גירסת המזונות של האלפיון העליון

בעוד שחלק מילדי ישראל בילו את הקיץ האחרון במאהל מחאה, ואחרים יצאו להפגין עם אבא בחלוק ההתמחות, קיימת שכבה לא קטנה של ילדים אשר הודות ליכולת ההכנסה הנדיבה מאד של הוריהם, מחזיקים ברמת חיים יומיומית הכוללת אייפון 4S, אייפד 2, פלייסטיישן 3, קורקינט חשמלי לבית-הספר, והשמיים הם הגבול.

אדם בוגר ועצמאי רשאי לנהל את הוצאותיו כראות עיניו, ואם הוא רוצה לפנק את ילדיו במיטב מנעמי החיים בודאי שזכותו לעשות כן, אך מה קורה כשחל קרע בין ההורים, ושאלת גובה הוצאות הילדים מופקעת מידי אביהם ומוחלפת בשיקול-דעתו של בית המשפט? האמנם יכול בית המשפט לחייב אב להמשיך לשלוח את ילדיו לסקי בחורף ולסאמר סקול בקיץ כפי שנהגו טרם הגירושים?

בפסיקת מזונותיהם של ילדי עשירים בתי המשפט נוהגים ללכת בין הטיפות. מצד אחד, אב שהרגיל את ילדיו לרמת חיים של אלפיון עליון לא יחוייב בתשלום מזונות הכרחיים בלבד, כמו אב ששכרו כגובה השכר הממוצע במשק ולמטה מכך.

מזונות הכרחיים מינימליים לילד עומדים כיום על כ-1,300 שקל לחודש עבור אוכל, ביגוד ורפואה בסיסית, ועל כך יש להוסיף חלק יחסי מתשלום שכר הדירה. הוצאות חינוך, לרבות חוגים וקייטנות, והוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות בסל הבריאות מתחלקות בדרך-כלל שווה בשווה בין האב לאם.

מאידך, גם כשהאב עשיר מאד, מזונות ילדים אינם נפסקים כחלק יחסי מהשתכרותו של האב, אלא על-פי צרכיהם האמיתיים, כשהדגש הוא על צרכים ולא על מותרות.

הנוסחה שקבעה הפסיקה היא ש"נוסף על הצרכים ההכרחיים, פוסקים לילד יותר ברווח ובנחת, ולא בצמצום ובצער", ומזונות של "רווח ונחת" לטעם בתי המשפט בישראל אינם מגיעים לעשרות אלפי שקלים בחודש.

לפיכך, גם אם בעת שלום בית הילדה נהגה לטוס לשופינג בלונדון לפחות פעם בחודש, בית המשפט לא ידרוש מהאב להמשיך לממן אורח חיים זה לאחר הגירושים.

בשבוע שעבר דן בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בתביעת מזונות שהגישה אישה בשם 3 ילדיה, במסגרתה תבעה מזונות ילדים בסך של למעלה מ 20,000 שקל לחודש.

בנוסף למזונות "בסיס" אלה תבעה האישה השתתפות בתשלום המשכנתא על הדירה שרכשה בסך של 9,250 שקל לחודש והוצאות אחזקת המדור בסך של 5,160 שקל לחודש, בטענה כי בחייהם המשותפים הבעל לא חסך בהוצאות על בית מגורים מפואר, מכוניות חדישות לכל אחד מבני-הזוג, נסיעות משותפות מרובות לחו"ל ברחבי העולם, חופשות בארץ 4 פעמים בשנה ורכישות בחו"ל לכל בני המשפחה.

על אף שבית המשפט קיבל את הטענה שהבעל מרוויח כ-60,000 שקל לחודש בנוסף לרכוש רב מאד שצבר, נפסק כי אין מקום לחייבו שבמזונות כה גבוהים עבור ילדים, שאינם זקוקים לניהול רמת חיים ראוותנית כחלק מצרכיהם, וכי ההוצאות שנתבעו עבור כל אחד מהילדים - לרבות 900 שקל לחודש עבור מזון, 800 שקל לחודש עבור ביגוד, 500 שקל לחודש עבור מסעדות, 600 שקל לחודש עבור חוגים, 800 שקל לחודש עבור נסיעות לחו"ל ועוד - הינם סכומים מופרזים לגמרי.

כתוצאה, בית המשפט השתמש בשיקול-דעתו ובידיעותיו הכלליות אודות צרכי ילדים בישראל, וקבע כי גם כשאבא הוא מיליונר, יהא עליו לשלם השתתפות במחצית שכר דירה סביר העומד על 6,000 שקל לחודש בלבד, וזאת בנוסף למזונות בסך 3,000 שקל לילד לחודש, הכוללים את כל יתר הוצאותיו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".