ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, המשיכה היום (ג') את דיוניה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק להפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. בפתח הישיבה דנה הוועדה בסעיף שנועד להסדיר את התשלום שיצטרכו לשלם הגופים שירצו להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך.
לפי ההצעה, גוף שירצה להפיץ את שידוריו באמצעות מערך עידן+ יצטרך לשלם סכום שייקבעו שרי התקשורת והאוצר, בהתייעצות עם הגורם שיפעיל את המערך.
מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, הסביר כי העלות השוטפת לתחזוקה של משדר שיכול להפיץ שידור של 6 ערוצים נעה בין 20 ל-24 מיליון שקל בשנה. כלומר, במקרה שבו המערכת מלאה ומשדרת 6 ערוצים, כל ערוץ יצטרך לשלם כ-4 מיליון שקל בשנה. ערוצי רדיו שירצו לעלות במסגרת המערך יצטרכו לשלם כ-60 אלף שקל מדי שנה.
לפי הצעת משרד התקשורת, במקרה שבו יוקם משדר נוסף, ורק מספר מצומצם של ערוצים יעלו לשידור - אזי הערוצים שעלו לשידור יתחלקו בעלות ההפצה הכוללת של כלל המערך. סמירה הסביר כי במקרה כזה, הערוצים המשדרים יצטרכו לשאת בעלות של שמירת המקום לערוצים שעדיין לא עלו למערך. סמירה הציע לאוצר לשקול לממן את העלות של שמירת המקום.
נציגי האוצר התנגדו להצעת סמירה וטענו כי הקמת המערך כבר מומנה מכספי הציבור, וכי אין סיבה שהציבור ימשיך לממן גם את הפעלת המערך. באוצר הסבירו כי המדינה מימנה את הקמת המערך במקביל למימון של הקמת תשתיות כמו כבישים, אולם מרגע ההקמה עלות האחזקה צריכה להיות מוטלת על הגופים המשתמשים בתשתית ולא על כלל הציבור.
ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' התייחסה לעלויות ואמרה כי היא חוששת שהמשמעות היא שהערוצים יצטרכו את לממן את הפעלת המערך על-ידי שידור פרסומות. לטענתה, שוק הפרסום בישראל אינו גדול מספיק לשם כך, והדבר עלול לפגוע בערוצים קיימים.
לעומתה, מיטל בשארי מהמועצה לצרכנות אמרה כי המועצה תברך על האפשרות לשדר פרסומות, מאחר שהדבר יאפשר לערוצים נוספים לעלות לפלטפורמה.
יו"ר הוועדה, ח"כ שאמה-הכהן, אימץ את דברי סמירה והציע לקבוע כי הערוצים שיעלו למערך לא יצטרכו לשלם גם עבור המקום הפנוי, אם יהיה כזה, אלא רק עבור רוחב הפס שיוקצה להם לשידור - והוועדה קיבלה את הצעתו.
הערוצים הנושאיים לא אושרו
בנוסף דנה הוועדה באפשרות להעלות למערך שידורי עידן+ גם ערוצים שיעבירו שידורים בנושא מסוים. לפי ההצעה, את רשימת הנושאים יקבעו שרי התקשורת והאוצר לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין. לאחר מכן ייבחר הגוף המשדר במכרז, והוא יוכל לממן את עלייתו למערך באמצעות פרסומות. באוצר אף הציעו לאפשר לערוץ הנושאי לממן את עלייתו למערך גם באמצעות גביית דמי מנוי ממי שירצה לצפות בו.
חברי הכנסת מילר ושמאלוב-ברקוביץ' התנגדו לסעיף וטענו כי הדבר יביא לפגיעה קשה בערוצים המשדרים, שכן עוגת הפרסום לא תגדל והכנסותיהם יפחתו. מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, עידן אור, אמר כי "ההצעה הזו היא סוף הטלוויזיה, זה להרוג את היצירה המקומית".
סמנכ"ל התוכן והרגולציה של הוט, יורם מוקדי, אמר כי המשמעות של ההצעה היא שהמדינה מקימה מכספי הציבור פלטפורמה רב-ערוצית שלישית - שהיא כבר לא חינמית. לדבריו, תהיה גם בעיה טכנית לגבות תשלום, מאחר שאנשים כבר קנו ממיר פתוח. מנגד, נציגת המועצה לצרכנות בירכה על הכוונה להעלות לפלטפורמה כמה שיותר ערוצים, אך התנגדה להצעה לגבות דמי מנוי.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד בנדלר, התייחסה להצעת האוצר להעלות למערך ערוצים בתשלום וכינתה אותה "שערורייה". לדבריה, ההצעה מנוגדת לדברי ההסבר לחוק, לפיהם ה-DTT אמורה להיות מערכת חינמית.
יו"ר הוועדה, ח"כ שאמה-הכהן, הבהיר כי לוועדה אין כל כוונה לאשר את ההצעה לגבות תשלום עבור ערוצים שיעלו למערך עידן+.
בתום הדיון בנושא דחתה הוועדה את הסעיף, כאשר חברי הכנסת שמאלוב-ברקוביץ' ואילטוב הצביעו נגד הצעות הממשלה, והיו"ר בחר שלא להצביע.
גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי "מטרת השידורים הדיגיטליים היא לאפשר לצרכנים תשתית שידורים חינם. המהלך שאושר היום בוועדת הכלכלה מאפשר העברת כספי ציבור למימון גופיים פרטיים".
עוד אמרו הגורמים כי "לא יעלה על הדעת שהמדינה תסתבסד בפעלה של גופים פרטיים, עלות שבסופו של דבר תבוא על חשבון משלם המסים". לדבריהם, "משרד האוצר מתנגד ויתנגד לכך בעתיד בתוקף".
בתגובה לדברים נמסר ממשרד האוצר כי "הכנסת הרגה את האפשרות לשידורי טלוויזיה חינם לציבור. משום מה ועדת כלכלה החליטה לתת מתנה לשני גופים פרטיים על חשבון משלם המסים. למעשה החלטתה של ועדת כלכלה נגד הערוצים הנושאיים ביטלה היום את האפשרות לחלופה נוספת עבור הצרכנים ומעבירה אותנו מעידן+ לעידן הקרח".
אחזקה משותפת בחברת החדשות
ח"כ רוברט אילטוב העלה הצעה לאפשר לזכייניות ערוץ 2 רשת וקשת להחזיק בחברת חדשות ערוץ 2 במשותף עד 2015, גם אם רק אחת מהן תבקש רישיון והשנייה תשדר בזיכיון.
המצב נכון לעכשיו, לפי חוק הרישיונות, הוא שאחזקה משותפת בחברת החדשות אפשרית רק אם גם קשת וגם רשת נשארות בזיכיון, או ששתיהן עוברות לרישיון.
נציגי משרד התקשורת אמרו כי השר כחלון תומך בהצעה של אחזקה משותפת. היועצת המשפטית הסבירה כי הצעת החוק הזו לא קשורה למעבר לרישיונות, וייתכן שיטענו כי מדובר בנושא חדש.
ח"כ אילטוב התעקש להגיש את ההצעה, והוא יגיש נוסח לסעיף כזה, שכנראה יעלה לדיון בישיבות הבאות. עם זאת, במקרה שבו יבוא חבר כנסת אחר ויטען כי מדובר בנושא חדש שלא קשור להצעת חוק הפצת שידורים בעידן+, הדבר יעבור להכרעה של ועדת הכנסת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.