"אם החילוץ באירופה לא יצלח - הריבית תרד בחודש הבא"

היום (ב') החליטו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והוועדה המוניטארית המייעצת של הבנק להותיר את הריבית המרכזית ללא שינוי לחודש נובמבר - כצפוי, ברמה של 3%. בבנק ישראל הסבירו את הותרת הריבית על כנה כעקבית עם מדיניות הריבית שנועדה לבסס את ציפיות האינפלציה בתוך היעד הממשלתי של 1%-3% ל-12 החודשים הקרובים. (לסיפור המלא)

התגובות להחלטה לא איחרו לבוא:

■ רונן מנחם מבנק מזרחי טפחות: "בחודשים הבאים יוסיף בנק ישראל להתחבט בשאלה אם להותיר את הריבית על כנה, או להורידה ברבע אחוז. הנטייה תהיה לא לשנות את הריבית במידת האפשר. עם זאת, אין לשלול לחלוטין תרחיש משני בו הריבית שבה לעלות בתוך מספר חודשים".

■ יוסי שווימר, כלכלן ראשי במגדל שוקי הון: "הניסיונות לייצוב המערכת הכלכלית באירופה ובארה"ב, סביבת האינפלציה אשר צפויה להיות במרכז היעד, יחד עם קצב עליות מתון יותר במחירי הדירות, הן אלה שתמכו בהחלטת בנק ישראל לשמור את הורדות הריבית לחודשים הבאים. במידה וניסיון החילוץ באירופה במהלך השבוע הקרוב לא יצלח, הבנק המרכזי באירופה יוריד בתחילת נובמבר את הריבית ל-1.25% ויחד עם נתונים המעידים על האטה בפעילות הכלכלית בישראל, יגרמו לבנק ישראל להוריד את הריבית בחודש הבא".

אמיר כהנוביץ' כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "הסיבה להמתנה עם הפחתה נוספת טמונה אולי במשפט האחרון בהודעת ההחלטה על הריבית: "הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית". כלומר, בנק ישראל נותן הסברים להחלטה ששונים מההחלטה ובסוף מסביר שלפחות נשארה לו תחמושת. זה כמו חייל שירו עליו, לא השיב באש והמחבל מסתובב חופשי ובתחקיר אומר "לפחות לא בזבזתי תחמושת. אנו מעריכים כי בהחלטת הריבית הבאה, לחודש דצמבר, ברירת המחדל של בנק ישראל תהיה להורדת ריבית".

■ יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו: "במידה והמנהיגות האירופאית תתקשה להגיע לכדי הסכמה יזדקק בנק ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים לעידוד הפעילות הכלכלית והצריכה המקומית. אין שינוי בהערכת פריקו שלפיה ההאטה בפעילות הכלכלית בישראל ואי הוודאות בשווקי היעד של היצוא הישראלי יתמכו במדיניות מרחיבה מצד בנק ישראל כבר בעתיד הקרוב".

■ יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "הועדה המוניטארית חותמת את החלטת הריבית במשפט 'הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית'. משפט זה מדגיש את הגמישות של הבנק המרכזי ביחס להחלטה על הפחתת ריבית אשר אינה מן המניין, זאת במידה ותוכנית הסיוע האירופאית לא תביא להתייצבות בשווקים. במידה והשווקים הפיננסיים ישכילו להתגבר על האיום המרכזי מאירופה יוכל הבנק המרכזי להפחית את הריבית בקצב איטי, בכפוף להתפתחות האינפלציה המקומית והצמיחה המקומית".

■ יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות התעשייה והמלאכה: "הותרת הריבית על כנה נוכח השיפור בשווקים הפיננסיים והצפייה לגיבוש הסדר חוב באירופה הינה זמנית. המשך התמתנות הכלכלה העולמית, נתוני היצוא והייצור התעשייתי החלשים ומדדי המחירים הקרובים הצפויים להיות נמוכים, יחייבו את המשך הפחתת הריבית במשק כבר החודש".

■ אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "הורדת הריבית בחודש שעבר נבעה אך ורק מההחמרה במשבר החוב בגוש היורו ומהסימנים להאטה בארה"ב ומהחששות של בנק ישראל ממשבר פיננסי עולמי. מאז החלטת הריבית בחודש שעבר, התרבו הסימנים כי ארה"ב תצליח לחמוק ממיתון חוזר. בנוסף, הימים האחרונים מלמדים שמקבלי ההחלטות באירופה העבירו הילוך בטיפול במשבר ולכן בנק ישראל בחר להשהות את המשך הורדות הריבית לפחות בחודש עד אשר תתבהר אי הוודאות לגבי המשך הטיפול במשבר באירופה".

■ יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "בנק ישראל סומך על מנהיגי אירופה ומעריך שיימצא פתרון למשבר בטווח הקצר". דרורי מוסיף כי להערכתו "צפויה ירידה נוספת של 0.5% בשיעור הריבית עד אמצע 2012. מאחר שפישר היה מראשוני הנגידים אשר עושים סיבוב פרסה ומפחיתים את הריבית, כעת הוא יכול להמתין עם תהליך הורדת הריבית, נוכח נתוני המאקרו החיוביים לאחרונה בארה"ב והעובדה שנגידים נוספים, במדינות הדומות לנו, מעכבים את הפחתת ריביות. הנגיד פועל למען הורדת הריבית באופן הדרגתי וכעת בוחן את התאוששות הכלכלה על סמך הנתונים בחו"ל".

■ אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים: "על הנגיד להמשיך ולהוריד את הריבית, זאת לנוכח הירידה בציפיות האינפלציה וההאטה בכלכלה העולמית, אשר פוגעת ביצוא הישראלי, לצד חולשתו של השוק המקומי. הריבית הגבוהה באופן יחסי במשק הישראלי רובצת כמשקולת על הסקטור העסקי".

■ אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו של דש בית השקעות: "ההחלטה הינה רק עצירה בדרך של הריבית למטה, לרמות קרובות יותר ל-2%. המשק נמצא בהאטה של קצב הצמיחה, אשר בינתיים מתבטאת בעיקר בנתוני היצוא, אך גם בתחומים האחרים אנו צפויים לראות בקרוב סימני התמתנות. אם בהחלטה הקודמת צוינו קודם השיקולים הקשורים במצבה של הכלכלה העולמית, הרי שהפעם את המקומות הראשונים קיבלו הגורמים המקומיים, כגון רמת הפעילות במשק והאינפלציה. נראה שהוועדה המוניטרית עדיין נמצאת בשלב לימוד החומר, לא עושה שינויים במערכת השיקולים ומאמצת בינתיים הרגלים ושיטות של התקופה הקודמת".

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות: "הוועדה המוניטרית לא זיהתה אירועים דרמתיים בחודש שחלף מההחלטה הקודמת המחייבים הקלה בריבית במשק. האינפלציה הייתה נמוכה למדי, ותחזיות האינפלציה הנגזרות משווקי ההון אינן חוצות את ה-2%. במקביל, שווקי המניות נרגעו בשבועות האחרונים ואינם זקוקים להזרמת חמצן חיצונית בדמות ריבית נמוכה יותר, ולבסוף, שוק הנדל"ן עדיין איננו מראה סימני כניעה מהותיים. כך, שהחשש מפני הורדת ריבית וחזרה לניפוח בועת הנדל"ן עדיין מטריד מאד את חברי הוועדה".