ההבדלים הגנטיים בין עניים ועשירים

מחקר חדש שפורסם ב-International Journal of Epidemiology מציג ראיות לכך ששאלות של צדק חברתי-כלכלי צריכות אולי לבעור לנו אפילו יותר ממה שחשבנו.

המחקר בחן את המתרחש בדמם של 20 נבדקים שגדלו בשנות ה-60 של המאה הקודמת בבתים עניים מאוד, לעומת 20 נבדקים שגדלו בבתים עשירים מאוד. נמצא כי הרכב החלבונים במנות הדם היה שונה מהותית, באופן המעיד כי גנים שונים באים לידי ביטוי אצל עשירים ועניים.

אין זה אומר שעשירים ועניים שונים גנטית מלכתחילה (זה אולי נכון, אבל זה לא היה מוקד המחקר הנוכחי), אלא שהמצב הכלכלי בוחר בעבורם במידת מה אילו גנים יופעלו ואילו יושתקו.

ההפעלה וההשתקה נעשות ברמת התא הבודד ממש - סמנים מולקולריים נדבקים לגן, ו"מדליקים" או "מכבים" אותו. לחומרים הנדבקים לגנים כדי להפעיל אותם קוראים מתילים, ולעניים היו הרבה יותר גנים עם תגים מתיליים כאלה מאשר לעשירים.

שני צדי המטבע

עדיין לא ידוע מספיק על הגנום כדי להכריע מהו בדיוק תפקידם של אותם הגנים שמופעלים באופן שונה אצל עשירים ועניים. ואולם ישנה הערכה שהגנים הללו עלולים לגרום למחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן המערכת החיסונית תוקפת את הגוף) ולהשמנת יתר, משום שתופעות אלו נמצאו בשיעורים גבוהים יותר אצל אנשים שגדלו בעוני.

עם זאת, החוקר פרופ' מרכוס פמבריי מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה - שנמנה עם מחברי המחקר - טוען כי תיתכן גם תגובה חיובית של הגנים, אשר מחשלת את האדם העני ודווקא משפרת את בריאותו בהמשך.

ייתכן שאלה שני צדדים של אותו המטבע, כי מערכת חיסונית חזקה עוזרת להתמודדות עם מחלות זיהומיות, אך מסכנת במחלות אוטואימוניות. גנים הקשורים בהשמנה הם אולי כלי להתמודדות עם מחסור במזון בגיל צעיר.

מעניין, כי ההשפעה של מתח על גנטיקה בצמחים כבר נחקרה היטב, ונמצא כי בצמחים אשר צומחים בתנאים של עקה (כגון יובש, מליחות, מחסור בדשנים), מתפתחים מנגנוני הישרדות שאינם באים לידי ביטוי כשצמח זהה גנטית מתפתח בתנאים מפנקים יותר. ואולם עד כה לא נקשר הדבר לשאלות של עוני או עושר אצל בני אדם.

מן המחקר לא ברור מתי מתרחשת המתיליזציה של הגנים הללו אצל העשירים והעניים. עד כה היה נהוג להניח כי האפיגנטיקה - תופעת כיבוי או הדלקת גנים מסוימים - מתרחשת בעיקר ברחם, או כתוצאה מהתקפות סביבתיות חמורות, כמו מחלות.

כעת החוקרים מעלים את האפשרות כי השינוי התרחש בילדות, אולי בגלל ההשפעה הרגשית של העוני. עוד צוין כי ההשפעה של העוני הייתה חזקה יותר מאשר השפעה של עישון על ידי אמו של הנבדק בזמן ההיריון.

משנה מקום - משנה מצב

בניגוד להרכב הגנום, הרי שהמתיליזציה של הגנום היא עניין הפיך. בעתיד ניתן יהיה אולי להחזיר לקדמותם חלק מן השינויים הלא-רצויים שעברו על הגנים בשל עוני קיצוני. כמו כן, ניתן יהיה לצייד את העשירים בחלק ממנגנוני החישול של העניים, מבלי שהעשירים יצטרכו להתחשל בעצמם.

מספר חברות גדולות וקטנות (ובהן כמה ישראליות, כמו Quark, Quiet Therapeutics ו-Silenseed) עובדות על פיתוח תרופות בתחום השתקת גנים, כך שהאפשרות הזו אינה בגדר מדע בדיוני. כיום המחקר מתרכז במקומות שבהם ההשפעה של השתקת הגנים ברורה מאוד, כמו בסרטן.

עם זאת, ישנם צעדים הננקטים כדי להבין גם את ההשפעות העדינות והרחבות יותר של השתקת גנים. בימים אלה עובדת קבוצת מחקר ממכון Bellvitge למחקר ביו-רפואי על מיפוי המאפיינים האפיגנטיים של רקמות שונות של יותר מ-1,000 מתנדבים - בריאים, וחולים במחלות נפוצות. בעתיד, פרויקט זה יכול להיות שווה ערך לפרויקט פענוח הגנום. בין השאר, עד כה נמצא במחקר זה מספר הגנים שעוברים מתיליזציה בכל סוגי הסרטן.

אפשרות אחרת לשינוי ההשפעה הגנטית של עוני ועושר קיצוניים היא, כמובן, לצמצם את הפערים החברתיים. מחקרים מצאו כי במשפחות שעברו משכונה ענייה לשכונה עשירה יותר, חל שיפור מהיר למדי במצב ההשמנה והסוכרת של חברי המשפחה, מבוגרים וילדים. זאת, גם אם לא חל כל שינוי בכושר ההשתכרות של אותה משפחה - אלא רק בשכונת המגורים.