ד"ר תמר טננבוים הודחה מתפקיד מנכ"ל היל-עור - ותובעת את ארקין

ד"ר תמר טננבוים, מייסדת, בעלת מניות ועד לא מזמן מנכ"לית חברת היל-עור, העוסקת בריפוי פצעים ללא צלקות, מעידה על עצמה שהיא אוהבת לפתור תעלומות, אך היא בהחלט לא אוהבת להיות השחקנית הראשית באותן תעלומות. טטנבוים מספרת כי לפני מספר חודשים הבחינה שנעלמים לה מיילים שקיבלה. זמן קצר לאחר מכן, לדבריה, בתחילת חודש מאי, נקראה לישיבת הדירקטוריון של היל-עור, שבראשו עומד מורי ארקין, המחזיק 30% מהחברה, ושם נמסר לה על הכוונה לפטרה מתפקיד המנכ"ל ולהדיחה מחברותה בדירקטוריון.

טננבוים הגישה תביעה לבית הדין לעבודה, באמצעות עורכי הדין נרדה בן-צבי ואורי קסיר. מכתב התביעה עולה כי טננבוים משוכנעת היום שארקין עומד מאחורי המהלך, וזאת מסיבה אחת ויחידה: להפעיל עליה לחץ ולרכוש בנזיד עדשים את חלקה ואת חלקם של השותפים האחרים - קרן פיטנגו וחיים קאופמן, קרוב משפחה של טננבוים - ולהטמיע את תוכן החברה לתוך חברות פארמה אחרות שבהן הוא מושקע, "המתחרות בהיל-עור", כך טננבוים.

חברת היל-עור הגישה כתב הגנה לבית הדין לעבודה, באמצעות עורכי הדין חגי ורד וניר גל, ממשרד הרצוג פוקס נאמן. בהיל-עור טוענים כי טננבוים יצאה מאיפוס: "היא חששה שעוקבים אחריה, שמצותתים לה, שמנסים להרעיל אותה, מה שהביא אותה להתנהלות בעייתית עד כדי בלתי נסבלת ושוברת אמון. בנסיבות אלה לא היה ניתן להשאיר אותה כמנכ"לית", נאמר בכתה ההגנה. ובאשר לטענה שארקין כביכול מעוניין למוטט את החברה, נאמר בכתב ההגנה, "הרי שכמי שמושקע בה 30% - זה הדבר האחרון שירצה".

גייסה את ארקין

טננבוים, בת 51, דור שביעי בירושלים, החלה את דרכה כרופאה ופנתה למחקר: היא עשתה דוקטורט בביולוגיה של התא באוניברסיטה העברית, לאחר מכן פוסט דוקטורט בארה"ב, והשתלבה באוניברסיטת בר-אילן כמרצה בכירה בתחום הפיזיולוגיה של העור. ב-2002 יזמה את הקמת היל-עור, המתמחה בפיתוח תרופות לריפוי פצעים ללא צלקות עמוקות, בשיתוף עם האוניברסיטה.

לצורך גיוס ההון הראשוני פנתה טננבוים לחיים קאופמן, דוד של בעלה, שהשקיע סכומים ניכרים בחברה. בהמשך, שכנעה את קרן פיטנגו להשקיע בחברה, ובשנת 2008 גייסה את ארקין - יזם ומשקיע בחברות בתחום הפארמה. היל-עור נהנתה גם מכספי המדען הראשי, ובסך-הכול גייסה טננבוים לחברה כ-40 מיליון דולר, ולטענתה, החברה שווה כעת מאות מיליוני דולרים.

היל-עור, השוכנת בפארק המדע ברחובות, יזמה הגשות של למעלה מ-100 בקשות לרישום פטנט, 25 מתוכן כבר אושרו ונרשמו. כמו כן הקימה מערך לפיתוח מגוון תרופות נוספות, שנמצאות בשלב הכניסה לניסויים קליניים. מאז 2007 משמשת טננבוים, המחזיקה 5% ממניות היל-עור, כמנכ"לית החברה.

אלא שבמאי השנה, היא מספרת, קיבלה זימון לישיבת דירקטוריון שהייתה אמורה להתקיים 3 ימים לאחר מכן. כשפנתה לכמה חברי דירקטוריון כדי להבין במה מדובר, נאמר לה כי הישיבה נועדה לדון בתפקודה שלה, וכי הדירקטוריון מתכוון להדיחה מהתפקיד.

בכתב התביעה היא טוענת כי הוכתה ב"הלם ותדהמה". לטענתה לא נאמר לה דבר וחצי דבר על חוסר שביעות-רצון ממנה, וכל מה שהגיע לאוזניה היו רסיסי שמועות על כך שיש אנשים שאינם מוכנים לעבוד איתה בשל סגנון הניהול שלה.

לטענתה בתביעה, באותה ישיבה נודע לה לראשונה על חוסר שביעות-רצון מתפקודה ועל הרצון לפטרה. לאחר תחנונים שכנעה את חברי הדירקטוריון לאפשר לה להציג את טיעוניה, וסוכם כי תקוים פגישה נוספת.

פיטורין בטלפון

עד לאותה ישיבה נוספת החל משא-ומתן בין הצדדים, כשהיא נעזרת בעו"ד אילן סופר. כעבור כמה ימים החליטה החברה לסיים את המשא-ומתן, וטננבוים קיבלה הודעה על ישיבת דירקטוריון שנייה.

בישיבה השנייה שכנעה את חברי הדירקטוריון שלא לקבל החלטה, ולדחות את הישיבה ביום. במהלך היממה הזו, כך נטען, הופעל עליה לחץ קשה לקבל את עמדתם. ישיבת הדירקטוריון הבאה הייתה טלפונית, ובה הוחלט לפטרה לאלתר ולהדיחה מתפקיד הדירקטורית.

הסיבה להדחה, לטענת טננבוים בכתב התביעה, די ברורה: ארקין, היא טוענת, מחזיק מניות בחברות המתחרות בהיל-עור, בהן פונטיפקס, שאותה ייסד אלי הורביץ, וכן עומר תיראפויטיקס. הוא מעוניין להזיז את טננבוים מדרכו, וליצוק את תוכנה של היל-עור, על כל הפטנטים שלה, לתוך החברות האחרות שלו.

"חשבה שמרעילים אותה"

בכתב ההגנה של היל-עור נטען כי פעם אחר פעם הועלו בפני טננבוים טרוניות רבות על אופן מילוי תפקידה, והובהר לה כי לא יהיה מנוס מסיום ההתקשרות עימה. בית הדין לעבודה - בשתי הערכאות - שוכנע בעניין זה, ולא נענה לצו הזמני שביקשה טננבוים נגד פיטוריה.

כתב ההגנה שהגישה החברה לבית הדין לעבודה, באמצעות עורכי הדין חגי ורד וניר גל, ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, מביע גיחוך לנוכח טענתה של טננבוים שמה שמנחה אותה הוא לשמור על כבודה. "מתברר", נטען בכתב ההגנה, "כי לכבודה יש תג מחיר לא מבוטל של 2 מיליון שקל (הכוונה לדרישתה של טננבוים במהלך המשא-ומתן מולה - ה' מ')".

היל-עור מציינת כי החל מינואר 2010 ולאור דרישתה של טננבוים עצמה, אופן ההתקשרות בינה לבין טננבוים שונה, ובמקום שתהיה שכירה של החברה, היא הקימה חברה בשליטתה, שסיפקה להיל-עור שירותי ניהול תמורת 80 אלף שקל לחודש.

על-פי התיאור של היל-עור, בשלב מסוים עצביה של טננבוים התרופפו, וזוהי למעשה הסיבה להדחתה. העבודה איתה, נטען בכתב ההגנה של היל-עור, הפכה לבלתי נסבלת, ונוצר משבר אמון חמור בינה לבין העובדים, וכן בינה לבין דירקטוריון החברה.

היל-עור טוענת בכתב ההגנה כי טננבוים דרשה שמכשירי הטלפון הסלולרי של עובדים בחברה יעברו בדיקה, כדי לדעת אם הושתל בהם ציוד להאזנת סתר; היא דרשה מעובדי החברה להוציא את הסוללות מהטלפונים בעת ישיבות; למסור לה את סיסמאותיהם האישיות למחשביהם ולתיבות המייל שלהם, כדי שיהיה אפשר לעקוב אחריהם; ופנתה למשרד רואי חשבון המתמחה בביקורת חקירתית, כדי לבדוק אם מנסים לבגוד באמונה, מבלי ליידע את הדירקטוריון; היא אספה למבחנות דגימות של תה וקפה, כדי לבדוק אם מרעילים אותה, ובאחת הפעמים דרשה כי ישלחו מונית עם נהג המוכר לה, ובמקביל ידאגו לאסוף את ילדיה ממוסדות בית-הספר שלהם ברכב מאובטח, מחשש לחייה ולחייהם.

"סירבה לשתף פעולה"

היל-עור טוענת עוד כי טננבוים סירבה במשך זמן רב לשתף פעולה עם הדירקטוריון ולמלא אחר הנחיותיו, מה שגרם לחברה נזקים כספיים כבדים.

כך למשל, במהלך 2010 הנחה אותה הדירקטוריון לשכור שירותי חברת ייעוץ חיצונית, שתבדוק את תכנון וביצוע הניסוי הקליני החשוב ביותר לפיתוח מוצרי החברה, שבו הושקעו מיליוני דולרים. בהמשך התברר כי היא ניסתה לסכל את פעולת חברת הייעוץ ולא שיתפה איתה פעולה.

חוסר שביעות-הרצון ממנה, טוענים בהיל-עור, הוצג בפניה הן בכתב והן בעל-פה, במסגרת שיחות והתכתבויות, ובמארס 2011 אף נערכה איתה שיחה בהשתתפות קרובי משפחתה. בעקבות זאת סוכם כי קרובת המשפחה קליינמן תשמש אשת הקשר בינה לבין הדירקטוריון. לטענת החברה, בפגישה שקיימה טננבוים עם קלינמן, היא אמרה לה כי היא נתונה תחת האזנות לשיחות שהיא מנהלת, וכי מישהו פרץ לתיבת הדואר האלקטרוני שלה. בד-בבד, היא סיפרה כי היא מתקשה להירדם בלילות וכי היא סובלת מדופק מואץ.

באשר לטענה כאילו ארקין מצוי בניגוד עניינים, מציינת החברה כי ארקין מחזיק רק 2.3% מפונטיפקס, ומהווה רק אחת מחמש קבוצות המשקיעות בעומר תירפויטיקס. הטענה שלפיה ארקין רוצה לרוקן מנכסיה חברה שבה הוא מחזיק 30% מהמניות, ושבה השקיע עד היום למעלה מ-14 מיליון דולר , לטובת חברות צעירות אחרת בעלות שווי שוק נמוך בהרבה מ'היל עור', שבהן שיעור אחזקותיו נמוך משמעותית - היא קונספירטיבית. צריך להיות בעל היגיון עסקי מעוות במיוחד כדי לפעול כך".

במהלך התגלגלות הפרשה שכרה טננבוים את שירותיו של מומחה מחשבים, ובדיקותיו (שהופסקו ביוזמת החברה), העלו כי הותקנו במחשבה האישי שתי תוכנות בלא ידיעתה, שנועדו לחדור למחשבה ולהעביר ממנו מידע לשרת החברה, גם לאחר פיטוריה. טננבוים הגישה את הדוח לבית הדין במסגרת ההליך שהיא מנהלת נגד היל-עור, ובית הדין שוכנע כי הדוח מספק לטננבוים עילת תבעה חדשה, וכי יש הכרח לתת צו להעתקת המידע במחשבים, כדי שהחברה לא תמחוק את הקבצים ותעלים טביעות אצבע.