לפני כשנה חיתן מיליארדר הביומד פרופ' שלמה בן חיים את בתו בפרדס סמוך לחיפה. זה אמנם לא היה אירוע יקר וראוותני כמו חתונת בנו של הטייקון יצחק תשובה, אך בדומה להרבה חתונות של ילדי האלפיון העליון, אשר נערכות בטבע, ההשקעה הכספית ביצירת אווירה צנועה ולא מתיימרת ניכרה היטב.
האורחים זוכרים כי בן חיים חייך במבוכה קלה כשהאורחות דידו בחוסר נוחות על עקביהן על אדמת הפרדס. "על הכול החליטו הילדים", ספק התנצל. "אני רק אורח".
ברוח דומה נוהג בן חיים להשיב כשהוא נשאל לפשר הקשיחות שבה הוא מנהל מו"מ מול רוכשים פוטנציאליים או עובדים בחברות שבבעלותו. "אני חייב לפרנס ארבעה ילדים", הוא יאמר, ואז יחייך את חיוכו המנומס, המצטנע לכאורה, אך המיטיב להכיר בערך עצמו.
לא צריך להתבלבל. בן חיים הוא אחד האנשים העשירים שהצמיח תחום ההיי-טק בישראל. הוא היה מעורב עד היום באקזיטים שהיקפם מעל מיליארד דולר בתחום המכשור הרפואי, ועל פי ההערכות, מסכום זה הוא גרף יותר מ-200 מיליון דולר, ונחשב למי שלא מעט בזכותו התבסס התחום בישראל.
"יש לו מין נטייה כזו לספר לך על הצלחות כבירות כאילו היו דבר של מה בכך", אומר משקיע שהיה בעבר קרוב לבן חיים. "זה נורא נחמד". אבל לא כולם חושבים שהוא כל כך נחמד. כך למשל, יזמי חברת RF Dynamics, ערן בן שמואל ואלכס בילצ'ינסקי, אשר הגישו לפני כשבועיים תביעה נגד בן חיים, שהיה משקיע מוביל בחברה. השניים מדברים על "מעשי תרמית והונאה מתוחכמים על-ידי אדם רב עוצמה ועתיר ממון".
"התנהלות של גנגסטר"
התביעה מייחסת לבן חיים "התנהלות של גנגסטר", כולל אריזת חפציו של בן שמואל בשקיות זבל וזריקתן ליד ביתו, איסור על התובעים להיכנס למשרדי החברה והעברת מסרים לעובדים "כאילו התובעים הנם גנבים ולכן הועברו מתפקידם". בן חיים, שמיוצג על-ידי עו"ד דורי קלגסבלד, מסר בתגובה כי "הוגשה נגדם תביעה שמתבררת בבית הדין לעבודה, משום שהתגלה כי הם נטלו שלא כדין כספים מהחברה".
עוה"ד יריב קסנר, אמיר קדרי ואמיר עדיקא ממשרד גלעד שר ושות' מייצגים את יזמי חברת RF Dynamics ערן בן שמואל ואלכס בילצ'ינסקי.
תביעת יזמים נגד משקיעים היא עניין שכיח בתעשיית ההיי-טק, אבל במקרה של בן חיים לא מדובר בתביעה בודדת. ב-2004 הוא נתבע על-ידי יזמי חברת רדיאנסי (שנמצאת היום בתהליך מיזוג עם חברת Photomedex הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 44 מיליון דולר). גם במקרה ההוא נטען כי בן חיים ניסה לנשל את היזמים מחלקם בחברה על-ידי האשמות שווא.
"מנעולי החברה הוחלפו, ו'ביריוני' חברת השמירה קיבלו הוראה למנוע את כניסת התובעים לחברה. אז החלו בעלי השליטה להפיץ שמועות על כך שנעלמו סכומי עתק מהחברה", נטען. התביעה ההיא הסתיימה בפשרה.
בחברה שלישית, אימפולס דיינמיקס, לא הגיעו החיכוכים בין בן חיים לעובדים לביהמ"ש, אך מספר בכירים עזבו את החברה מיד לאחר חתימת הסכם לקבלת 125 מיליון דולר מחברת Guidant האמריקנית, עבור אופציה לרכישת החברה (שלא מומשה בסופו של דבר).
מקורבים לחברה דאז טוענים כי המנהלים עזבו, משום שציפו לקבל נתח נאה מתמורת העסקה, אך בפועל קיבלו עשרות אלפי דולרים בסה"כ. "הטענות נגד בן חיים הם כי בכל מקום שבו השקיע, מי שהרוויח זה בעיקר הוא ולא היזמים", אומר בכיר בשוק הביומד.
לעומתו אומר משקיע שהיה שותפו של בן חיים בעבר, כי "הרבה אנשים התפרנסו אצלו יפה מאוד. גם באימפולס דיינמיקס חולקו לעובדים עשרות מיליוני דולרים", ואילו מנכ"ל בחברה שבה שולט בן חיים אומר, כי "על פי השמועות, הייתי בטוח שהוא ידפוק אותי מתישהו. לקחתי את כספו בחשש ומחוסר ברירה. בסופו של דבר הוא עזר לי ככל שיכול, ותמיד בהגינות. אני מעדיף אותו כמשקיע על פני קרנות ההון סיכון".
"שלמה הוא איש של שחור ולבן; או שאתה איתו, או שאתה נגדו - ואז אתה מוקצה", אומר יזם אחר. "הוא איש חכם ביותר, עם חוצפה חיובית, שדורש המון אבל נותן לך תחושה שהוא מאמין בך שתצליח. הוא דחף אותי ברמה הטכנולוגית למקומות שלא האמנתי שאוכל להגיע אליהם, והגעתי. הוא איש ישר, והוא היה נדיב איתי מאוד כשנפרדו דרכינו. כמובן שעם עצמו הוא היה נדיב עוד יותר".
בן חיים בחר שלא להגיב לכתבה זו - הוא מעולם לא התראיין. "הוא מאוד אוהב הצלחה וכסף", אומר מקורב אחר. "יש לו שאיפות. הכרה היא דבר שחשוב לו מאוד, אבל הוא לא מחפש את ההכרה בעיתונות".
"לא רואה אף אחד ממטר"
בתרומתו של בן חיים לתעשיית הביומד הישראלית קשה להפריז. הוא היה שותף להקמת חברת ביוסנס, שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 500 מיליון דולר - עד היום האקזיט הגדול ביותר של חברת מכשור רפואי פרטית ישראלית. בן חיים היה ככל הידוע הממציא העיקרי של הטכנולוגיה בחברה, מוצר של מכשור לניתוחי לב ועורקים המאפשר ניווט בתוך הגוף. היום ביוסנס רושמת מכירות של מאות מיליוני דולרים ומעסיקה מעל 100 עובדים בישראל.
אחרי ביוסנס הגיעה סדרה של אקזיטים (ר' טבלה) בהיקף כולל של כמעט מיליארד דולר, שבכולם היה בן חיים מעורב כמשקיע מוביל וגורם ניהולי וטכנולוגי בולט.
האקזיטים הללו היו מול גורמים משמעותיים בתחום המכשור הרפואי - ג'ונסון אנד ג'ונסון, כאמור, מדטרוניק וגיידנט. ענקים עולמיים שהבינו שיש מה לרכוש בישראל. הם היו הבסיס לפריחת תום המכשור הרפואי הישראלי בשנות ה-2000. תחום שהניב מכירת חברות בהיקף כולל של מיליארדי דולרים.
בן חיים נולד בחיפה, למד בבית הספר הריאלי, ועוד לפני סיום התיכון החל ללמוד פיזיקה גרעינית בטכניון. בהמשך, למד רפואה באותו מוסד במקביל לשירותו הצבאי. בביוגרפיה המופיעה באתרי החברות שבהן הוא מושקע נכתב כי הוא קרדיולוג עם "השכלה בפילוסופיה, רפואה גרעינית, פיזיקה, מתימטיקה והנדסה ביו רפואית". "יש לו כמה דוקטורטים", אומרים מכריו, אך גם הם לא יודעים בדיוק במה. בעבר לימד בטכניון ובהרווארד.
בתקופת הלימודים הכיר את אשתו, פרופ' סימונה בן חיים, רופאה ומרצה ברפואה גרעינית ב-University College London. סימונה חתומה על כמה מן הפטנטים של החברות שבהן משקיע בעלה, בעיקר בחברת ההדמיה Spectrum Dynamics, והיא חברת הנהלה ב-Impulse Dynamics. "הוא נותן לה קרדיט מלא על גידול ארבעת הילדים שלהם, תוך כדי פעילותה כרופאה ואקדמאית", מספר מקורב לזוג.
בן חיים מחלק את זמנו בין לונדון וקיסריה, בבית שבו התגורר במשך כמה שנים ארקדי גאידמק. את הבית רכש בן חיים בתחילת השנה תמורת כ-48 מיליון שקל. "זה היה בית של חבר של בן חיים, הקרדיולוג פרופ' דני גור", אומר מקורב.
בעבר היה בן חיים חלק מקבוצה עסקית-חברתית שבראשה עמד האמריקני לואיס פל, וכללה גם את האחים רפי ומוטי ביאר, אך היום הוא עובד לבד. "הוא לא רואה אף אחד ממטר", אומר משקיע בחברות ביומד שניסה לשתף איתו פעולה. "הוא מדבר עם כולם אבל הוא לא באמת רוצה לעבוד במשותף".
"כשהחברות מצליחות, הוא מחריש", אומר משקיע אחר בתחום. "כשהוא צריך כסף פתאום הוא קובע פגישות ואז הוא בא, כולו רוח וצלצולים, מספר סיפורים על חברות מהפכניות, דורש ערכים שלא מהעולם הזה".
מכשיר פיננסי חדש
כיום פעיל שלמה בן חיים בעיקר ב- RF Dynamicsוכן בחברות הכלולות בקבוצת Medinvest. במדינווסט הוא המציא מכשיר פיננסי חדש:
עוד נקבע, כי אם לא יהיה אקזיט כזה תוך שנתיים - ואכן, לא היה - יעלה קרן השקעות במכשור רפואי, שיעדי ההשקעה שלה ידועים מראש - תשע חברות שאת כולן ייסד בן חיים והן כולן נמצאות בשלבים יחסית מתקדמים, לאחר שגייסו כבר הון מגורמים שונים בעבר.
מדינווסט גייסה 129 מיליון דולר באג"ח ב-2008 . בן חיים עצמו השקיע קרוב לשליש מהסכום שגויס - 40 מיליון דולר - כנראה לאחר שמשקיע גדול התחרט ברגע האחרון. הקרן ניסתה לעניין גופים מוסדיים ישראליים, אך את רוב הכסף גייסה בסופו של דבר באירופה. את הגיוס הובילה מגדל שוקי הון.
למרכיב האג"ח צורף גם מרכיב חלום: המשקיעים יקבלו בונוסים על אקזיטים של החברות בשיעור שייקבע מראש לכל חברה (4%-10%). שיעור הריבית על האג"ח. "אג"ח לתחום הביומד כבר נכשל, ושבע שנים זה לא זמן סביר בחברות ביומד", אומר גורם המשקיע בחברות בורסאיות ופרטיות.
ואפרופו שוק ההון המקומי, ב-2007 השקיע בן חיים כ-85 מיליון שקל ב-7% ממניות בית ההשקעות פריזמה שהקימה קרן מרקסטון, ואשר נחל כישלון חרוץ. היו שמועות על קשרים אישיים שהובילו את בן חיים דווקא לפריזמה, אבל משקיעים המכירים את האיש אומרים: "אף אחד לא ישקיע כזה סכום בגלל חבר, בטח לא בן חיים".
הצד הצבעוני יותר
אבל פעם היה לשלמה בן חיים חבר ברמה כזו. מדובר באמריקני לואיס (לו) פל, במקור בנקאי השקעות בניו יורק שהפך מעורב בחברות בתחום מדעי החיים, והשקיע בחברות שנמכרו, כך על פי עדותו, בהיקף כולל של מעל 5 מיליארד דולר. רוב ההצלחות של בן חיים עד היום הושגו מהשקעות משותפות שביצע עם פל.
"בין שני אלה, לו פל הוא הטיפוס הצבעוני הרבה יותר", אומרים בשק הביומד. מעבר להיותו איש עסקים בתחום הביומד, פל הוא יינן ומסעדן ואף סחף את בן חיים להיות שותפו ביקב באזור זכרון יעקב. לפל הייתה מסעדה בניו יורק שבה נהגו לסעוד כל בכירי ג'ונסון אנד ג'ונסון, מדטרוניק ובוסטון סיינטיפיק, ושבה נסגרו האקזיטים שלו, על בקבוק יין משובח.
מספרים כי כשפל ובן חיים נפגשו בתחילת שנות ה-90, פל זיהה את הגאונות של בן חיים והכניס אותו תחת כנפו. אלא שב-2005 הפך פל פתאום מפותח הדלתות עבור החברות של השניים לזה שסוגר אותן: הנפקת רדיאנסי בבורסת ניו יורק בוטלה לאחר שהחתמים גילו כי פל הואשם בשנות ב-70 בעבירה שבגללה אסור לו לכהן כבכיר בחברה בורסאית. "שלמה הבין שהוא יכול להסתדר בלי לו", אומר משקיע שהיה מקורב לשניים. לכך התלווה כנראה גם סכסוך כספי.
במשך כמה שנים לא החליפו פל ובן חיים מילה, אך היום הם מדברים, ופל אף מעורב במדינווסט. "מערכת היחסים הזו עדיין טעונה בהמון רגש מכל הסוגים", אומרים מקורבים. "מאוד מסקרן אותי לראות מה יקרה כשהפרויקטים המשותפים יסתיימו", אומר המשקיע שהיה שותפם בעבר. "לא מן הנמנע שיהיו שם תביעות הדדיות, שיגלו לנו עוד הרבה על המתרחש בממלכה הסודית הזו".
בדרך לאקזיט הבא?
מיהי המועמדת הבאה לאקזיט מבין החברות של בן חיים? אולי אימפולס דיינמיקס, שהוקמה ב-1996 ופיתחה מכשיר מושתל לטיפול באי ספיקת לב.
אירית יניב, המנכ"לית של Impulse Dynamics ושל Metacure, הכלולה גם היא בקבוצת מדינווסט, אומרת כי: "פרופ' בן חיים גילה כי ניתן לגרות את הלב בלי להפריע לפעימותיו, באופן שמגביר את עוצמת ההתכווצות של שריר הלב. כתוצאה מכך, לאחר תקופה של טיפול, הלב ממשיך להתכווץ חזק גם ללא הגירוי".
המוצר מאושר לשיווק באירופה ויש לו שיפוי ביטוחי ברוב מדינות האיחוד. הוא כבר נמכר ביותר מעשרה מיליון דולר, ברווחיות תפעולית. בארה"ב עורכת החברה בימים אלה ניסוי גדול לשם קבלת אישור ה-FDA. במקביל, נערך באירופה ניסוי ב-600 חולים לתמיכה שיווקית במוצר. שני הניסויים יסתיימו כנראה בסוף 2013 או בתחילת 2014.
הניסוי נועד להכניס את החברה להנחיות המחייבות (Guidelines) של אגודות הרופאים. "מכשיר שאינו ב-Guidelines, נמכר רק לרופאים שאוהבים טכנולוגיה. אנחנו מאמינים כי אחרי השלמת הניסוי באירופה, השינוי הזה יקרה. לחולים האלה אין פתרון אחר".
לא צריך לחשוב על תרופות
בקרוב צפוי גיוס נוסף בחברה. "החברה השתמשה במשך כ-10 שנים בכספים שנכנסו מהאופציה של גיידנט", אומרת יניב. "לאחר מכן קיבלנו את ה-50 מיליון דולר ממדינווסט, אך נצטרך עדיין לגייס כדי להשלים את תהליך ה-FDA בארה"ב".
גם חברת מטהקיור עוסקת בגירוי חשמלי של שריר, אבל בקיבה, לשם טיפול בסוכרת. "גירוי שריר הקיבה מכווץ את השריר, וכתוצאה מכך נשלח אות למוח הגביר את תחושת השובע, ולהפריש הורמונים המאזנים את המצב הסוכרתי".
המוצר מאושר לשיווק, אך החברה פועלת כדי לרשום לשיווק גרסה קטנה יותר של המכשיר, שאותה ניתן להחדיר באופן לא פולשני. יניב מעריכה כי מוצר זה יגיע לשוק תוך שנתיים שלוש.
* חולה סוכרת יסכים להחליף את הזריקות במוצר מושתל?
"למוצר יש יתרון שאחרי ההשתלה לא צריך לחשוב יותר על תרופות בכלל, וכן יש לו יתרון של בטיחות, כי במקום תרופות, ההורמונים החיוניים מופרשים ישירות מהמוח. אנחנו לא משווקים לחולה שמזריק פעם ביום, אלא מתערבים אצל מי שלוקח המון כדורים וזריקות". לדבריה, מטהקיור כרגע לא צריכה עוד מימון. היא תתבסס בעיקר על מימון של תוכניות מו"פ אירופיות ממשלתיות.
האקזיטים של שלמה בן חיים