על-פי הנתונים שחברת Condouit מפרסמת, מדובר בחברת האינטרנט המובילה בישראל ואחת הבולטות בעולם. עם 250 מיליון משתמשים, 260 אלף מפרסמים שנעזרים בה, ו-2.2 מיליארד אינטראקציות חודשיות שנעשות עם האפליקציות שנבנות באמצעותם.
מה שמסתיר את ההצלחה של קונדואיט כלפי חוץ הוא העיסוק בתחום סרגלי הכלים, דגל שחור כשמדובר באינטרנט. כשמקלפים את העטיפה הזו אפשר להבחין בגרעין הטכנולוגי, בניסיונות של החברה להתרחב לכיוונים נוספים, ובעיקר בכך שמדובר בהצלחה מסחררת.
העוצמה של קונדואיט מתבטאת במספרים שנזרקים בנוגע לשווי שלה. לאחרונה נטען שקונדואיט מנהלת מו"מ למכירתה לפי שווי של מיליארד דולר. רונן שילה, מנכ"ל ומייסד החברה, מיהר לשלוח לעובדים מייל פנימי ולהכחיש את הפרסום.
* החברה לא יצאה מאיפוס אחרי פרסום כזה?
"למה שהחברה תצא מאיפוס? מבחינת העובדים זו הייתה בכלל אכזבה כי אמרתי שהחברה שווה יותר ממיליארד", אומר שילה בראיון בלעדי לג"לובס". "זה לא עשה פה שום רעש. היו כמה שאלות והיו כמה עובדים שהגיעו עם חיוך. בפרסום היו המון עובדות לא נכונות, כגון היקף האחזקות של העובדים בחברה (22%), וזה מאוד עצבן אותי. על הטעויות האלו הייתי צריך לשים דגש, ועל הדרך הוספתי שכל הסיפור הוא שטויות. מאז התרגלנו".
כשהוא נשאל אל האפשרות של מכירת החברה מספק שילה תגובה דיפלומטית: "אנחנו עסוקים בדבר אחד - להמשיך לבנות את החברה. מכירה אינה עומדת על הפרק". מה שככל הנראה כן עומד על הפרק הוא הרצון של חלק מבעלי המניות - בעיקר הקרנות יוזמה (10%-15%) ובנצ'מרק (18%) - להגיע לאקזיט.
בעלי המניות בחברה כוללים, מלבד יוזמה שהשקיעה כמיליון דולר ב-2006, ובנצ'מרק שהשקיעה 8 מיליון דולר בשנת 2008, גם משקיעים פרטיים כגון זהר גילון וז'אק רינת. יוזמה, אגב, היא קרן ותיקה שסיימה את חייה. מימוש האחזקות יספק לה החזר של 100-150 על ההשקעה, אם מביאים בחשבון שווי של 1.5-2 מיליארד דולר לחברה. בוננזה נדירה בנוף ההיי-טק המקומי. הקונה במקרה כזה עשוי להיות משקיע אסטרטגי (גוגל/ מיקרוסופט וכדומה) או קרן פרייבט אקוויטי גדולה.
שילה מסרב להתייחס למהלכים של בעלי המניות אך הוא מודע לכך שהיו שמחים להיפגש עם הכסף לאחר הנפקה בנאסד"ק. עם זאת, הוא מצהיר, "אני לא לוקח את החברה להנפקה. אני יודע שמבחינת ההון סיכון הנפקה היא ה-Home Run האמיתי. אבל בסופו של דבר הם יכולים לממש די מהר ואנחנו נשארים עם האלונקה. גם אנחנו - ההנהלה והמייסדים - עשינו כסף ברמה האישית ואנחנו פה. הם יקבלו את ההזדמנות שלהם לממש".
* אתה לא רואה בהנפקה גם יתרונות עבור החברה, כגון אפשרות לתגמל את העובדים?
"זה לא יאפשר לנו להתנהל כמו שאנחנו מתנהלים היום. זה יחייב אותנו לדוח הרבעוני הקרוב, לשיתוף הרבה יותר עמוק. אני לא רואה סיבות להנפקה, אבל Never Say Never, גם אמרתי שלא יהיה פה הון סיכון".
בינתיים ביצעה קונדואיט מעין מיני-אקזיט כאשר חילקה לאחרונה דיבידנד בהיקף של 200 מיליון שקל לבעלי המניות ולחלק ניכר מהעובדים, אירוע חריג בחברות היי-טק בישראל, ואיזשהו סממן להצלחה.
בקונדואיט, אין עובדי קבלן ולכל עובד שנכנס יש אופציות, נתונים ששילה מדגיש בכל הזדמנות. החברה מסיימת בימים אלו גיוס אינטנסיבי של כוח אדם והיא מונה כעת 300 עובדים. לדברי שילה: "אף פעם לא רציתי חברה גדולה. מה שאני רוצה זה להיות חלק מההיסטוריה של ה-Web, להשאיר את השריטה שלנו ב-Web".
"אנחנו לא חברת סרגלי כלים"
שילה הקים את החברה ב-2005 עם שותפיו דרור ארז וגבי בילצ'יק. פלטפורמת התוכנה שמספקת קונדואיט מאפשרת למפרסמים לבנות, ללא מאמץ, סרגל כלים, על מנת לחזק את הקשר עם המשתמש. סרגל כלים ש"מתלבש" על דפדפן הוא תוסף לגיטימי, אך הוא נע על הקו האפור שבין המותר והאסור על-פי ספר החוקים הווירטואלי.
* איך אתה מתמודד עם התלונות על סרגלי הכלים?
"אנחנו לא חברת סרגלי כלים, אין לנו סרגל כלים ואנחנו גם לא מכריחים אף אחד להתקין אותו. אין לי שום בעיה לדבר רעה על עולם סרגלי הכלים האחר, יש שם מספיק לכלוך. אבל יש גם אנשים שמפתחים וירוסים באמצעות כלי הפיתוח של מיקרוסופט. אז אומרים שמיקרוסופט מפתחת וירוסים? לא. גם אנחנו מספקים כלי פיתוח להמונים".
בעתיד הקרוב תהיה לחברה סיבה יותר פרקטית, ולא רק תדמיתית, להתרחק מסרגלי הכלים. "העתיד לא שייך לסרגלי הכלים", אומר שילה, "וכל התעשייה הזו צריכה להיות מוטרדת. רואים את הסימנים בדורות החדשים של הדפדפנים, כגון בגרסה החדשה של האקספלורר, בהתקני המחשוב הניידים ובדברים אחרים".
ההתמודדות של החברה לקראת העידן החדש כללה את רכישת חברת הסטארט-אפ וויביה, שפיתחה סרגל כלים שמובנה באתר המפרסם, מוקדם יותר השנה, תמורת 45 מיליון דולר. קונדואיט עצמה מפתחת את פלטפורמת הדור הבא שמאפשרת למפרסמים לייצר אפליקציות תוכן באותו האופן כמו סרגלי הכלים. לחברה יש גם תוכניות נרחבות יותר ובהן העברת נתוני המשתמשים למערכות ארגוניות לתמיכה בשיווק (CRM) של המפרסמים. ולדברי שילה, קונדואיט "בהחלט עשויה לרכוש חברות נוספות".
"אמרנו לגוגל תודה"
לקונדואיט היו הכנסות כמעט מיום הקמתה, באמצעות שימוש באופציות פרסום שונות על גבי סרגל הכלים שהתוכנה שלה מספקת. אלא שתיבת החיפוש שמשולבת בסרגל, הייתה המנוע האמיתי מאחורי ההתפתחות שלה.
ב-2006 ביצעה החברה קפיצת מדרגה והפכה לשותפה של גוגל. "היה עם גוגל מו"מ קצר שהם אמרו מה שהם רוצים ואנחנו אמרנו 'תודה'. לימים התברר כי חברות בסדר גודל שלנו מקבלות תנאים הרבה יותר טובים, אבל הודאתי על מזלי הטוב, כי זה היה מהותי להצלחה. זה הפך את החברה לרווחית ואפשר לנו לא להיכנס למודלים מפוקפקים שיש בסרגלי כלים. זה גם היה מאוד יוקרתי".
המודל העסקי בשותפות כולל חלוקת הכנסות בין החברה לגוגל, כאשר המשתמש לוחץ על פרסום לצד החיפוש כחלק ממודל ההכנסות של גוגל. ארבע שנים מאוחר יותר, התחברה קונדואיט למנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט, שאותו ניסתה ענקית התוכנה לקדם כמתחרה וסייע לה להגיע ל-14.7% מהחיפושים ברשת.
לדברי שילה, "מיקרוסופט רוצים להביא את בינג 'לראיון עבודה' אצל המשתמש. זה קרב גדול". כיום עובדת החברה עם שני מנועי החיפוש, לאחר הפסקה קצרה ביחסים עם גוגל.
כמה שווים לקונדואיט שיתופי הפעולה עם ענקיות הטכנולוגיה? על פי IVC החברה סגרה את 2010 עם מכירות של 300 מיליון דולר וב-2011 היא צפויה למכור ב-500 מיליון דולר. עם זאת, הערכות אחרות מדברות על קצב מכירות של 800 מיליון דולר השנה. חלק מהסכום מגיע לשותפים, למשל גוגל או מיקרוסופט, וחלק למפרסמים. עדיין, חלק נכבד מגיע לשורה התחתונה, מה שיאפשר לה, אם לא להגיע לנאסד"ק, לפחות להמשיך בחלוקת דיבידנדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
