מי אשם בתקלות בשידור החי באינטרנט של חזרת גלעד שליט?

יותר משבוע חלף מאז ליוו כלי התקשורת באופן אינטנסיבי את שחרורו של גלעד שליט. הרייטינג בטלוויזיה אמנם הרקיע שחקים, אך במקביל האינטרנט היווה מקלט עבור גולשים שלא הייתה ברשותם טלוויזיה זמינה.

את התגלגלות האירועים משעות הבוקר במהלך יום שלישי שעבר ליוו רבים במקומות העבודה, בבתי-קפה ואפילו בים, כשהם רוכנים מול מסך המחשב, הטלפון או הטאבלט שלהם ומנסים לצפות בשידור החי באתרי האינטרנט הישראלים השונים ודרך האפליקציות הייעודיות.

כשאומרים "מנסים", הרי שזה מלוא מובן המילה. אמנם האתרים העבירו שידור חי של אירועי שחרור שליט, ורבים מהגולשים אף הצליחו לעקוב אחריהם - אך רבים גם נתקלו בקשיים.

בין שידור מקוטע לבין הגבלת מספר הצופים בו-זמנית, ניסו הגולשים לתור אחר התמונות ממצרים ומתל-נוף. גם הדילוג בין האתרים השונים, בתקווה לקבל תמונה חלקה לאורך זמן, לא תמיד עזר. העומס שנוצר באותו יום היה בלתי נסבל, ונראה כי האינטרנט הישראלי התקשה לעמוד בעומס.

לגלגל את האשמה

אתרי האינטרנט הם נקודת הממשק הקרובה ביותר לגולש. כאשר הצפייה לא מצליחה או סובלת מבעיות, התסכול בדרך-כלל הוא כלפי האתר. אולם עד שהשידור מגיע למסך המחשב, יש מספר גופים נוספים שאחראים על איכות השידור לא פחות מהאתר.

כיצד התוכן מגיע לגולש? אתרי האינטרנט - כמו ynet, נענע 10, רשת, מאקו ואחרים - רוכשים רישיונות Concurrent, שמאפשרים שידור בו-זמנית למספר רב של גולשים. התשלום נעשה על-פי הערכות של האתרים לצפי גולשים שיצפו בתכנים פר-שנייה של שידור, כשהרישיונות נרכשים מגופי CDN - שירות הפצת תוכן - כמו למשל חברת CastUp, שמספקת שירותי שידור וידיאו לאתרים המובילים בישראל.

חברות ה-CDN תלויות ברוחב הפס שאותו הן רוכשות מספקיות האינטרנט השונות, שבעצמן נשענות על תשתיות אינטרנט של חברות כמו בזק והוט. אלה מתממשקות בסוף לרשתות הביתיות או הארגוניות של הגולשים הסופיים.

באתרי האינטרנט מציינים כי בשעות הבוקר המוקדמות הם נתקלו בתלונות על בעיות בצפייה, אך בהמשך הכול המשיך חלק. עם זאת, בכל זאת גולשים נתקלו בבעיות בצפייה לכל אורך היום שנפתרו בשעות הערב המוקדמות, כאשר אנשים כבר חזרו הביתה וצפו בשידורים בעיקר דרך הטלוויזיה.

אם כך, היכן נוצרה הבעיה? "וידיאו, באופן טבעי, הוא צרכן מכובד של משאבי רוחב פס ומשאבי עיבוד. התשתיות בישראל מתאימות היום לכל היותר ל-100 אלף צופים בו-זמנית בווידיאו, אצל כל הספקיות וכל האתרים. במקרה של יום שלישי שעבר, היו הרבה יותר מזה", אומר זוהר אלון, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קשת, בעלת אתר מאקו, ששידר את חדשות ערוץ 2 בשידור חי.

אלון טוען כי מדיניות ספקיות האינטרנט היא לתת עדיפות נמוכה לתוכן וידיאו שעובר לאורך זמן, מה שיוצר מצב של גמגום או סרטון תקוע. "אם אתה טוען מחדש את העמוד או עובר לאתר אחר, השידור שוב יעבוד חלק, עד הרגע שבו הוא מזהה שוב שמדובר בתוכן וידיאו. כל עוד התשתיות הן כמו שהן והספקיות מפעילות מדיניות כזו, לצערי - אלה השירותים שיקבלו הגולשים", טוען אלון. "בשורה התחתונה, מצב שבו כל הגולשים יקבלו שירות מושלם אינו ישים. מרבית האוכלוסייה קיבלה שירות איכותי". ספקיות האינטרנט מכחישות, אגב, מדיניות כזו.

גם גיא אלון אליאב, מנכ"ל אתר נענע10, ששידר את השידורים החיים של חדשות 10, טוען כי הבעייתיות נובעת מהתשתית הקיימת. "זה לא קשור לאתרים אלא לתשתיות", הוא מרחיק ממנו את הבעיה, "הרשת בישראל היא לא אינסופית, היא כמו צינור מים שאי-אפשר להעביר בו יותר מים מעבר למה שהוא יכול להכיל".

לדבריו, חלק מהבעייתיות בצפייה נבעה מגולשים שצפו ממקומות העבודה שלהם, בגלל מגבלות רוחב פס מובנות. "מספיק שחמישה אנשים התחברו על רוחב פס של 2 מגה מהעבודה - ונגמר השידור. האינטרנט לא בנוי להעביר שידור חי של הטלוויזיה ברשת במסה של פי חמישה מהרגיל, כמו שהיה ביום ג' שעבר", הוא אומר.

"אולי הבעיה אצל הגולש?"

נוגה ברק, עורכת אתר האינטרנט של זכיינית ערוץ 2 רשת, טוענת כי אצלם לא נתקלו בתקלות, אף שבפועל הגיעו גם תלונות של גולשים שלא הצליחו לגשת לשידור דרך האתר של רשת. "לא ידוע לנו על שום בעיה שהייתה. אם גולש זה או אחר נתקל בבעיה כלשהי, אנחנו מצטערים על כך. זה דבר שעשוי להיות אופייני לימים אינטנסיביים כשהרשתות עמוסות. אלה בעיות פרטניות שיכול להיות שנובעות מבעיות בדפדפן של המשתמש, למשל".

אז נכון, השידור של שחרור שליט היה אירוע חד-פעמי כמעט מבחינת העניין הרב שהוא יצר בשידור החי. אך חובבי הספורט מכירים מקרוב את הבעייתיות בצפייה במשחקים חיים באופן חלק ורציף, והם אף נתקלים לפעמים בחוסר יכולת לצפות בשידורים בגלל עומס של צופים בו-זמנית.

שירה רוזנשטיין, מנהלת מחלקת ניו-מדיה בקבוצת RGE, שאחראית על ערוץ הספורט, מציינת כי "יש החלטה מסחרית אצלנו להגביל את כמות הכניסות בזמן אמת כדי לתת את איכות הצפייה הטובה ביותר ולשמור על עלויות סבירות. עם זאת, אנחנו נערכים מראש לקראת אירועים מיוחדים ומגדילים את גבול היכולת, שעומד היום על כ-25 אלף גולשים, בהתאם לליגות ולמשחקים הצפויים".

באשר לבעייתיות ביום שלשי שעבר אומרת רוזנשטיין כי "כל ספק תוכן צריך להחליט מתי הוא סופג את עלויות הוספת ה-Concurrent ומתי לא. לפעמים, עדיף לספוג את ההוצאה תמורת מתן חוויית צפייה טובה יותר לגולש".

גורם מקצועי בתעשיית התקשורת בישראל מציין כי יש נקודות כשל רבות בדרך שעובר השידור אל הגולש. אחת מהן קשורה לצד של המשתמש: אם הוא מתחבר מהעבודה וכל העובדים מסתערים על הווידיאו, השידור מקוטע.

"זה נכון גם לגבי רשת ביתית, כשאחד מבני המשפחה רוצה לצפות בשידור החי דרך האינטרנט, אבל מישהו אחר מבצע הורדת קבצים כבדה. על אחת כמה וכמה ברשת אלחוטית, שתעבורת המידע עליה איטית יותר", הוא אומר ומוסיף כי "נקודה חשובה נוספת היא כמות הצופים בו-זמנית שאתר רוכש מספק פתרונות הווידיאו שלו (CDN), שבעצמו צריך להיות מחובר עם מספיק פס רחב לספקית האינטרנט. להגיד לך שראיתי תכונה כזאת לפני גלעד שליט? אני לא יודע אם חברות ה-CDN אכן פנו לספקיות כדי להגדיל רוחבי פס באותו יום".

אמיר יופה, מנכ"ל חברת CastUp, שהייתה אחראית על העברת רוב השידורים ביום שחרור שליט, מצייר תמונה אחרת. "רוב האתרים ביקשו להגדיל את כמות הצופים שלהם בו-זמנית, ואכן הגדלנו. אבל יש גבול - אם כי לא הגענו באותו יום למגבלה שלנו".

יופה מציין כי ייתכן שהבעיה נוצרה דווקא ב"מייל האחרון" - החיבור של משתמש הקצה לאינטרנט והעומס שנוצר שם. "הקיבולת בישראל היא מוגבלת. זה עובד במשך שנים על בסיס צריכה ממוצעת, שלפיה לא כל הגולשים בישראל צורכים וידיאו בו-זמנית. להגדיל את הצינורות האלה בהיערכות של שבוע לקראת שחרור שליט - זה לא אפשרי. זו פריסה של כבלים ותשתיות".

וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הגדולה - כמו בכל דבר בחיים: כסף. דבר כזה יגרור הוצאות כספיות גדולות, וקשה יהיה לו להניב כדאיות כלכלית בעת שבמרבית הימים קיימת שגרת שידורים, ולא עומסים כמו ביום ג' שעבר. במצב כזה לא בטוח שיש טעם להשקיע בתשתיות טובות יותר.

האם באירוע המדיה הבא, השידור החי באינטרנט יעבוד כמו שצריך עבור כל גולש? האם האינטרנט יצליח בעתיד להחליף את השידור החי בטלוויזיה? כלל לא בטוח שהתמונה תשתנה בקרוב. כל עוד הבעיות נוצרות סביב כל שרשרת אספקת התוכן, וכל עוד אין כדאיות כלכלית לשפר תשתיות עבור אירועים נקודתיים - נצטרך להיאזר בסבלנות מול מסך המחשב או לחפש טלוויזיה קרובה.

פונים לאתרים הפיראטיים

אין אוהד ספורט שלא נתקל בחוויה המתסכלת של צפייה במשחק בשידור ישיר באינטרנט. הטכנולוגיה שהפכה לפלטפורמה נוספת עבור ליגות מקצועניות או ארגוני ספורט, המסייעת להגדיל את ההכנסות ממכירת זכויות שידור, מתבררת, ככל שעובר הזמן, כמשהו שלא ניתן לסמוך עליו ב"רגע האמת".

גם כאן הבעיה העיקרית היא חוסר הרצון של מחזיקי הזכויות להוסיף שרתים במקרים חריגים, כלומר במשחקים או אירועים שבהם נתח הצפייה האינטרנטי צפוי להיות מעל הממוצע. התוצאה: הסיכוי שלכם לצלוח שידור כזה ללא בעיות לא קיים.

כך נוצר מצב מגוחך שבו חובבי ספורט מגלים שדווקא האתרים הפיראטיים הם אלה שמספקים את הסחורה. מי שהמשחק השבוע בין מנצ'סטר יונייטד למנצ'סטר סיטי תפס אותו בעבודה ללא טלוויזיה, התפלא לגלות כמה אופציות "סטרימינג" איכותיות עמדו לרשותו באתרים הפיראטיים.

הגופים הגדולים, כמו אופ"א או אפילו היורוליג, שמציעים לצופים לרכוש משחקים באינטרנט לצפייה ישירה - לא מעיזים להסתכן במצב של חוסר שרתים עבור צופים שמשלמים עבור הסחורה, ובמקרים האלו איכות הצפייה היא אופטימלית.

הבעיה מתחילה אצל אתרי הספורט "החינמיים", כלומר אלה שמעניקים לצופים את השידור האינטרנטי מבלי לגבות עבורו כלום, בדרך-כלל במקביל לשידור הטלוויזיוני. לדוגמה, אתר ערוץ הספורט, האתר שמשדר הכי הרבה תכני ספורט בשידור ישיר בישראל, למרות אינספור הבטחות לצפייה אופטימלית במשחקים המשודרים בו - תלוי בכמות האנשים המחוברים בו-זמנית. ברגע שכמות המתחברים עולה על הקיבולת, קחו בחשבון שיש סיכוי שתישארו עם תמונה קפואה.

איפה בכל זאת אתרי האינטרנט עושים את העבודה? כמו בכל מקום אחר - כשלא מדובר בצפייה ישירה. יותר ויותר אנשים מוותרים היום על צפייה בתוכניות מגזין או בצפייה במשחקים שלמים, ומעדיפים את האופציה האינטרנטית של תקצירים או צפייה מאוחרת באינטרנט. כאן לא תסבלו מסטרימינג, אבל קחו בחשבון שאחת לכמה דקות תיאלצו לסבול את הפרסומות שיחתכו לכם את השידור.

 איך שידור הווידאו עובר מהאתר לגולש

 שליט שולטטטטטטת