כישלון למינהל במכרזי קרקעות בשכונת אגמים באשקלון

כישלון למכרזי רשות המקרקעין (מינהל מקרקעי ישראל לשעבר) ומשרד הבינוי והשיכון בשכונת אגמים באשקלון. למכרזים לחכירת קרקע בשכונה החדשה המיועדים לבניית 382 יחידות דיור בחמישה מתחמים לא הוגשה אף לא הצעה אחת.

גורמים בענף סבורים שמצב הענף היום גורם לפחות קבלנים לגשת למכרזי קרקע מצד אחד, ומאידך, השכונה הספציפית בעיר אשקלון לגביה נערכו המכרזים אינה אטרקטיבית. "מדובר בשכונה שנמצאת באזור הכי דרומי של העיר, האזור הכי פחות מבוקש", מסביר שי הניג מנכ"ל חברת אפגד האשקלונית. "היוזמה המקורית של משרד השיכון להקים את השכונה במקום היא מבורכת והרעיון היה לקחת את שלולית החורף הטבעית במקום, להפוך אותה לאגם ויהווה מוקד משיכה לשכונה. הבעיה היא שכל עוד אין אגם במקום, אין סיבה אמיתית שתמשוך לשם אנשים".

הניג מוסיף ומסביר כי התב"ע במקום הדורשת מהקבלנים בנייה של חניונים תת קרקעיים, הטופוגרפיה של השטח והמרחק הגדול מהים מרחיקים את היזמים.

חיים פייגלין, מנכ"ל קבוצת צמח המרמן שזכתה בעבר באחד מהמכרזים לבניית 60 יחידות דיור בשכונה, סבור שהמצב בענף הוא הגורם העיקרי לחוסר ההתעניינות של יזמים וקבלנים במכרז הנוכחי: "לא מפתיע אותי שלא היו הצעות למכרז. זה קורה היום בכל הארץ. יזמים לוקחים היום הרבה סיכונים שהם ניגשים למכרזים והמצב הכללי היום שכולל גראדים, מחאה, חוסר בהירות במערכת השלטונית והבנקים שמקשים על מתן אשראי משפיע על כולם". לגבי הפרויקט של החברה במתחם אמר פייגלין כי הבקשה להיתר כבר הוגשה והצפי הוא שעד אמצע השנה הבאה ההיתרים יתקבלו.

שכונת אגמים באשקלון אמורה לכלול אלפי יחידות דיור ואף הושקה בעבר כמה שתהיה אחת השכונות הבולטות בעיר עם פיתוח עצום ובניית אגם מלאכותי. אולם מאז הושקה השכונה יצאו במסגרת שיווק הקרקעות חמישה מכרזים שרובם נסגרו ללא הצלחה מרובה.

מעניין לראות שדווקא במכרז הרביעי שפורסם ביוני האחרון לבניית 774 יחידות דיור בארבעה מתחמים גילו הקבלנים עניין והגישו הצעות. באותו השיווק זכו החברות דונה, ניצני גת, אביסרור משה וצבי לנדאו כאשר סכומי הזכייה עמדו על כ-91 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור כולל פיתוח.

במכרזים שפורסמו באוקטובר 2010 לחכירת 12 מתחמים המאפשרים בנייה של 794 יחידות דיור סך הכל, הוכרזה בסופו של דבר זכייה בארבע מתחמים בלבד עליהם ניתן לבנות 258 יחידות דיור בלבד. הזוכים היו חברת פרימק בנייה והשקעות שזכתה בשני מגרשים, חברת צמח המרמן וחברת אסום. מחיר הזכייה אז נעו בין 89 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור כולל פיתוח במגרש אחד ועד 217 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור כולל פיתוח במגרש אחר.

"יזמים שזכו במכרזים הקודמים לשכונה אינם מקומיים ולא מכירים את הבעייתיות" מסביר הניג את הביקוש שהיה ונעלם, "ברור שגם מצב הענף היום משפיע על יזמים באם לגשת למכרז או לא אבל בשכונה הזו, גם שהענף היה רותח לא ניגשו הרבה. וגם מי שזכה אגב, לא עלה עדיין על השטח והתחיל לבנות. זה אומר הרבה על המכרז ועל השכונה".

לעומת הניג, פייגלין דווקא סבור שאין להסיק מהשיווקים הצולעים של השכונה בעבר ובהווה על התפתחותה בעתיד: "גם בצור יצחק אף אחד לא רצה לבנות בהתחלה. לא הגישו הצעות והיום מדובר בהצלחה. אין תמיד קשר בין ההתחלה של שכונה לבין ההתפתחות שלה בעתיד. יש גם שכונות שהתחילו ברעש וצלצולים ובסופו של דבר נגמרו בכלום".