לא מעט מנהלים של חברות סטארט-אפ מוטרדים בימים אלה בשאלה כיצד על החברה להתאים את עצמה לתנודתיות הגבוהה בשוקי ההון ובשווקים הכלכליים. התשובה היא שהתנאים הסביבתיים הנוכחיים מעניקים יתרון כלכלי מובהק לחברות גדולות, ולכן על חברות סטארט-אפ לשאוף לשם.
לכאורה, אין חדש באמירה הזו. אולם, להערכתי, תנאי השוק בשנים הקרובות יקשו על חברות קטנות לשרוד יותר מאי-פעם, והצורך שלהן לגדול יהפוך לאסטרטגי יותר ויותר.
להערכתי, אנו עדים לשינויים אדירים במבנה הכלכלה העולמית, כאלה שישליכו במשך שנים על סדרי העדיפויות העסקיים שלנו.
המערב המפותח נאנק תחת עומס חובות אדיר, גם של משקי-הבית וגם של הממשלות, מה שמקטין את יכולת הצריכה המשקית ומאט את הצמיחה.
כמו-כן, משבר החוב פוקד את העולם בתקופה שבה הון ואמצעי ייצור עוברים למדינות מתפתחות, כגון סין והודו, ומעבר זה מקטין את יכולת ההשתכרות במערב ומגדיל את כוח הקנייה בשווקים המתעוררים.
בסביבה משתנה זו של חוסר יציבות כלכלית ומשבר חובות, מתחזק היתרון של חברות גדולות. אלה נהנות ממגוון רחב של מוצרים, שירותים, לקוחות ושווקים גיאוגרפיים, שמקנים להן ביזור רחב של מקורות הכנסה, המייצר יציבות רבה יותר בתוצאות הכספיות, ויציבות היא כיום מושא נפשם של המשקיעים - פרטיים ומוסדיים כאחד.
אם כן, השאלה היא מהם הצעדים שעל חברת סטארט-אפ לנקוט על מנת להפוך לחברה גדולה?
בראש ובראשונה, חברה צריכה לצמוח באמצעות גידול אורגני. כלומר, להרחיב את הפעילות העסקית הקיימת על-ידי הגדלת שוקי המטרה, הוספת מוצרים ושירותים, השקעה בפיתוח שווקים גיאוגרפיים חדשים, גיבוש אסטרטגיות צמיחה ובניית צוותים ניהוליים בעלי יכולת ביצוע גלובלית.
חברות ישראליות מוטות ייצוא בתחום הטכנולוגי, שיפתחו יכולת פעילות גלובלית, יזכו לגישה לשוקי ההון, שיהפכו ליותר סלקטיביים בעתיד. כל זה נכון גם היום, ויהיה נכון ביתר שאת בשנים הקרובות.
במקביל, יגדל הצורך של חברות אלה לצמוח באופן לא אורגני, באמצעות רכישה של עסקים משלימים. אסטרטגיות מקובלות לצמיחה לא אורגנית באמצעות רכישות כוללות הן למשל הוספת מוצרים או טכנולוגיות ללקוחות קיימים; גישה לשווקים חדשים עם מוצרים קיימים; קניית נתחי שוק בשווקים קיימים או חדשים.
כפי שראינו בכמה דוגמאות מוצלחות בהיסטוריה הישראלית, בניית חברות גדולות מחייבת סבלנות, נחישות, מקצועיות, התמדה, ולא פחות חשוב - דורשת מקורות מימון. בעולם שבו השווקים הפיננסיים הציבוריים בארץ ובעולם סגורים בפני חברות בינוניות וקטנות, מקור המימון העיקרי לצמיחה - אורגנית או לא אורגנית - הוא פרייבט אקוויטי.
קרנות פרייבט אקוויטי מקנות לחברות שבהן הן משקיעות הרבה מעבר לכסף: הן פועלות נמרצות ליצירת ערך עבור החברה, צוות ההנהלה שלה ומשקיעיה האחרים.
ישנן כמה קרנות פרייבט אקוויטי שפועלות בישראל בשנים האחרונות, ולרובן היסטוריה מוצלחת של יצירת ערך בחברות. קרנות אלה עשויות לתרום להתפתחות החברה בכמה מישורים: גיבוש אסטרטגיה עסקית, חיזוק הצוות הניהולי במקומות הנדרשים, בניית שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גורמים גלובליים, ניסיון בביצוע רכישות והטמעתן בפעילות החברה וגישה להון נדרש.
זה הזמן לבנות חברות גדולות, לפנות לשווקים מתפתחים ולרכוש מוצרים משלימים. מקורות המימון כבר קיימים - קרנות פרייבט אקוויטי ישראליות.
למשקיעים הקיימים בחברות, עדיף להידלל ולהיות חלק מחברה גדולה ומשמעותית שתציף את מלוא ערכה, מאשר להחזיק בחלק גדול בחברה קטנה ומוגבלת.
הכותב הוא מייסד ושותף בקבוצת ויולה ובקרן ויולה פרייבט אקוויטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.