אנשי המחאה לח"כים: חיתמו על תמיכה מוצהרת במחאה

לקראת ההפגנות המתוכננות במוצאי השבת הקרובה, שלחו היום אנשי המחאה מכתבים ל-120 חברי כנסת ישראל במסגרתם הם מתבקשים להביע את עמדתם בכל הנוגע לנושאי המחאה.

את המכתב שלחו יוזמי המחאה, דפני ליף, סתיו שפיר, רגב קונטס ועוד ופורום הארגונים החברתיים לצדק חברתי שמאגד בתוכו כ-40 מאהלים, תנועות וארגונים חברתיים כמו דרור ישראל, אנשי מאבק הרפתנים, מועצת תנועות הנוער, מובילי המאבק ביוקר המחיה ועוד. הסטודנטים אגב אינם נמנים על שולחי המכתב.

"מזה שלושה חודשים מתנהלת מחאה ציבורית רבת תהודה ובהיקפים חסרי תקדים בדרישה בלתי מתפשרת לצדק חברתי", כתבו אנשי המחאה במכתב, "במשך כל חודשי הקיץ יצאו מאות אלפי אזרחי המדינה, בכל מוצאי שבת צעירים ומבוגרים מכלל חלקי החברה הישראלית למחות כנגד המדיניות הכלכלית חברתית הנהוגה במדינת ישראל למעלה משלושה עשורים".

במסגרת המכתב ביקשו אנשי המחאה מחברי הכנסת לחתום פיזית על תמיכתם בנוסח הבא: "אנו, החתומים מטה, חברי כנסת ממגוון סיעות ומפלגות, רואים בדרישות המחאה החברתית בסיס למדיניות כלכלית חברתית חדשה ומתחייבים לפעול ככל שניתן לנו להגשמת דרישות אלו, לשלבן במצעי המפלגות ובהסכמים קואליציוניים שיחתמו על ידי המפלגות וכן ליזום ולתמוך בהחלטות ממשלה ובחקיקה התואמות את העקרונות הללו".

להלן העקרונות כפי שהופיעו במכתב: "צמצום ממדי אי-השוויון והעוני במדינת ישראל תוך חתירה להגיע לרמת השוויון שבמתקדמות שבארצות מערב אירופה; שיקום המגזר הציבורי והגדלת חלקה של הממשלה בתוצר הלאומי הגולמי: הגדלת סל השירותים אותו מספקת המדינה לאזרחיה ושיפור איכותם בתחום החינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור, והתחבורה, כל זאת באמצעות הגדלת חלקה של הממשלה יחסית לתוצר עד לרמות שבין 50%-55% תוך 7 עד 10 שנים; הורדה משמעותית ביוקר המחיה.

עוד דורשים מעורבות ממשלתית גדולה ומגוונת יותר במטרה להבטיח את הספקת צרכי היסוד הבסיסיים (מזון, מלבוש, מעון, מרפא ומורה) לכלל אזרחי המדינה במחיר שווה לכל נפש; בחינה מחודשת של תהליכי ההפרטה תוך עצירה של הפרטות השירותים החברתיים ותשתיות המדינה; שינוי מדיניות המיסוי והשתת מיסוי שוויוני יותר, על ידי הגדלת המיסוי הישיר כגון מיסוי על ההון ועל בעלי ההכנסות הגבוהות, לצד הורדת המיסוי העקיף, כגון שיעורי המע"מ ועוד; הפסקת ההעסקה הלא ישירה במגזר הציבורי; הגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה באמצעות פיתוח יכולות וכישורים בקרב כלל הציבור בישראל.

כל זאת, באמצעות שיפור תשתיות החינוך והנגשתן לכלל האוכלוסיות; שמירה על אחריות תקציבית: אי הגדלת הגירעון והמשך ירידת היחס בין החוב לתוצר תוך האטת קצב הירידה, המוכתב על ידי המתווה הקיים. שמירת הגמישות התקציבית הנדרשת בשנות האטה ומיתון".

אנשי המחאה חזרו שוב במכתב על דרישתם מהממשלה לביצוע מספר צעדים שיסירו לדבריהם "את החסמים הפוגעים בהליך הדמוקרטי של קביעת המדיניות הכלכלית-חברתית". מדובר בשינוי התקציב הדו שנתי, ביטול כלל ההוצאה, ביטול חוק ההסדרים וגיבוי תוכניות הממשלה בתקציבים הולמים ולכלול לוחות זמנים ברורים וערבויות לביצוע.

דפני ליף: "במשך חודשי הקיץ הבהרנו את דרישות המחאה לצדק חברתי. צדק חברתי דורש תקציב חברתי, אנו קוראים לחברי הכנסת לתמוך בדרישותינו, היה להם די זמן לגבש את עמדתם".

פסח האוספטר, רכז תנועת דרור ישראל מהפורום לצדק חברתי: "הדרישה לצדק חברתי היא קריאה לשינוי השיטה הכלכלית בישראל. שינוי השיטה דורש מעשים בשטח, אנו קוראים לח"כים לתמוך בדרישות במעשיהם, ואנחנו נדרוש מהם כיסוי להבטחותיהם".