"פייסבוק, טוויטר וגרופון יאפשרו את 'האביב של ההון סיכון'"

"אחרי כל השנים שאני בתעשייה הזו, עדיין לא התעייפתי. ההון סיכון הוא תעשייה מחזורית, ואני לא מוותר. החדשנות נמשכת וגם אנחנו. אני מגיע לישראל כדי להיחשף ליזמים ולרעיונות מסעירים, ואני מתרגש לקראת הביקור".

כך אומר ריצ'ארד קרמליץ', מוותיקי ובכירי ההון סיכון האמריקני, בראיון בלעדי ל"גלובס". קרמליץ' הוא מייסד ונשיא של קרן ההון סיכון האמריקנית NEA. בעבר כיהן כיו"ר איגוד קרנות ההון סיכון האמריקניות (NVCA), והשקיע בחברת אפל בשנת היווסדה.

קרמליץ' התחיל את הקריירה שלו בשנת 1969, ומילא שורה של תפקידים בכירים בגופי השקעות, בין השאר גרדנר ופרסטון מוס, ב-Kroger Co, ובארתור רוק. בשנת 1978 השתתף בהקמת NEA ומאז השקיע בסטארט-אפים כמו אפל, ג'וניפר, Ascend Communications שנרכשה בידי לוסנט תמורת 24 מיליארד דולר, ובמרקומדיה שנרכשה בידי אדובי תמורת 3.5 מיליארד דולר.

האקזיט האחרון של קרמליץ' היה ההנפקה הראשונה של חברת Financial Engines ב-2010, הוא עדיין עובד עם חברות סטארט-אפ כמו טבולה ו-XOOM, והוא גם חבר מועצת המנהלים של CITIC פארמה בסין ודירקטור בסיליקון ואלי בנק.

עם הרזומה המרשים הזה, קרמליץ' מגיע לישראל בפעם הראשונה כדי להשתתף בכנס Journey 2011 שייערך ב-2 בנובמבר, בשיתוף ארנסט אנד יאנג ו"גלובס". במסגרת הכנס ייחשף הסטארט-אפ המבטיח לשנת 2011 שמכתיר העיתון "גלובס", זו השנה השביעית ברציפות.

NEA פועלת כבר יותר מ-30 שנה ונחשבת לחברה הוותיקה בתחום בארה"ב. הקרן מנהלת 11 מיליארד דולר, השקיעה עד היום ב-650 חברות בתחומי ה-IT האנרגיה והמדעי החיים, ופועלת ממשרדיה בארה"ב, בהודו ובסין. 165 מהסטארט-אפים שבהם השקיעה הפכו לחברות ציבוריות, ו-255 חברות נמכרו ברווח.

NEA אינה משקיעה בישראל באופן קבוע. עד היום השקיעה בכמה חברות ישראליות, בהן אקטליס, ברודוויו, קלריפיי ו-PortAuthority. הכוכבת הנוכחית של הפורטפוליו שלה היא גרופון.

* הביקור שלך מרמז על שינוי בגישה NEA להיי-טק הישראלי?

קרמליץ': "זה מסע ראשון לישראל, אך בעבר השקענו בחברות שהוקמו בידי ישראלים. אחת מהחברות, דקרו של היזם דן אבידע, נמכרה ב-272 מיליון דולר לנטוורק אפלייאנס".

* באת לישראל לחפש חדשנות, אך ברקע ההון סיכון המקומי במצב רעוע ויש חשש לעתיד ההיי-טק הישראלי. ידעת את זה לפני שהגעת?

"זה המצב בכל העולם, לא רק בישראל. יש שני תחומים שלא נמצאים בתוך המשבר הזה, והם הצריכה האלקטרונית ורשתות חברתיות".

* התחומים הללו יכולים להציל את ההון סיכון העולמי?

"קשה שלא להתרגש ממה שקורה בתחומים האלה. עם מטען הניסיון שצברתי במשך השנים, אני יודע שלא משנה מה קורה אסור לוותר על החלום, אסור לסגור את השער בפני יזמים עם רעיונות נהדרים. אני רואה את טוויטר, פייסבוק וגרופון ומתרגש. בנוסף, אין שום דבר בועתי בחברות האלה. הן חברות שצמחו במהירות ומציגות תוצאות עסקיות נהדרות. הן מאפשרות את המהפכה".

* לאיזו מהפכה אתה מתכוון?

"מהאביב הערבי, שהרשתות החברתיות סייעו להתקיימותו, ועד רמות שונות של שליטה בחיים שלנו. האנשים והלקוחות לא רוצים להיות נתינים של אף אחד, והכלים הללו מאפשרים את הכוח לכל משתמש, ומשנים את ההיי-טק העולמי. כמי שהיה אחד המשקיעים הראשונים באפל, למדתי שבכל הסיבובים שהחברה עברה היא מעולם לא זנחה את האמונה הגדולה שיש לה בלקוחותיה. זה הדבר החשוב".

* איך פייסבוק וטוויטר יצילו את ההון סיכון?

"אני מאמין שעם היציאה של החברות הללו לשוק הפומבי, יגיע גם האביב של ההון סיכון. זה יהיה אירוע מכונן שישפיע על כל התעשייה. אלה חברות אמיתיות שאני מאמין שההנפקות הראשוניות שלהן יהיו חשובות לעתיד. המהפכה שהן מביאות תגרום לתחייה בהון סיכון העולמי, אם כי אני מקווה שלא יהיה שוב שיטפון של כסף".

* אתה מתאר חברות שאמנם מתמקדות בלקוחות, אך לא פעם על חשבון סוגיית הפרטיות.

"נכון. לא הכול מושלם. פרטיות ואבטחה הן סוגיות שאפשר לפתור אותן. לפחות אנחנו יודעים איפה הבעיה. זה יכניס מוטיבציה ליזמים נוספים למצוא לבעיות האלה פתרונות, ולדעתי ישראל היא יעד שבו יכולות לצמוח חברות שימציאו את הפתרונות הללו".