מונסון של רעיונות

שנם אנליסטים האומרים כי הגידול המרשים בכלכלת סין, הוא בפועל הפרומו לגידול הצפוי בכלכלתה של הודו, אשר יתרונה העיקרי הוא בכוח-האדם שלה המאופיין בחדשנות ויצירתיות ובעובדה שהודו, להבדיל מסין, היא מדינה דמוקרטית. אך לכך יש להוסיף מרכיב נוסף ואולי החשוב מכל, שהוא גידול מרשים במספר היזמים הפועלים מתוך מניעים ערכיים חברתיים.

אחד הביטויים המובהקים למגמת הצמיחה הכלכלית של הודו הוא הטרנד המובהק של יזמים פרטיים המפתחים פתרונות ייחודיים וחדשניים לחלק הארי של אוכלוסיית הודו, המונה למעלה ממיליארד בני אדם, אותו חלק שעדיין חי בעולם השלישי.

ארגון HarVa הוא סטארט-אפ שפיתח מתודה לפיתוח בר-קיימא של ההון האנושי באזורים הכפריים והעניים של הודו. הארגון הוקם במרץ 2010 על-ידי היזם אג'אי צ'אטורוודי, מהנדס שלמד גם בבית-הספר היוקרתי למנהל עסקים וורטון שבפנסילבניה.

ליבת המודל העסקי מורכבת משני חלקים מרכזיים - הראשון הוא התחום החברתי שבמסגרתו מתבצעות פעולות להעצמת כוחן של נשים, לעצירת ההגירה לערים הגדולות ולשיפור איכות החיים שם. החלק השני הוא הכלכלי, המחייב צמיחה ושיפור ההכנסה של בודדים וקבוצות.

היזמים מציגים את עצמם כפועלים על-פי קונספט 'האוקיינוס הכחול' שעיקרו הוא חשיבה מחוץ לקופסה, זאת כדי ליצור ערכים סוציו-אקונומיים על בסיס מודל עסקי שיגדיל את הכנסתם של התושבים הכפריים, מותאם על-פי הפוטנציאל הייחודי האופייני לכל אזור ואזור.

הגידול המשמעותי בהיקף המעמד הבינוני בהודו יצר לא רק כוח קנייה משמעותי, של כ-300 מיליון צרכנים, אלא גם גידול בהיקף הפעילות של רשתות קמעונאיות ויצרנים המבינים כי שיפור מצבם של התושבים באזורים מעוטי היכולת, יהפוך אותם בהדרגה לקהל יעד מבוקש שעד לאחרונה 'איש לא ספר אותם'.

מנהלי HarVa פועלים גם כלוביסטים אצל גורמי הממשל בהודו, כדי לשפר משמעותית את תשתיות התחבורה והחשמל שם, כתנאי הכרחי לביצוע התוכנית השאפתנית שלהם. אך גם להעניק הכשרה מקצועית חינם לנשים כדי לשפר את היכולות הטכניות שלהן.

במקביל יתבצעו פעולות שיקדמו התארגנות של הגברים לקבוצות חקלאיות שנועדו להפחית את הוצאות התקורה הרובצות על החקלאי הבודד, ויאפשרו לארגונים כאלה לקבל הלוואות כדי לפתח פרויקטים מקומיים ואזוריים.

ייעוץ רפואי מרחוק

דוגמא אחרת היא עמותת APOLO - ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לשפר את השירותים הבריאותיים באזורים העניים בהודו ולשאוף להביא אותם לרמה המקובלת במדינות המערב.

ד"ר פראטאפ רדי, המייסד והיו"ר של קבוצת בתי-החולים Apollo Telemedicine Networking Foundation (ATNF) שעל שמה קרויה העמותה, שואף להעמיד לרשות התושבים באזורים אלה, מודל ייחודי של רפואה מרחוק שיאפשר לתושבים לקבל שירותים רפואיים מטובי הרופאים שבהודו, ומאלה הפועלים בבתי-חולים מובילים בעולם. אך גם ניתן יהיה באמצעות מודל זה לשפר את יכולותיהם של הרופאים המקומיים בכפרים, ולהעשיר את הידע על-פי הניסיון העשיר של עולם הרפואה המערבי.

קבוצת ATNF היא המובילה בהודו בתחום של שירותי רפואה מרחוק, והיא פועלת עתה באמצעות 150 מרכזי טלמדיסין במקומות שונים בעולם, המקושרים לבתי-החולים של הקבוצה, והמעניקים למרכזים אלה את הגיבוי ובקרת האיכות המקצועית.

אחד ממרכזי הטלמידיסין, MeraDoctor שבמומבאי מספק שירותי רפואה מרחוק ל-13 מדינות בהודו. תושבים המעוניינים לקבל שירות זה משלמים 100 רופיות ($2) עבור מנוי ל-3 חודשים, המאפשר להם לבצע מספר בלתי מוגבל של התקשרויות כדי לקבל ייעוץ רפואי לבתי אב המונים עד 6 נפשות. השירותים ניתנים הן מבתי-חולים בהודו והן מבתי-חולים בארה"ב, בריטניה, מערב אסיה ואפריקה.

לאחרונה השיקה קבוצת APOLO שירותי ייעוץ רפואי לכפרים נידחים באמצעות קיוסקים אלקטרוניים חדשניים הנראים כמו תאי טלפון, המאפשרים לכפריים שאין ברשותם טלפון להגיע לתאים אלה ולקבל ייעוץ ושירות רפואי. התאים מצוידים בשירותי טלקום מתקדמים של חברת Aircel ושל החברה המובילה בתחום החדשנות IDEA.

אחת החברות החדשות הפועלות בקרב הרוב הדומם והעני היא Gram Vani שבנתה טכנולוגיה מבוססת על 'מקור פתוח' כדי להעמיד לרשות המקומיים שירותי מדיה כפרית, שתאפשר להם גם להשמיע את קולם בציבוריות ההודית, וגם להעביר מידע ותכנים בתחומי הבריאות והחקלאות לתושבי הכפרים.

מיזם זה התחיל בשנת 2009 בפרויקט GRINS להפצה של תכניות רדיו מקומיות, שעתה הופכות גם למערכות ווידיאו ובפועל לסוג של תחנות טלוויזיה. ליבת המיזם, היא תיבת GRINS שהיא שרת המאפשר בדרך הפשוטה ביותר להקים תחנות רדיו קהילתיות, כולל תכנות של לוח שידורים, הצגת פרומו לתוכניות, וגם לקבל ולהוציא שיחות טלפוניות.

המוח ההודי ממציא להם פטנטים

מיזם מעניין בהודו הוא 'מעבדת ההמצאות' (INVENTION LAB) שהוקמה כדי להתאים מוצרים חדשים למציאות ולמנטליות של התושבים העניים בהודו. השבוע פורסם כי מייסד המעבדה, אג'יט נאראנאיין, פיתח מחשב המיועד לאלה הסובלים ממחלת ה-CP הפוגעת במקומות שונים במוח, ואינה מאפשרת הפעלה מוטורית תקינה של הידיים והרגליים.

כך פותח במסגרת החברה מחשב ה-Avaz המסוגל לדבר במקומם. על מסך המחשב מופיעות תמונות המייצגות משפטים שאותם היה רוצה לומר החולה. כל שעליו לעשות הוא לגעת בתמונה באצבע רפה, או באמצעות עיפרון הנתון בפיו, כדי שהמחשב ידבר במקומו. מחירו של ה-Avaz הוא נמוך במיוחד - כ-600 דולר.

הכותב הוא יועץ לשיווק. www.trends-news.com