בעולם שבו החובות הריבוניים של המדינות הולכים ותופחים, במדינות אירופיות מסוימות עד כדי אובדן שליטה, מעמדה הכלכלי היחסי של ישראל הולך ומתחזק. לא פלא שסיגלית סייג, ראש נציגות משרד האוצר בניו יורק, וערן היימר, סגן החשכ"ל לתחום מימון ובנקאות, אופטימיים לגבי מעמדה הבינלאומי הכלכלי של ישראל ויכולתה לגייס חוב חיצוני.
בראיון מיוחד ל"גלובס", סייג, האחראית על ניהול החוב החיצוני של מדינת ישראל, והיימר, חושפים את כוונת האוצר לצאת בשנת 2012 לגיוס חוב מט"חי נוסף, מסבירים מדוע, למרות הזעזועים בשווקים וההחמרה במצב הגיאו פוליטי במזרח התיכון, במשרד האוצר רגועים מאוד ואפילו לא מוטרדים מכך שהאמריקנים יקצצו את הסיוע.
- המצב הגיאו פוליטי של ישראל הוחמר כתוצאה מהשינויים במזרח התיכון, איך זה משפיע על גיוס החוב של ישראל?
"יש השפעות גיאו פוליטיות אבל המשקיעים יודעים לעשות את האבחנה ולראיה לא מזמן דירוג האשראי של ישראל עלה. לישראל נתוני מאקרו כלכלה טובים ובעולם של מערכות פיננסיות רעועות, שכנים לא נעימים הם לא דבר מפחיד כמו פעם".
- האם יש סכנה של חרם משקיעים על ישראל בגלל שיקולים פוליטיים, למשל במדינות אירופיות פרו פלסטיניות כמו נורבגיה או בלגיה?
"היום המצב הגיאו פוליטי לא משפיע על מצב הקרדיט. מה יקרה מחר אנחנו לא יודעים. אבל אם בנורבגיה לא ירצו להשקיע בישראל יהיו מדינות אחרות: סין, תאילנד, סינגפור, רוסיה. יש מספיק כסף בעולם שמחפש גיוון ישראלי לתיק ההשקעות שלו. בהנפקה האחרונה שעשינו באירופה, במארס 2010, הביקושים עמדו על 13 מיליארד יורו והיינו צריכים להגביל את ההשקעה למיליארד וחצי יורו. יש הרבה יותר ביקוש לאג"ח של ישראל ממה שאנו מציעים".
- ובכן, אם מצבנו כל כך טוב מדוע ישראל עדיין צריכה את הבונדס?
"הבונדס הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, כך רואות אותו חברות דירוג האשראי שאף מציינות את קיומו. נכון שבשנים שלא צריך את הבונדס, זה נראה יקר אבל כשצריך ובזמנים קשים זה עוזר. ולראיה, מדינות נוספות בעולם כמו הודו ויוון באות לבקש מאיתנו עצות איך מגייסים את הפזורה העולמית של בני ארצם לטובת המדינה. הבונדס הוא גם כלי להבעת תמיכה בישראל בזמנים קשים והגיוסים מושפעים ממה שקורה לישראל. אגב, לא רק יהודים קונים. יש גופים אמריקניים שרואים בזה כלי להעביר מסרים לקהילה היהודית ולממשל".
- ארצות הברית לקראת מיתון, האבטלה גבוהה וקריאות להידוק תקציבי נשמעות מכל עבר. במקביל ישראל מקבלת מדי שנה מעל 3 מיליארד דולר כסיוע צבאי. האם אין סיכון להמשך הסיוע האמריקני במתכונתו הנוכחית ועלינו לצפות לדרישה לקצץ בו?
"יש תרחיש כזה אבל הוא אינו סביר, בטח לא בעידן שבו המזרח התיכון מתהפך. לכן לא סביר שהסיוע יקוצץ. יש ברית בין המדינות ולשני הצדדים יש אינטרס בקיומה. השנה למשל הסיוע הביטחוני היה גבוה מהמתוכנן וניתנה תוספת, לטובת כיפת ברזל".
- יש למשרד האוצר כוונה לגייס בקרוב חוב במט"ח?
"אנחנו מתכננים בשנה הבאה לעשות גיוס חוב במט"ח. אנחנו פחות זקוקים לכסף אבל מטרת הגיוס היא לשמר ערוצי מימון פתוחים. כמו כל סמנכ"ל כספים בחברה עסקית, אנחנו מעדיפים לגוון מקורות מימון ותמיד להיות עם נוכחות בשווקים. צריך לגייס משקיעים כשאתה לא צריך, כדי שהם יהיו שם כשנצטרך".
- העיתוי הנוכחי קצת בעייתי כאשר המחאה החברתית מאיימת לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגירעון.
"למיטב ידיעתנו לא הולכים לפרוץ את מסגרת התקציב אלא יהיה שינוי עדיפויות בתוך התקציב. ישראל הוכיחה לאורך זמן שהיא בתוואי גירעון הולך ויורד והיום השווקים אוהבים את הקרדיט הישראלי. בניגוד למדינות אחרות, הבנקים הישראלים אינם בבעיה והדירוג של המדינה עולה ולא יורד".
- ומה יקרה אם המחאה בכל זאת תגרום לפריצת התקציב?
"ישראל מגייסת בשנה 80 עד 100 מיליארד שקל. חוסר אמון וחששות מתורגמים לתוספת ריבית וזה לא חברתי לשלם ריבית גבוהה מדי. אם נוריש לילדים שלנו את הבעיות שלנו זה לא יהיה חברתי. כל הורה רוצה להשאיר לילדים דירה ולא משכנתא. אם המחאה תביא אותנו להגדלת הגירעון, בסוף הציבור ישלם ריביות גבוהות לאורך זמן. אם ישראל מגייסת חוב במח"מ (משך חיים ממוצע) של 8 שנים ונצטרך כתוצאה מפריצה תקציבית לשלם עוד 0.5% ריבית, נגיע להוצאה נוספת של עוד מאות מיליונים בשנה".
- באוצר תמיד מתלוננים על גודלן של משלחות משרד הביטחון לחו"ל ומציעים לקצץ בהן. מדוע צריכה מדינת ישראל להמשיך ולהחזיק נציגות של משרד האוצר בניו יורק, זה לא בזבוז כספי ציבור?
"(סייג מזועזעת מהשאלה אבל עונה) בגלל פערי מרחק ושעות אין תחליף לקשר ישיר עם משקיעים. יש ערך לבנאדם על הקרקע, למגע ישיר עם הממשל האמריקני ולקשר עם 800 אלף מחזיקי אג"ח של ארגון הבונדס. אמנם הבונדס מוכר אג"ח אבל זה חוב של ממשלת ישראל שמשולם לתושבי ארצות הברית וצריך להיות זמין ונגיש להם.
בק אופיס: לא רק אופרציה טכנית
"בנוסף תפקיד הנציגות הוא לנהל את החוב החיצוני הדולרי של ממשלת ישראל, חוב בסך 30 מיליארד דולר, גם מבחינה טכנית. כאן הבק אופיס שאחראי על התשלומים. קרן וריבית, זו אופרציה שאינה רק טכנית אלא יש בה גם הרבה אחריות. הנציגות גם נותנת שירותים פיננסיים ושירותי חשבות למשלחות ממשלתיות אחרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
