להוציא את אילנה דיין מהשיקולים

הבוקר (ד') דיווחו כמה אמצעי תקשורת על חילוקי דעות הקשורים למינוי שופט המחוזי נעם סולברג לבית המשפט העליון. על-פי הדיווחים, סולברג נתמך על-ידי שר המשפטים יעקב נאמן, בעוד שנשיאת העליון דורית בייניש רוצה מועמד אחר.

חוגים מסוימים הדביקו למצחו של סולברג את הימניות, בגלל הכיפה ומגוריו בגוש עציון. מדובר בחוגים שלדידם רק שופט חילוני המתגורר ברמת-אביב, למשל, יכול להיות בעל אינטגריטי שיפוטי.

דיין "נטתה מן האמת"

לפני כשנתיים נתן השופט סולברג פסק דין בתביעת הדיבה שהגיש סרן ר' נגד אילנה דיין, בפרשת הריגתה של ילדה פלסטינית במוצב גירית ברפיח. סולברג קבע כי בכתבה ששידרה על הפרשה, דיין "נטתה מן האמת" והביאה לצופים "עובדות ומסקנות שאינן אמת".

דיין חויבה לשלם לסרן ר' פיצוי והוצאות בסך 380 אלף שקל. דיין ערערה. הערעור נדון לפני כמה חודשים, אבל עדיין לא ניתנה החלטה. וכך הפך ערעור דיין למרכיב פוטנציאלי בהליך מינוי סולברג לעליון.

יקירת השופטים

אילנה דיין היא יקירת השופטים בכלל, ושופטי העליון בפרט. הקשר הזה נוצר וגובש במשך שנים. דיין משתתפת כמעט קבועה בכינוסי השופטים, מנחה פאנלים, מביעה את דעתה. כמו אנשים רגילים, גם שופטים אינם יכולים שלא להתרשם מסלבריטאים, במיוחד כזאת שהיא משכילה ואינטליגנטית.

שופט שפוגע בדיין עושה לעצמו שירות לא טוב - גם אצל השופטים, ובמיוחד אצל התקשורת שרבים מבכיריה הם חבריה. ואמנם, אם תעקבו, תוכלו לראות שמאז פסק הדין שנתן סולברג, יש אמצעי תקשורת המתקיפים אותו בחריצות ובעקביות. אותו - את השופט - לא אותה, מוציאת הדיבה!!!

טרפוד מינוי באמצעות החלטה בערעור

אבל נחזור למינוי, שהוא הסיבה למאמר זה. אחת הדרכים לטרפד מינוי לבית המשפט היא באמצעות ביטול פסק דין שניתן על-ידי השופט המועמד, וכבר היו דברים מעולם.

מבחינה עניינית, פסק הדין של סולברג הוא מופת להחלטה משפטית מלומדת ומנומקת, ללא ספק אחד מפסקי הדין המדויקים ביותר שניתנו אי-פעם בתחום לשון הרע. פסק הדין הזה מעניק חיזוק חשוב ביותר במאבק נגד חופש העיתונות המופקרת - וזה מה שמקומם את העיתונים המשתייכים לקטגוריה זו. אבל שופטי העליון יכולים כמובן לחשוב אחרת.

לדחות את ההחלטה

מה אני מציע? כדי למנוע לזות שפתיים, רצוי שההחלטה בערעור דיין תינתן לאחר שתסתיים פרשת המינוי לעליון. חיכו כל-כך הרבה, כדאי לחכות עוד קצת.

זה לא קשור להרכב השופטים בערעור, שהוא אחד הטובים שיש. זה קשור אך ורק לרגישות הקיימת סביב הנושא. מכל בחינה שהיא רצוי שהשופטים בערעור יהיו משוחררים מכל חשש לגבי ההשלכות שיהיו להחלטתם על מינוי סולברג לעליון.