד אפל", אומר דמרי. "יש לו צד שמרוחק מכדור הארץ ואי אפשר לראות אותו, וזה נקרא אצלנו 'הצד האפל', אבל בפועל הירח סב על צירו פעם בחודש, והצד ה"אפל" של הירח מואר למשך שבועיים בחודש, בדיוק כמו הצד השני".
אחרי השלמת המשימה המערכת תישאר על הירח, אומר ווינטראוב. "אתם יכולים לבוא לקחת אותה אם אתם רוצים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
