להכול כבר התרגלנו. נדמה שאף ישראלי כבר לא ייפול מהכיסא אם יתברר יום אחד שראש מינהל ההגירה מעסיק עובד זר בבית, ואם שר הרווחה ייתפס מתחמן את הביטוח הלאומי.
הגזמנו? רק לפני מספר ימים פרסמה מיכל מרגלית ב"גלובס" ששר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס - האיש האחראי על הבנייה, תקינותה, אכיפתה ועוד (יחד עם שר הפנים) - קיבל בשבוע שעבר עוד ארכה מבית המשפט, לאחר שהאחרונה תמה ב-1 באוקטובר, להסדרת תוספת בנייה לא חוקית בדירתו שברחוב הקבלן בשכונת הר נוף בירושלים.
לא מדובר על תוספת מזגן, או הקמת פרגולה, אלא בתוספת שטח של 19 מ"ר. משהו כמו 2 חדרים בדירה ממוצעת בישראל (3 על 3). אטיאס כבר הורשע ב-2004 בגין אותה עבירת בנייה (עבירה פלילית, למי שאולי שכח), וגם ניתן לו צו הריסה שיפוטי, אולם מאז הוא מקדם את ההליכים להכשיר את הבנייה, באמצעות אישור בדיעבד של תב"ע (תוכנית בניין עיר) מרחיבה.
די לאישורים בדיעבד
רק שאישור בדיעבד - גם לתוכנית מוצדקת מאין כמותה - הפסיק מזמן להיות דבר טריוויאלי. בעבר הלא רחוק, בשיטת ה'סמוך' הישראלית, זה היה המנגנון השכיח: תבנה לא חוקי, תרחיב, תשנה ייעוד, תסגור מרפסת וכו', והוועדות כבר יאשרו לך את התוכנית בהתאם למציאות בשטח.
משרד הפנים ומשרד המשפטים החליטו כבר לפני עשור להילחם בתופעה. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (8.1150) קבעה כי "במסגרת מכלול השיקולים שרשאית ועדת התכנון לשקול לעניין הטיפול והאישור של התוכנית, המוגשת לה על-ידי מי שתלויים ועומדים כנגדו הליכים פליליים, רשאית היא להביא בגדר שיקוליה גם את העובדה שמדובר בבקשה המיועדת להכשיר בדיעבד עבירות בנייה, וכן את השיקול של מניעת עידוד עבריינות בנייה".
בנוסף, חוזר מנכ"ל משרד הפנים ללשכות התכנון משנת 2004 קבע כי "מוסדות התכנון כולם חייבים לתת את דעתם, בעת שהם דנים בתוכנית המיועדת להכשיר בדיעבד עבירות בנייה, את השיקול של אי עידוד עבריינות, ולתת לו את המשקל הראוי במסגרת מכלול שיקוליהם לצורך קבלת החלטתם (...) במסגרת זו יש כמובן לתת את הדעת, בין היתר, לחומרת העבירה, להיקפה ולהתנהגות העבריין ביחס לעבירה בה מדובר".
ואפרופו "התנהגות העבריין", נזכיר שבשנת 2009 הגישה הוועדה המקומית בירושלים כתב אישום נגד אטיאס בגין אי ציות לצו ההריסה השיפוטי. כתב האישום הזה נמחק ממש לאחרונה בשל כשל טכני בלבד. בהוראה של משרד המשפטים לבטל את כתב האישום הוסבר כי "ח"כ אטיאס הועמד לדין שלא בהתאם לדרך הקבועה בחוק חסינות חברי הכנסת".
ועכשיו, אחרי שהדד-ליין לאישור הבנייה הבלתי חוקית הוזז לאוקטובר 2012, האם מישהו באמת חושב שוועדת התכנון יכולה לבחון את העניין ברצינות ולשקול בכובד ראש את עניינו של מי שאמור לשמש דוגמה לבנייה לפי החוקים, כשמצד שני מדובר באיש שמתוקף תפקידו יושב ומחליט לא מעט בנוגע לסוגיות כאלה ואחרות בעיר ירושלים? וביום שאחרי, מה יגידו אזובי הקיר שאיתרע מזלם והם אינם עומדים ברח' הקבלן בירושלים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.