ענקיות המחשוב מתנפלות על שוק זיהוי תנועות הגוף

לפני שנה הודיעה מיקרוסופט על כוונתה לרכוש את חברת Canesta, שמספקת טכנולוגיה לזיהוי מחוות אנושיות ומתרגמת אותן לתנועות במרחב הדיגיטלי. הרכישה לא הגיעה בהפתעה - ענקית התוכנה הימרה על הוספת בקר תנועה בקונסולת המשחקים הפופולרית ה-Xbox 360, אל מול המתחרות סוני ונינטנדו. אלא שההערכות היו שאם תבוצע רכישה, הרי זו תהיה של פריים סנס, בניהולו של ינון ברכה. הטכנולוגיה של החברה הישראלית כבר משולבת במערכת הקינקט, ומאפשרת שליטה במשחק באמצעות תנועה ומחוות גוף בלבד (Gesture Recognition).

מיקרוסופט, בניהולו של סטיב באלמר, ו-Canesta לא סיפקו נתונים כספיים, אבל העסקה הייתה חלק מתוכנית רחבה.

במיקרוסופט, כך נודע ל"גלובס", מנסים כבר תקופה ארוכה למצוא אלטרנטיבה לטכנולוגיה ולמערכות שמספקת פריים סנס, והחברה השקיעה בכך עד כה סכום מוערך של 300-400 מיליון דולר. עדיין לא ברור אם מיקרוסופט הצליחה, אבל בחברה מעוניינים שהגרסה הבאה של הקינקט, שמתוכננת ל-2013-2014, תתבסס על טכנולוגיה פנימית.

יש היגיון בכוונה של מיקרוסופט. הקינקט נחל הצלחה מיד עם יציאתו, וענקית המחשוב מכרה בשנת הכספים של 2011 10-11 מיליון מערכות.

מיקרוסופט מתכננת לשלב את יכולות זיהוי המחוות לא רק בתחום המשחקים, אלא גם באפליקציות אסטרטגיות אחרות בסלון הביתי ובהתקני תקשורת. מכאן החשיבות הגדולה בכך שהטכנולוגיה תוחזק קרוב אליה.

למכור את פריים סנס במיליארד דולר

הרכישה של Canesta הייתה העסקה השנייה של מיקרוסופט בתחום, לאחר רכישת נכסי 3DV הישראלית, אך הטכנולוגיות והפטנטים שצברה בתחום עדיין אינם יכולים לספק את היכולות של פריים סנס. מבחינה פונקציונלית, החברות שפעילות בתחום מספקות את אותה התוצאה, אך אלה ההבדלים הקטנים בניתוח ותרגום התמונה ממרחב התלת-ממד במציאות וממשק התוכנה שיכולים לספק חוויה שונה למשתמש הסופי.

סימן השאלה מעל היחסים של פריים סנס עם מיקרוסופט הם רק עדות לשינויים המהירים בתחום ממשקי זיהוי המחוות. ביולי האחרון רכשה קוואלקום את GestureTek שסיפקה לצד פריים סנס את הטכנולוגיה שמאחורי הקינקט, ואינטל מנהלת כעת מגעים לרכישת InVision הישראלית.

במקביל, ניתן למצוא לא מעט חברות שמספקות טכנולוגיה בעלת יכולות דומות. בישראל קיימות XTR, שמספקת תוכנה לזיהוי מחוות ומשתפת פעולה עם TI, ועומק אינטראקטיב, שמפתחת תוכנה שיודעת לתרגם את תנועות הגוף של השחקן לתנועות תלת-ממדיות של הדמות שעל המסך. חברות המחשוב מצדן ישמחו לשלב טכנולוגיה שכזו במוצריהן, אם באמצעות שת"פ או רכישה, וסביר שמהר מאוד נראה ביטוי לכך בשוק.

במקרה של אינטל, המהלך מיועד לספק אלטרנטיבה לטכנולוגיה של פריים סנס, ולא בהכרח לקינקט עצמו. מנגד, בחברה הישראלית עדיין לא הצליחו למנף את הטכנולוגיה מעבר לשיתופי הפעולה עם מיקרוסופט. השת"פ שעשוי לספק תוצאות בקרוב הוא עם חברת המחשוב ASUS, לאספקת בקרי תנועה שיתאימו למחשב האישי. בפריים סנס מסרו בתגובה כי "החברה מסתכלת על הטווח הארוך ומתכוונת להיות שחקן משמעותי וגדול בשוק בקרי התנועה".

לפריים סנס יש שאיפות גדולות. על זה יעיד הגיוס הגדול שערכה בשנה שעברה - 50 מיליון הדולר מקרן סילברלייק - אך לפי שעה אין לה אלטרנטיבה למקור ההכנסות הראשי שלה - מיקרוסופט. היחסים עם מיקרוסופט סיפקו לפריים סנס הכנסות שנתיות משמעותיות, שעל-פי הערכות הסתכמו בכ-100 מיליון דולר. אבל עדיין לא בטוח שהשורה התחתונה היא חיובית, בעיקר על רקע העלות הגבוהה של המערכת.

בשוק ההיי-טק הישראלי לא מעט גורמים סופרים את ימיה של פריים סנס לאחור כחברה עצמאית. ל"גלובס" נודע כי למרות שהחברה לא נתנה מנדט רשמי לבנק השקעות מסוים, בנקאים מנסים למכור את החברה לענקיות אלקטרוניקה בעלות זיקה לשוק הביתי, לפי שווי של מיליארד דולר. השווי הפנטסטי נשמע גבוה בכל קנה מידה, במיוחד על רקע השווי לפיו המניות נסחרות בבורסות המשניות - 400 מיליון דולר, פי שניים מהשווי שבו השקיעה סילברלייק בחברה.