"השווי של גרופון וזינגה לא ברור - אפשר לקרוא לזה בועה"

טרנס קוואג'ה (Terence Kawaja) מתפקד בדרך כלל כיועץ אסטרטגי לעסקאות, מיזוגים ורכישות בחברת לומה פרטנרס (Luma). מאחורי הקלעים הוא פיתח את אחת ההתמחויות החריגות בוול סטריט. קוואג'ה מספק תכנים הומוריסטיים עם רלוונטיות לתחום העיסוק העיקרי שלו - בנקאות השקעות שמתרכזת בתחום המדיה הדיגיטלית. אם תרצו מדובר בקומיקאי הבולט של בנקאות ההשקעות הטכנולוגית, ואולי אפילו קצת להיפך.

אחד הסרטונים שהפיק לפני כשנה נקרא TechStar, משחק מילים על השיר Rockstar של להקת Nickelback הקנדית, שעבר התאמה לסצנת האינטרנט, ואף כולל את יוסי ורדי כאחד המשתתפים. TechStar הוא גם שמה של החממה האמריקנית שמתמחה בתחום האינטרנט ואף השם של תוכנית ריאליטי ברשת בלומברג TV. צפייה בסרטון ובתכנים אחרים משאירה את ההרגשה שהצד ההומוריסטי הוא רק כיסוי ללא מעט ביקורת שיש לקוואג'ה על התעשייה כולה, ובפרט על הצדדים הפיננסיים.

הביקורת נוגעת קודם כל לבנקאי ההשקעות הטכנולוגיים. "הדרך שבה הרבה בנקאים ניגשים לחברה טובה לבנקאים אבל לא בהכרח לחברות", הוא טוען בראיון ל"גלובס", לקראת כנס הג'רני בו הוא עתיד להשתתף בשבוע הבא.

בסרטון ממליץ קוואג'ה, עם לא מעט הומור עצמי, "להיפטר מהבנקאים", ומאמין שהמיקוד של Luma בתחום האונליין מאפשר לה להבין את המציאות בתחום המשתנה במהירות כל כך גבוהה. אחרי 20 שנה בעסקי הבנקאות הטכנולוגית, הוא ממליץ לחברות בהרצאה שהעביר לאחרונה תחת הכותרת "אומנות האקזיט", כי "רק בגלל שאתם יכולים לגייס עוד כסף, לא אומר שאתם צריכים לעשות את זה", שונה מאוד מהמנטרה לפיה "מגייסים כשאפשר ולא כשצריך".

קוואג'ה מציג נתונים לפיהם מאז שנת 2008, כ-85% מהרכישות בתחום המדיה הדיגיטלית היו בסכום של פחות מ-150 מיליון דולר ויותר מחצי היו מתחת ל-20 מיליון דולר. אז מה הסיכוי של סטארט-אפ לגייס הרבה ולקבל שווי שמצדיק את ההשקעה? הוא שואל.

זהירות יתר

קוואג'ה, שמתואר בקורות החיים שלו כמי שלא חושש "לשים דברים על השולחן", מדבר לקהל יעד מסוג מסוים, כזה שמחפש אקזיט בשווי גבוה. למרות הדמיון של המצב הנוכחי להתנהלות בעמק הסיליקון של סוף שנות ה-90, הוא "לא רואה את הרכישות בתחום כחלק מהתפתחות בועה".

היום, לדבריו, החברות הגדולות יכולות לפתח טכנולוגיה מאוד בקלות ולכן "הסתיימו הימים שלא יכולת לבנות מוצר של חברה אחרת בגלל המחסור בטכנולוגיה. המחסומים בתעשייה הזו ירדו באופן מאוד משמעותי". בעקבות כך, הוא מעריך, "יותר מתמיד, בחברות הגדולות בוחנים את הזדמנויות הרכישה באופן הרבה יותר זהיר מאשר בעבר".

"אפשר לקרוא לזה בועה"

לעומת זאת, כאשר הוא מתייחס לכסף שנכנס לחברות במסגרת גיוסי ההון, קוואג'ה פחות חד משמעי. "השוויים של החברות אכן עולים, ואפשר לקרוא לזה בועה. אני רוצה להבחין בין מה שקרה בסוף שנות ה-90 כי אז רעיונות מגוחכים זכו להשקעות משמעותיות. זה לא אומר שהערכים לא מתקדמים מהר מדי, זה קורה מדי פעם".

את התזה הזו ניתן יהיה לבחון בקרוב בהנפקה הצפויה של גרופון. החברה הפחיתה את שווי הגיוס שלה ל-11 מיליארד דולר לערך, פחות מחצי לעומת מה שקיוותה להשיג עם הגשת התשקיף לראשונה לפני מספר חודשים. סימני השאלה צצים גם לגבי המודל העסקי והשווי של זינגה, שגם היא עתידה להפוך לציבורית.

"גרופון נמצאת בקטגוריה של חברות שקשה באמת להסביר את השווי שלהן", אומר קוואג'ה, "חברות כגון זינגה, פייסבוק, טוויטר, גרופון או פורסקוור, ניתן להגדיר כ'חברות אינטרנט סקסיות גדולות, שגדלות מהר'. והן בוודאות קיבלו יותר מהערך שלהן מבחינת החשיפה במדיה, וחלק מהשווי שלהן יכול ליפול בקטגוריה של התלהבות יתר (Over Hyped)".

הניסיון הישראלי ב-Luma כולל את מכירת Dapper ל-Yahoo לפני כשנה תמורת כ-60 מיליון דולר. קוואג'ה מספר שהוא נמצא בקשר עם חלק גדול מחברות האינטרנט הבולטות בזירה המקומית, כולל אאוטבריין - שעליה הוא אמר כי "אני מעריץ גדול שלה" - טאבולה, סנדיי-סקיי, גיגיה, קונטרה, קנשו ואחרות. הקשר שלו עם ישראל החל עוד מ-1995, אז היה מעורב בהנפקת קומברס, ולאחר מכן היה מעורב באופן כזה או אחר גם במיראביליס, שנמכרה ל-AOL ב-1998, ומכאן גם ההיכרות עם ורדי.

ה-DNA של ההיי-טק הישראלי אינו כולל אקזיטים מלהיבים במיוחד בתחומי האינטרנט מלבד מיראביליס, קוויגו ודוטומי, אך קוואג'ו מאמין שאפשר גם אחרת. "אני חושב שישראל יכולה לעשות הרבה יותר בתחום התוכנה והאלגוריתם באינטרנט", הוא משוכנע, "יש כאן הרבה חברות בתחומי הפרסום שמעורבות מהצד העסקי שבין חברות. זה אומנם פחות סקסי, אבל מבוסס על אותם הכישורים מתחומים כמו בסיסי נתונים ואלגוריתמים מתוחכמים. ישראל מתנהלת בסקטור הזה די טוב".