אנליסטים: "האירופים קונים זמן; הרגיעה לא תימשך"

האם הראלי בשווקים שהוצת בעקבות ההכרזה על פתרון כולל למשבר החוב באירופה יימשך לאורך זמן? אם לשפוט לפי תגובות אנליסטים בכירים בחו"ל, התשובה שלילית. ככל שעוברים הימים, האנליסטים שמנתחים את התוכנית האירופית מתקשים להאמין שהיא אכן תביא לפתרון סופי של המשבר, וכי העליות הן קצרות-טווח.

"האירופים רק קונים עוד קצת זמן", אמר לעיתון "פייננשל טיימס" ניק גרטסייד, כלכלן בכיר בבנק ההשקעות JP מורגן. "אני חושש גם שהפעם הם יקבלו רק קצת זמן כי הם חסכו בפרטים. שוקי האג"ח מראים גם כן שהמשקיעים סקפטיים לגבי התוכנית".

ביום שישי עלתה לראשונה מזה שנים רבות תשואת האג"ח הממשלתיות של איטליה ל-10 שנים לרמה של יותר מ-6%. חרף ההכרזה על התוכנית והעליות בשוקי המניות, משקיעים דורשים יותר ריבית על אג"ח ממשלתיות של איטליה, מה שמעיד על עלייה ברמת הסיכון והתגברות החששות מאי-יכולתה של איטליה לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד.

אד אלטמן, פרופ' למימון באוניברסיטת ניו-יורק, אמר ל"פייננשל טיימס" כי "התוכנית של האירופים תרגיע את השווקים לטווח הקצר בלבד. בטווח הארוך יותר הם חייבים להחליט על אסטרטגיה וצעדים שיפתרו את בעיות היסוד, כמו למשל הצמיחה האיטית".

פסגת האיחוד האירופי בבריסל בשבוע שעבר הייתה ה-14 במספר תוך פחות משנתיים. התוכנית האחרונה הגיעה לאחר ההכרזה על תוכנית סיוע נוספת ליוון בחודש יולי האחרון וקצת יותר משנה לאחר התוכנית הראשונה עליה הכריזו האירופים, אז השיקו את קרן הסיוע הידועה בשם EFSF. התוכניות הקודמו, כידוע, הרגיעו את השווקים לטווחים קצרים בלבד, וכלכלנים חוששים שגם בתוכנית הנוכחית ההיסטוריה תחזור על עצמה.

"איפה החזון ארוך-הטווח של אירופה?", שואל קן רוגוף, פרופ' מאוניברסיטת הרווארד ולשעבר כלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית. "אין שום דבר בתוכנית שישכנע אותי שהמשבר לא יחריף שוב במהירות".

כלכלנים מביעים חששות כבדים באשר לצמיחה האיטית במדינות אירופה. כידוע, במסגרת ההתמודדות על הגירעונות התופחים השיקו מדינות אירופה תוכניות קיצוצים כדי להקטין את חובותיהן; אך אליה וקוץ בה - אותן תוכניות בדיוק הביאו להקטנת הביקושים הפנימיים ופגעו בצמיחה הכלכלית באירופה. זו הסיבה שיוון שרויה במיתון מזה 4 שנים ויציאה ממנו לא נראית באופק; באיטליה הצמיחה אפסית ובספרד האבטלה נותרת מעל 20%. כך נוצר מעין "מעגל קסמים" שבו הקיצוצים הכרחיים לקיצוץ החובות, אך אותם קיצוצים פוגעים בצמיחה ובהכנסות הממשלות ממסים, ולפיכך מקשים על הקטנת החובות.

חששם של האנליסטים נובע גם, כאמור, מערפול רב סביב התוכנית עליה הוכרז בשבוע שעבר. ראשית, כלל לא בטוח שתספורת של 50% למחזיקי האג"ח של יוון תספיק כדי להעמיד את כלכלת יוון על הרגליים. כלכלנית בכירה בקרן המטבע טענה לאחרונה כי יוון תזדקק לתספורת של 60% לפחות. כמו כן, התוכנית האירופית קוראת לחיזוק ההון העצמי של הבנקים באירופה בכ-100 מיליארד אירו, אך לא על ידי הזרמות הון מהממשלות אלא ע"י גיוסי הון בשווקים. במילים אחרות, הבנקים יצטרכו להנפיק מניות או אג"ח כדי לגייס הון, אך ספק אם המשקיעים יעוטו על ההנפקות הללו לאור החשיפה הגדולה של הבנקים באירופה לאגרות חוב של מדינות עמוסות חובות.

יתרה מזאת - בליבה של התוכנית ניצבת הגדלת קרן הסיוע (EFSF) לכטריליון אירו מ-440 מיליארד אירו כיום. בינתיים לא ברור כיצד הקרן תוגדל, שכן ממשלות אירופה המחזיקות בדירוג AAA מוכנות להשתתף רק באופן חלקי בהגדלת הקרן. האירופים מנסים לגייס מדינות כמו סין וברזיל להשקעות בקרן, אך לעת עתה דבר לא סוכם.

אז מה בכל זאת נדרש כדי לסיין את המשבר? ובכן, כלכלנים מדברים על "מגה-בזוקה", כלומר מתן כוח לבנק המרכזי האירופי שיוכל להדפיס כספים ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות בהיקפים גדולים, כמו הפדרל ריזרב בארה"ב. "מינוף ה-EFSF הוא מוגבל בעוד שלבנק המרכזי האירופי יכול להיות כוח אינסופי", אומר פייר לגרנז', מייסד קרן הגידור GLG.