זה רשמי: עלייה דרמטית בהכנסות המאיון העליון בארה"ב

עכשיו זה רשמי: עליה דרמטית נרשמה בהכנסות המאיון העליון בארה"ב ב-30 השנים שחלפו, בעוד שצמיחת ההכנסות של 20 המאיונים התחתונים באותו פרק זמן היתה זעומה ביותר. בה בעת, מדיניות המיסים הפדרלית נעשתה פחות יעילה כמכשיר לחלוקה שוויונית יותר של העוגה הלאומית. כך עולה מנתונים שפרסם אתמול (ג') המשרד לענייני תקציב שליד הקונגרס (CBO), סוכנות פדרלית לניתוח תקציבים וסוגיות בעלות משמעות תקציבית לפי הנחיות המחוקקים.

הנתונים החדשים מאששים את הטענות המרכזיות של תנועות המחאה בעשרות ערים בארה"ב נגד החמדנות התאגידית והפערים המעמיקים בין רבדי האוכלוסיה בארה"ב: העשירים נעשים עשירים יותר, והעניים נעשים עניים יותר; המערכת הכלכלית מוטית מלכתחילה לטובת אלה שיש להם ונגד אלה שאין להם. הנתונים הרשמיים צפויים לספק תחמושת חדשה ורבת עוצמה לקבוצות המחאה במאבקן נגד הממסד הפיננסי ונגד המחוקקים והפוליטיקאים הרפובליקניים שתומכים בו. אפשר לנחש שהסיסמה הנפוצה ביותר של המפגינים בימים הקרובים תהיה: "אמרנו לכם".

הנתון הבולט ביותר, שעשה את הכותרות בארה"ב: בין 1979 ל-2007, ההכנסה המצרפית הממוצעת של משקי הבית של המאיון העליון, בהתאמה לאינפלציה ולאחר מס, רשמה צמיחה בשיעור 275%. צמיחת ההכנסה של 20 המאיונים העליונים באותה תקופה, לפי אותם פרמטרים, היתה 65%. אבל הכנסת משקי הבית של 20 המאיונים התחתונים באוכלוסיה בשנים אלה צמחה ב-18% בלבד.

ומזווית אחרת: בין 2005 ל-2007, ההכנסה הממוצעת של 20 המאיונים העליונים היתה גדולה מזו של כל 80 המאיונים שמתחתיהם. גודל נתח ההכנסות של המאיון העליון בעוגה הלאומית הוכפל: מ-8% ב-1979 ל-17% ב-2007. חמשת המאיונים התחתונים קיבלו 5% מכלל ההכנסות בארה"ב ב-2007, בהשוואה ל-7% ב-1979. הנתונים מבוססים על מידע ממאגרים של מס הכנסה והמשרד למפקד האוכלוסין.

הדו"ח אינו יורד לעומקן של הסיבות לחוסר האיזון בחלוקת ההכנסות אך מציין שחלק מהסיבות הן עליה במספר חבילות השכר הענקיות לכוכבי-על בקולנוע, במוזיקה ובספורט; שינויים בדפוסי התגמולים התאגידיים למנהלים בכירים; העלייה ברווחים מהבורסה; וצמיחה במספר החברות בארה"ב באופן כללי.

ממצאי הדו"ח עולים בקנה אחד עם מחקרים של כלכלנים במוסדות אקדמיים או של גופים פרטיים, אך המשרד לענייני תקציב של הקונגרס נהנה מיוקרה רבה בארה"ב בהיותו גוף פדרלי בלתי מפלגתי, שזוכה באמון של שתי המפלגות הגדולות. כמעט אף פעם אין מחלוקת על מהימנות נתוניו, אם כי יש תמיד מחלוקות מפלגתיות על הסיבות שחוללו את הנתונים.

ובעוד שהממצאים מציירים תמונה מבהילה של עומק הפערים בחברה האמריקנית, עצם קיומם של הפערים הוא עובדה ידועה, שמזינה את המחאה ההולכת וגוברת נגד הממסד הפיננסי בארה"ב ונגד המערכת הממשלית שאינה עושה דבר לתיקון הקלקולים. סקר חדש של "ניו יורק טיימס" ו-CBS, שרואה אור הבוקר (ד'), מצביע על מידת הבוז שרוחשים האמריקנים כלפי נציגיהם בוושינגטון בגלל אי יכולתם להעלות את ארה"ב על פסים של צמיחה כלכלית, צמצום האבטלה וחלוקה שוויונית יותר של העוגה הלאומית. בה בעת מצביע הסקר על עליה גדולה בתמיכה בתנועות המחאה שמסתופפות תחת הכרזה, "לכבוש את וול סטריט".

הסקר מראה, שרק 9% מהציבור סבורים שהקונגרס מתפקד כהלכה; 84% מסתייגים מביצועיו. זה שיעור ההסתייגות הגדול ביותר מהקונגרס שנרשם אי פעם. 70% אומרים, שהרפובליקנים מעדיפים את העשירים. בה בעת, למעלה ממחצית סבורים, שתחושות התסכול והזעם שמזינות את תנועות המחאה משקפות את תחושותיהם של רוב האמריקנים. כמעט כל הנשאלים אומרים, שהכלכלה קופאת על שמריה. שני שלישים סבורים, שצריכה להיות חלוקה שוויונית יותר של ההכנסות ואותו שיעור מתנגד למתן הנחות מס לתאגידים וקורא להעלות את מס ההכנסה על מיליונרים.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, זוכה בשיעור זהה של תמיכה והסתייגות: 46%. שיעור התמיכה הגבוה, יחסית, נובע מהצלחותיו בענייני חוץ ביטחון. הסקר מצא תמיכה חזקה ברכיבים רבים של תכניתו הכלכלית, אם כי יותר ממחצחית הנשאלים אומרים שלאובמה אין תכנית ברורה ליצירת מקומות עבודה חדשים.