ההוצאות על פתיחת שנת הלימודים אינן מסתיימות בספרי הלימוד שעלו להורים מאות שקלים לתלמיד ובציוד שנקנה במאות שקלים נוספים. בימים אלה מקבלים ההורים מכתבים מבתי הספר ובהם הם נדרשים לשלם מאות שקלים נוספים עבור כל תלמיד בעבור הצגות, טיולים וכו'. גובהם המרבי של תשלומים אלה מוגדר אמנם על-ידי משרד החינוך, אולם בתי ספר רבים חורגים ממנו וגובים מההורים מאות ואלפי שקלים בשנה.
בין התשלומים, כאלה המוגדרים כ"רשות" ונעים לפי משרד החינוך מ-540 שקל (לתלמידי כיתות א'-ב') ועד 1,373 שקל (לתלמידי כיתה יב'), כך שגם אם בית הספר מקפיד על הסכומים המרביים, עדיין הורים לשני תלמידים בבית ספר יסודי יכולים בקלות להגיע לתשלום שנתי של 1,000 שקל ומשפחה שבה גם תלמיד תיכון תצטרך להוציא 2,200 שקל במקרה הטוב.
במגמות מקצועיות בבתי הספר התיכוניים משלמים ההורים אלפי שקלים בשנה (עבור ציוד אמנות לדוגמה). כאן מקבל ועד ההורים תפקיד חשוב - עליו למנות נציגות שתדאג להבין ולאשר את כל התשלומים החורגים ואת תוכנם.
הוצאות אחרות בחסות בית הספר כוללות את תשלום ועד כיתה (כ-200 שקל לכל תלמיד) ורכישות מרוכזות של ספרים נוספים במהלך השנה (לפחות 50 שקל לספר). בחלקם נגבה תשלום נפרד לטיולים (שסכומו המרבי מוגדר גם באתר משרד החינוך).
בין היתר, יש תשלומים המוגדרים "תשלומים מרצון", המותנים באישור ההורים ומפקח בית הספר. אלה עשויים לכלול רכישה מרוכזת של מזגנים או מחשבים, וחלקם כוללים פעילות העשרה כמו שיעורי שחייה, תכניות שורשים, ימי עיון ועוד. בקטגוריה זו על ההורים לגלות ערנות ולסרב לשלם עבור סעיפים מיותרים כמו תיקייה לתעודה (15 שקל) או גלישה באינטרנט, שממומנת ממילא על-ידי משרד החינוך (50 שקל), כפי שנדרשים בבית ספר יהלום ברמת גן.
תשלומים אחרים הם תשלומים על תל"ן - תוכנית לימודים נוספת, החורגת מתוכנית הלימודים של משרד החינוך. כאשר שיעורים אלה מתקיימים במהלך שעות הלימוד, גם ילד שלא שילם זכאי להשתתף בהם. בכל מקרה, מכיוון שמדובר בתכנים שאינם בפיקוח משרד החינוך, על ההורים לגלות מעורבות בדבר תוכן השיעורים ושביעות רצון הילדים מהם.
בתי הספר מחויבים להציג להורים את פירוט התשלומים, ויש המגדילים לעשות ואף פורטים מה כולל סל התרבות (אלו הצגות ופעילויות מצופים לתלמידים השנה). בשנה שאחר כך ההורים זכאים לבקש לקבל פירוט על השימוש שנעשה בכספים, לרבות דו"חות כספיים של בית הספר.
מחיר הלחץ החברתי
בבתי ספר שונים בארץ היו התאגדויות של הורים, פרטניות וקבוצתיות שניסו להתמרד בתשלומי ההורים. למעשה, בית הספר אינו יכול לחייב את ההורים לשלם את תשלומי הרשות (הכוללים סל תרבות, מסיבות כיתה וטיולים), אלא שגם הורים שמצבם הכלכלי מאפשר את התשלומים והיו רוצים להימנע מהתשלום ולו בשל עניין עקרוני מעדיפים שלא להוציא את ילדם מהכלל ולמנוע ממנו פעילות כיתתית.
בדו"ח שפורסם במרכז המחקר והמידע של הכנסת במאי 2009 צוין כי 35% מההורים אינם משלמים את מלוא הסכום עבור תשלומי הרשות: 16% מתוכם לא משלמים כלל ו-19% משלמים חלקית.
ומה הסנקציה? בית הספר רשאי למנוע את השתתפות התלמידים בפעילויות הנכללות בתשלומי הרשות (טיולים, הצגות) ולמצוא לו "תעסוקה חלופית בבית הספר", אולם לא יכול להפעיל סנקציה כאי הענקת תעודה, כפי שיודעים להעיד הורים בתיכון "דוד ילין" בתל-אביב שסירבו לשלם את תשלומי הרשות.
מחצית מבתי הספר גובים יותר מהמותר
כדאי לבדוק באם דרישות התשלום של בית הספר תואמות להנחיות משרד החינוך. לא תמיד יש לבית הספר הצדקה לדרוש מההורים לרכוש ציוד כזה או אחר החורג מהנורמה, או להוסיף פעילות העולה על דעת בית הספר, נחמדה ככל שתהיה. בעקבות תלונות של הורים וביקורות שעורך משרד החינוך התגלו לא מעט בתי ספר הדורשים סכומים הגבוהים במאות אחוזים מאלה שמתיר משרד החינוך.
מנתונים שהוצגו בפברואר השנה בוועדת החינוך של הכנסת על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה חריגה של 330% בממוצע בגביית תשלומי הורים בבתי הספר. הסעיף הבעייתי שבו נמצאה החריגה הגבוהה, כפי שעלה מן המחקר הוא "שירותים מרצון", ושיעור החריגה עולה כאשר מדובר על בתי ספר תיכוניים: בעוד שמשרד החינוך מתיר גבייה מרבית של 310 שקל, עומדת הגבייה בסעיף זה על 1,335 שקל בממוצע.
מירב החריגות נמצאו בבתי הספר במחוז ירושלים ובמקום השני במחוז הדרום. לפי המחקר 51% מבתי הספר חרגו בגביית התשלומים. המחקר הציג כי ב-2009 הורים לתלמיד תיכון שילמו בממוצע 4,600 שקל, בחטיבת הביניים הסכום הממוצע היה 3,000 שקל, ובבתי ספר היסודיים, לפי 1,412 שקל.
לפי הדו"ח, בבתי הספר העל-יסודיים התמונה עגומה בהרבה לעומת בתי הספר היסודיים: הורים שהופיעו בוועדה סיפרו כי נדרשו לתשלומים המגיעים ל-10,000 שקל בשנה עבור תלמיד בתיכון (במקרה קיצון דובר על בית ספר בירושלים שבו תשלומי ההורים עמדו על 17,000 שקל). בבתי ספר ממלכתיים-דתיים התמונה אינה שונה כשתשלומי התל"ן מטפסים למאות שקלים.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר ש"כל ניסיון לעשות רווח על גבם של תלמידים הוא פסול", בתוך כך הבטיח כי יטפל בבעיה גם באמצעות חקיקה.
סוגיות כאלה גם מגיעות לערכאות משפטיות: ב-2005 בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נענה לעתירת הורים לתלמידים בבית הספר "ניצני זבולון" וביטל שורת תשלומים אותם נדרשו ההורים לשלם "מרצון".
הורים למספר ילדים הלומדים באותו מוסד חינוכי זכאים בדרך-כלל להנחה הנעה בין 5%-20%.
משרד החינוך: "התשלום אינו חובה"
במשרד החינוך מדגישים כי כל התשלומים מאושרים מדי שנה על-ידי ועדת החינוך, ומציינים כי להוציא תשלומים עבור ביטוח, יתר התשלומים הם בבחינת רשות ונתונים לשיקול ההורים. המשרד קורא להורים לדווח על חשד לתשלום חורג: "המדינה מתחייבת לממן שירותי חינוך לפי היקף שעות שנקבעו. כל מה שמעבר לתכנית הליבה (טיולים, מסיבות) הוא בבחינת רשות".
בתי ספר דורשים מחברות יקרות
אם אתם הורים לתלמידים בכיתות א'-ב', נדרשתם ודאי לקנות מחברות "חכמה" או מחברת "מכוונת" הבאה לסייע לתלמידים הצעירים בלימוד אותיות הא'-ב' ובמיומנות הכתיבה. מפנייה שהגיעה ל"גלובס" מציינת אימא לילדה בכיתה א' כי הדרישה לרכוש את המחברות האמורות תורגמה לתוספת של עשרות שקלים להוצאה על ספרי הלימוד. כל מחברות "מכוונת" עולה 6 שקלים בקירוב לעומת כ-1 שקל למחברת רגילה. את המחברת הזו מייצרת חברת booksrus. מדובר במחברת שורות שבראש כל עמוד מוצגות אותיות הא-ב. כריכת המחברת היא צבעונית והמחיר כאמור הוא כ-6 שקל ליחידה. מחברת מיוחדת אחרת היא המחברת ה"חכמה". זו מחברת דקה הכוללת שורות מודגשות או מקווקוות ומחירה כ-5 שקל. מחברת זו מיוצרת על-ידי חברת "מחברות חכמות". שתי המחברות, שהמורים מעידים כי הן מסייעות בהוראה, מיוצרות אמנם בישראל וזו בשורה טובה משום שרוב המחברות שמיובאות מסין, אך מצד שני, מדובר במוצר שאין לו תחרות. כל אחת מהמחברות האמורות מיוצרת על-ידי יצרן יחיד והן מוגנות בזכויות יוצרים - אין תחרות ואין אלטרנטיבה.
משרד החינוך ומשרד התמ"ת: לא מתערבים
תגובת משרד החינוך: במשרד החינוך מחדדים כי אין לבית הספר אפשרות לדרוש רכישה של מחברות כאלה ואחרות, אלא הדבר עומד בגדר המלצה: "המשרד אינו מחייב או מנחה את בתי הספר באילו כלי למידה (כגון: מחברות, דפדפות סלילים וכד) להשתמש. ניתנה הנחיה לעשות כל מאמץ כדי להפחית את עומס ההוצאות המוטל על ההורים".
את סוגיית היעדר התחרות מפנים למשרד התמ"ת.
משרד התמ"ת: כאן מסבירים כי מחברות אינן בפיקוח מחירים. עוד מדגישים כי קיימים מספר יצרנים המייצרים מספר מחברות, שכולן מיועדות לאותה מטרה: "במסגרת המבחר קיימות מחברות העולות 1 שקל וניתן לרכוש אותן".
דוגמאות לתשלומי הורים לשנהל תשעב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.