העם היווני התייאש: "למה לחיות כאן בלי עבודה והכנסה?"

מעצב אתרי האינטרנט, ת'נוס סיוריס בן הארבעים, אזרח יוון, חושב שיש דרך אחת בלבד להיחלץ מבעיית החוב החמורה של מולדתו: לעלות על מטוס בלי להביט לאחור.

סיוריס נעים ההליכות לא דמיין לעצמו אף פעם כי יחיה עם אשתו ובנו במקום אחר בעולם חוץ מאשר במולדתו, שבה הוא עבד קשה במשך 12 שנים לבנות את החברה שלו.

אך משבר החוב שמטלטל את גוש האירו ניפץ בפתאומיות את עולמו לרסיסים. המיתון החריף ביותר שפקד את יוון בארבעים השנים האחרונות, והעלאות המסים חדות, מאיימים על עצם קיומה של החברה שבנה, ומאלצים אותו לעקור את משפחתו כדי לשרוד.

"כאן ביוון הכול כל כך מדכא וכל כך יקר... הלקוחות שלי סוגרים, מפטרים עובדים. הם חייבים כסף לבנקים", אמר סיוריס, שמתכונן לטוס להונג קונג לחודש ימים כדי לפתח שם קשרים. "למה לחיות כאן בלי עבודה, בלי הכנסה?" הוא מוסיף.

סיוריס, שמתכנן לעבור למרכז הפיננסי של אסיה בקיץ הבא, נמנה עם אלפי יוונים בעלי כישורים שעוזבים את המדינה במסגרת גל הגירה חדש, כדי להימלט משיאי האבטלה החדשים.

ביוון יהיה עליהם להתמודד עם שנים רבות של צנע ולשאת בנטל החוב האדיר של יוון, שצפוי לעלות השנה על 350 מיליארד אירו. פירושו של דבר הוא יותר מ-30 אלף אירו לתושב, כלומר רמה גבוהה פי אחת וחצי מרמת התמ"ג לגולגולת.

האבטלה זינקה ליותר מ-16% - הרבה מעל ממוצע 10% בגוש האירו, והצעירים סופגים את הפגיעה הקשה ביותר מכיוון שצעדי הצנע שנועדו להקטין את הגירעון התקציבי מחלישים עוד יותר את הכלכלה.

"מחצית מידידיי רוצים שאקח אותם אתי", אמר סיוריס, שמתכנן להחליף את ים התכלת וההרים העתיקים של יוון בגורדי השחקים העשויים זכוכית ופלדה של הונג קונג.

מרבית היוונים המבקשים להגר לאוסטרליה, ארה"ב או - קרוב יותר לבית - לאחת ממדינות אירופה, הם צעירים בעלי כישורים רבים שלמדו בחו"ל. הם שונים בתכלית השינוי ממאות אלפי היוונים ששייכים לדור של הוריהם והורי-הוריהם: איכרים עניים ופועלים כחולי צווארון שעזבו את המולדת כדי לעבוד במפעלים ומכרות ברחבי העולם.

"מה שיש לנו זה עובדי צווארון לבן ובוגרי אוניברסיטאות שעוזבים את המדינה", אמר לויס לבריאנידיס, פרופסור באוניברסיטת מקדוניה. להערכתו, 10% מבוגרי האוניברסיטאות עובדים מחוץ למדינה, והוא מזהיר שלתופעה זו יהיו השלכות ארוכות-טווח על יוון בהתמודדות עם המשבר.

"אלה האנשים שצריכים לעזור לכלכלת המדינה לעבור ממוצרים ושירותים שמבוססים על כוח עבודה זול למוצרים מתקדמים ויוקרתיים", אמר לבריאנידיס. "עזיבתם מנחיתה מהלומה כבדה על סיכוייה של המדינה".

"מעולם לא ראינו דבר כזה", אמר בראיון טלפוני קוסטס דימיטריו, ראש המועצה העולמית של היוונים בחו"ל (SAE) בגרמניה. "אנשים באים לכאן, או כותבים לנו... שהם חשים שהם טובעים, שהם זקוקים לעזרה, או שאין להם כסף להאכיל את הילדים שלהם".

דימיטריו מעריך כי לקהילה היוונית בת 300 אלף החברים בגרמניה התווספו 10 אלף יוונים נוספים מאז פרץ המשבר. זה סופו של עשור שבמהלכו שבו יוונים רבים למולדת בתגובה להצלחתה הכלכלית של יוון בשנים שלאחר הצטרפותה לגוש האירו וכן בעקבות המשחקים האולימפיים של 2004.

"הם לא יכולים לשלם את חשבונות הטלפון שלהם. מעקלים להם את הבתים. יש להם הלוואות והם איבדו את מקומות עבודתם", סיפר דימיטריו, בנם של זוג יוונים שהיגר לגרמניה בשנות השישים. "לכן הם רוצים לעזוב".

אם לא די בכל הבעיות האלה, הרי שהיוונים שמבקשים להגר מתמודדים עם קשיים נוספים בגלל הסטיגמה שנוצרה בגלל אותו משבר החוב שדוחף אותם לעזוב את מולדתם.

"פתאום מסתכלים עלינו בחשדנות... תופסים אותנו כלא-יוצלחים עצלנים שעליהם הם מבזבזים את הכסף שלהם", אמר דימיטריו, בהתייחסו לסיוע החירום שמעניקים ליוון האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית.