הרעבנו את ההשכלה האקדמאית

בשבוע שעבר יצא המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, בקריאה לממשלת ישראל. "מדינת ישראל מפקירה את עתידה", נכתב בהודעתו, "אם לא נגדיל את ההשקעות במו"פ היום, בעוד עשור נתעורר ונגלה שייבשנו הן את תעשיית הידע והחדשנות הישראלית והן את התעשייה המסורתית".

המדען התריע על מחסור חמור בתקציב המו"פ ודרש תוספת מיידית למימון של למעלה מ-500 בקשות תמיכה מחברות טכנולוגיה. סדר גודל הגירעון שעליו התריע המדען הוא 450 מיליון שקל.

כמקובל במדינתנו, ניהלו משרדי האוצר והמדען את ההתכתשות ביניהם מעל דפי העיתונות. בתגובה לטענות המדען, מסרו פקידי אוצר עלומי שם כי הם מופתעים ומאוכזבים מכך שבמשרד המדען לא יודעים להתנהל. איך ייתכן, תמהו הפקידים, שכמו בשנים עברו המשרד מכלה את התקציב השנתי שלו בתוך תשעה חודשים, ואז פונה לאוצר בקריאות לעזרה?

הפרק הנוכחי של ההתכתשות המסורתית הזו הסתיים ביום חמישי. בנאום בפני קהל מסר שר התמ"ת, שלום שמחון, כי הגיע להסכמה עם האוצר על הגדלת תקציב המדען הראשי עוד השנה. השר לא נקב במספרים, אך סביר שהאוצר לא אישר את מלוא הסכום שדרש המדען, אבל יעביר כספים שיאפשרו מימון לעוד כמה עשרות חברות. אכן, בשורות טובות.

לכאורה, אין בפרשה הקצרה הזו חדש. מדי פעם מתפתח אצלנו משבר תקציבי כלשהו, האוצר מתנגד, העיתונות ניזונה מהודעות סותרות ומחממת את האווירה. בסופו של דבר, אם נמצא הספונסר הפוליטי המתאים, כזה שיש לו גיבוי וכוח פוליטי, האוצר מתפשר וחורג ממסגרת התקציב. שני הצדדים מודיעים על ניצחון ונערכים לקרב הבא.

ובכל זאת יש משהו מיוחד במלחמות המדען הראשי. הוא לא נלחם על טובות הנאה לקבוצות לחץ, או על פרויקט קצר טווח שיאפשר לפוליטיקאי כלשהו להתקשט בו בבחירות הקרובות. הקרב על תקציב המדען הוא חלק מהמערכה על צביונה של מדינת ישראל כמדינת היי-טק, שמעודדת תעשיות עתירות ידע.

צעקתו של המדען יצאה על הפער בין הצהרות ממשלת ישראל לגבי חשיבותו של ההיי-טק הישראלי לבין השחיקה בתקצובו הממשלתי בפועל. לזכותה של הממשלה הנוכחית יש לומר שלא היא זו שהחלה בשחיקה, היא רק התמידה בה.

מנתוני המדען הראשי עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה של כמיליארד שקל בתקצוב המו"פ בישראל. בנוסף, אחוז תקציבי המו"פ מסך כל תקציב המדינה ירד במחצית במשך העשור הזה.

במקום לדאוג לעתידנו, הפחתנו את השקעותינו בתעשיות עתירות הידע, והתרשלנו בחינוך ילדינו. עדיין לא מאוחר לעצור את ההידרדרות המתמשכת הזו. אבל, כמו בנושאי הרפואה הציבורית ומערכת החינוך, גם כאן עלינו להגדיר סדר עדיפויות לאומי, עם תכנון מערכתי ארוך טווח ותקצוב הולם. מלחמתו של המדען היא לא התגוששות אופנתית סביב סעיפי תקציב כלשהם, אלא התעקשות נכונה על כך שישראל תמשיך להיקרא אומת הסטארט-אפים.

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל