היורוליג זכתה בשבועות האחרונים בכמה כלי תקשורת לכינוי "ליגת הכדורסל הטובה בעולם". כינוי שנולד בזכות השביתה ב-NBA שהותירה את הליגה האירופית כליגה הבינלאומית המשמעותית היחידה כיום בעולם. אפשר להגיד הרבה דברים שליליים על הדרך שעשה המפעל הזה ב-11 השנים מאז יצאה לדרך הליגה המאוחדת ב-2001, אבל קשה להתווכח עם לא מעט עובדות: שחקני NBA רואים ביורוליג מקום עבודה לא רע בכלל והגיעו לשחק ביורוליג עוד לפני השביתה; כנ"ל שחקנים אירופיים שהבינו שלפעמים שווה להישאר ביורוליג, גם בגלל המשכורות הנדיבות שמשלמות הקבוצות המובילות. לא פחות מ-50 שחקנים ירוויחו העונה מעל מיליון אירו נטו ביורוליג (משכורת שמקבילה לשכר של 3 מיליון דולר ברוטו ב-NBA); וגם האולמות ביורוליג כיום לא דומים לאלו ששיחקו בהם בעבר - 11 קבוצות משחקות העונה ביורוליג באולמות שעוד לא מלאו להם עשר שנים, 7 קבוצות משחקות באולמות ענקיים של למעלה מ-13 אלף מקומות; בפיינל-פור האחרון בברצלונה אנשים התחננו לכרטיסים ואלפי אנשים לא הצליחו להיכנס ל"פלאו סנט ג'ורדי"; ואפילו תופעת ה"שריונים" לא הצליחה לעקר את התחרותיות: 13 קבוצות מ-6 מדינות שונות הופיעו בפיינל-פור האירופי ב-10 השנים האחרונות.
ובכל זאת? המפעל הזה, שלנו בישראל נראה כגרנדיוזי לעתים בגלל מכבי ת"א, עדיין חי בתוך הבועה של עצמו ולא מצליח להתרומם כלכלית. מנתונים בלעדיים שהגיעו לידי "גלובס", עולה כי סך ההכנסות של היורוליג בעונה הנוכחית יעמוד על שיא כל הזמנים של 27.33 מיליון אירו, עלייה של 6% לעומת העונה שעברה, ועדיין פינאטס במונחים של ליגה מקצוענית בינלאומית. התמונה נהיית עוד פחות ורודה אם לוקחים בחשבון כמה יישאר ביד לקבוצות מכל המאמץ הזה. היורוליג תחזיר לכל הקבוצות פחות מ-17 מיליון אירו. בחלוקה לקבוצות, זה אומר שכל אחת מ-24 הקבוצות שישתתפו העונה ב"ליגה הטובה בעולם" תקבל בממוצע 697 אלף אירו על המאמץ שהיא עושה.
איפה נעוצה הבעיה? בשוק הטלוויזיה. לא יעזור שום דבר, המנוע העיקרי של הספורט המקצועני לא מצליח להגיע לכדורסל האירופי. ולא משנה כמה שחקני NBA כבר הגיעו לאירופה. הסכמי הטלוויזיה של כל 24 קבוצות היורוליג בעונה הקרובה יעמדו לפי הדוחות שהגיעו לידי "גלובס" על 16.73 מיליון אירו בלבד. היורוליג, שמתפארת בעובדה שהיא משדרת לכמעט 200 מדינות - נתון מרשים לכל הדעות - לא מצליחה באמת למכור בכסף את הזכויות האלו החוצה: מכירת זכויות השידור לאותן עשרות מדינות תכניס העונה למפעל של ג'ורדי ברתומיאו 538 אלף אירו בלבד. ההסכם עם ESPN, למשל, לשידור המשחקים בדרום אמריקה, אפריקה ואוסטרליה שווה ליורוליג סכום מגוחך של 35,714 אירו. אם אחרי 10 שנים היורוליג עדיין עסוקה בלחפש הכרה בדמות חשיפה ללא כסף, לא בטוח שהמודל העסקי הזה יכול להתרומם לאנשהו.
הסכמי הטלויזיה של היורוליג
***
ספרד ממשיכה להיות הכוח העיקרי של היורוליג בכל הקשור לכספים שהיא מביאה מטלוויזיה. בסך הכל עומדים הסכמי הטלוויזיה של הקבוצות הספרדיות על 5.46 מיליון אירו, מכאן ניתן להבין גם מדוע הנציגות הספרדיות מקבלות 5 מקומות במפעל - יותר מכל מדינה אחרת. החלק היחסי של מכבי ת"א, שבעבר החזיקה את היורוליג כמעט לבד, עומד נכון לעונת 2011/12 על 2.21 מיליון אירו בלבד - הרבה פחות מיוון למשל שמביאה משתי הנציגות שלה, אולימפיאקוס ופנאתינייקוס, 4 מיליון אירו.
הבעיות העיקריות של היורוליג שמונעות ממנה לממש את הפוטנציאל מגיעות מכיוונם של שווקים עם הרבה כסף, אבל כאלו שלא מוכנים לשים אותו על זכויות טלוויזיה, אלא להשקיע אותו בקבוצות ובמשכורות שחקנים בלבד. למשל רוסיה. היא תציג העונה שתי קבוצות ביורוליג (צסק"א וקאזאן), כשאחת מהן (צסק"א) מעמידה סגל שכולל את כל נבחרת רוסיה, ובנוסף חיזוקי NBA כננאד קרסטיץ' ואנדריי קירילנקו. אבל כל הכסף הגדול ששופכים האוליגרכים כבר שנים ארוכות על הכדורסל הרוסי, לא משפיע כשהוא זה על שוק הטלוויזיה המקומי: רוסיה תביא בעונה הקרובה ליורוליג הסכמי טלוויזיה עלובים של 1.07 מיליון אירו בלבד.
גרמניה, המעצמה הכלכלית החזקה באירופה, התחייבה על הסכם טלוויזיה של 15 אלף אירו בלבד עבור הנציגה שלה, במברג. בלגיה, שקיבלה נציגה בדמות שרלרואה, הביאה כנדוניה הסכם טלוויזיה של 30 אלף אירו בלבד. איטליה, עוד שוק טלוויזיה חזק, הביאה משלוש הנציגות שלה ביחד 700 אלף אירו. כלום. וכמובן יש את הבעיה הבלתי פתירה עם בריטניה: שוק זכויות השידור הספורטיביות בממלכה, שמגלגל הכי הרבה כסף באירופה, לא משתתף ביורוליג ואינו מכיר למעשה בענף הזה שנקרא כדורסל, והנה הלך גם הכסף הבריטי. וכך, מלבד ספרד - כל שווקי הטלוויזיה החזקים של מערב אירופה כלל לא נמצאים במשחק הזה שנקרא כדורסל.
וסתם כדי לשים בפעם האלף בפרופורציה ראויה את כל הארגון הגדול הזה שנקרא "יורוליג": 27.33 מיליון האירו שהמפעל הזה יכניס בעונה הקרובה, שקולים ל-2.4% מכלל ההכנסות ב-2010/11 של המפעל המקביל בכדורגל, ליגת האלופות של אופ"א.
הסכמי הטלויזיה של היורוליג
***
אם בעניין ההכנסות מתקשה היורוליג לצאת מגדרה, הרי שהתפעול של ליגה פאן-אירופית שכוללת פעילות תחרותית ב-18 מדינות (14 מדינות נכנסו לעונה ועוד 4 מדינות במוקדמות) שפועלת שמונה חודשים בשנה ואירוע אחד נוצץ בסיומו - כל אלו מקשים מאוד על הצמצום בהוצאות. כך נוצר מצב שההוצאות של היורוליג יעמדו העונה גם הן על שיא כל הזמנים - 9.29 מיליון אירו. עם נתח הוצאות של 34% מתוך ההכנסות, עושה רושם שמישהו בכל זאת נהנה שם במשרדים בברצלונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
