הבעיה איתה מתמודדים ראשי האיחוד האירופאי וקובעי המדיניות בארה"ב אינה הבעיה האמיתית. היא רק סימפטום של בעיה גדולה יותר. הבעיה הזאת משותפת כמעט לכל הכלכלות המפותחות בעולם והיא הזדקנות.
לא לחינם עובר מיקוד הכלכלה העולמית מכלכלות מפותחות, שמזדקנות ובהן שיעור ילודה נמוך, לכלכלות מתפתחות, צעירות, שבהן שיעור ילודה גבוה באסיה, אפריקה ודרום אמריקה. את הבעיה הזו לא ניתן לפתור באמצעות קרן חילוץ, והיא מגמה ארוכת טווח שתישאר איתנו עוד שנים קדימה.
הבעיה מתחילה בדמוגרפיה. ישנה תיאוריה כלכלית שעל פיה רמות החיסכון והצריכה של בני האדם משתנות בהתאם לגיל. ברור שילדים צורכים מעט וחוסכים מעט, בוגרים ללא משפחות, צורכים וחוסכים יותר. משפחות מהוות את תא הצריכה החזק ביותר.
אם אתם בעלי משפחות חשבו על חשבון ההוצאות שלכם: חוגים, בגדים, ספרי לימוד, מזון, בידור, תקשורת, דיור, דלק וכו'. האם כבוגרים ללא משפחה הוצאתם סכום דומה? לא לחינם משפחות צעירות הינן שיא הצריכה במחזור החיים.
כמובן שככל שמזדקנים, חשבון ההוצאות יורד, ובשלב הפנסיה מפסיקים לחסוך, ומתחילים להשתמש בחסכונות למימון המחייה.
חיים נתן- גיל
כפי שניתן לראות בטבלה, סוגרת הרשימה - המדינה הזקנה בעולם היא יפן. לא לחינם הודיעו קרנות הפנסיה היפניות כי הן מתחילות לראות צבירה שלילית. (הכוונה שסכום התשלומים מקרנות הפנסיה עולה על החסכונות הפנסיוניים). אך גם גרמניה, צרפת, ספרד, ומדינות מפותחות אחרות נמצאות כולן מעל החציון העולמי.
בהקשר הדמוגרפי, מזכירים לרוב את ה-Baby Boomers. מי שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה שבה התנשא גל ילודה בכל העולם. מכיוון שתינוקות אלו נולדו בשנות ה-40 המאוחרות, אוכלוסייה זו מתחילה לצאת לפנסיה בשנים הנוכחיות.
ההשפעה לא זניחה, מחקרים מראים כי האוכלוסייה הזו אחראית על כ-50% מהצריכה העולמית. ההזדקנות של הקבוצה הזו, וכניסתה לפנסיה מורידה את הצריכה העולמית, ובעלת השפעות ארוכות טווח על צריכה מצד אחד, וצריכת תרופות (למשל) מצד שני.
הבעיה הדמוגרפית מתגברת יותר עקב שיעור ילודה נמוך. מחקר שפורסם באיחוד האירופאי, מראה כי שיעור הילודה האופטימלי (כלכלית) הינו 2.3- 2.5 ילדים למשפחה. בשיעור זה, ניתן לבנות כוח צריכה ועבודה שיביא לשיווי משקל כלכלי. אך בעוד שמשפחה אופטימלית הינה כזו שיש לה 2-3 ילדים, הרי שהממוצע האירופאי הינו כ-1.6 ילדים למשפחה.
אבל הזדקנות האוכלוסייה אינה רק מורידה את שיעור הצריכה, היא גם מביאה להוצאות גבוהות יותר בתקציבי המדינה. ככל שהאוכלוסייה זקנה יותר, כך ההוצאה על בריאות מתוך התקציב גדולה יותר. גם תשלומי ההעברה (תמיכה ממשלתית לנזקקים) עולים ככל שהאוכלוסייה מזדקנת יותר.
כך שהדמוגרפיה משפיעה משני כיוונים. מצד אחד הצריכה והצמיחה יורדת, ומצד שני ההוצאה הממשלתית עולה. הדבר מביא לגירעונות תקציביים גדולים יותר, ליחסי חוב-תוצר גבוהים יותר. וכך, והדמוגרפיה הינה אחד מהגורמים שמביאים למשבר החוב האירופאי המתגלגל איתנו כבר כשנתיים.
לכן, קרן חילוץ או תוכנית הקלה מוניטרית כזו או אחרת, לא תצליח לשנות את המגמה. המגמה רק מחריפה עם תוכניות הצנע המגוחכות. להביא ילדים עולה כסף. וצנע עולמי יגרום לירידה בשיעור הילודה עקב הקושי הכלכלי לממן ילדים נוספים. (ראו את מחאת האמהות בישראל).
שיעור ילודה יורד, עם התכווצות בכלכלה רק מביא לעליית שיעור החוב העולמי, וכך הגלגל בו אנו נמצאים כעת צפוי להמשיך ולהתגלגל למרות תוכנית כזו או אחרת.
חיים נתן הוא ראש צוות מאקרו במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים.
מנורה קרנות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.