ישי דוידי - קורבן אופנה

ישי דוידי הוא לבטח מנהל קרנות השקעה המצליח בישראל. לאורך 15 שנותיה השקיעה קרן פימי שבניהולו למעלה ממיליארד דולר בכ-70 חברות מקומיות, פעלה להשבחתן, ובמחצית מהן כבר מימשה את השקעתה, בדרך-כלל ברווח גדול.

הקרנות של פימי הציגו לאורך השנים תשואה שנתית מרשימה שהיתה גבוהה מ-30% בממוצע. דוידי עצמו אמר לא מזמן ל"גלובס": "התשואות שלנו הן מהטובות בעולם, ומעמידות את פימי במצב מצוין ביחס לקרנות פרייבט אקוויטי אחרות. גם אם תחפשו בגוגל, לא תמצאו קרנות מהסוג שלנו עם תשואות כאלה".

אבל באחרונה התברר כי לפימי יש גם חולשה, חולשה לאופנה. שתי השקעות שביצעה הקרן בשנת ב-2007 בחברות הפועלות בתחום - קונספט שיווק, בעלת רשתות האופנה לי קופר ובלו בירד, ויצרנית החליפות בגיר, גרמו לקרן הפסדים כבדים, שבהן היא אינה מורגלת.

אשתקד יצאה פימי בשן ועין מהשקעתה בקונספט, שנקלעה לקשיים וחלום ההנפקה שלה התפוגג - ההפסד של הקרן מוערך שם בעשרות מיליוני שקלים. אבל המכה הכואבת יותר ניחתה על הקרן בשבוע שעבר: חברת בגיר, שבה השקיעה פימי בהון ובהלוואות כ-120 מיליון שקל, דיווחה כי פעילותה בגרמניה, התורמת כ-30% מההכנסות, נכנסה להליכי חדלות פירעון, שכן "תזרים המזומנים שלה אינו מספיק כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה".

המהלך המזהיר של בארינבוים

הצרות בגרמניה הן סימפטום למצבה של בגיר כולה, שעד 2008 נחשבה למכונה משומנת של רווחים, אך סובלת מאז מההאטה הכלכלית בשוקי היעד המרכזיים שלה, ארה"ב ואירופה. בשנים האחרונות מציגה בגיר הפסדים, שעמדו במחצית 2011 על 7.2 מיליון דולר, וצפויים לגדול משמעותית במחצית השנייה של השנה בעקבות חיסול הפעילות הגרמנית.

גם מצבה הפיננסי של יצרנית האופנה רחוק מלהלהיב: יתרות נזילות של 3.3 מיליון דולר בלבד, ולעומתן התחייבויות שוטפות של 75 מיליון דולר, מרביתן למוסדות פיננסיים. בסוף יוני היה לבגיר גירעון של 2.3 מיליון דולר בהון העצמי. זאת ועוד: בגיר אינה עומדת באמות מידה פיננסיות בנוגע ליחס כיסוי חוב, שנקבעו עם הבנקים המממנים, ולא יהיה זה נועז מדי להמר כי היא תידרש בזמן הקרוב להסדר חוב עם הבנקים.

למרות שקשה להאשים את פימי, המכוונת ומנהלת את פעילותה של בגיר, בירידת הביקוש העולמי לאופנה מחויטת; הרי מה שמסתמן ככישלון לא אופייני לקרן, מדגיש את המהלך הפיננסי המזהיר שביצע שותפה בבגיר, ומי שמכר לה מחצית ממניות החברה - איש העסקים צביקה בארינבוים.

רבות כבר נכתב על הסיבוב הרווחי והחף מסנטימנטים שביצע בארינבוים בתעשיית הטקסטיל המקומית. לבעלי הזיכרון הקצר נזכיר, כי בסוף דצמבר 2004 הוא רכש מידי קבוצת אי.די.בי 70% ממניות פולגת, החברה-האם של בגיר, תמורת 34 מיליון דולר; שלושה חודשים בלבד לאחר מכן השיב לעצמו את רוב השקעתו, באמצעות חלוקת דיבידנד בסכום דומה מקופת החברה הנרכשת ולא מתוך יתרות הרווח שלה (הפחתת הון שזכתה לאישור ביהמ"ש).

כשהם רוכבים על גל העליות בבורסה היכו בארינבוים ושותפו, עופר גלבוע, על הברזל החם, והנפיקו באפריל 2005 את החברה-הבת בגיר לפי שווי של 53 מיליון דולר. שנתיים מאוחר יותר, עם מכירת מחצית ממניות השליטה בבגיר לידי קרן פימי והעברת ניהול החברה לידי הקרן, נסגר מעגל הכסף של בארינבוים, שהבטיח לעצמו החזר יותר מכפול על השקעתו בפולגת (ששמה שונה בינתיים ל-ZBI), גם במקרה שבגיר תיסגר - תשואה מרשימה, גם בקריטריונים של קרן פימי.