שינוי חשיבה: "חברות התרופות חייבות לטפל גם בבריאים"

מערכות הבריאות בכל העולם על סף קריסה. החולים חיים זמן רב יותר, אוכלים יותר, מתעמלים פחות - והמחלות הכרוניות חוגגות. התרופות החדשות עולות יותר מדי ביחס לתועלת שהן יכולות להקנות, ותקציבי הבריאות נוגסים נתח הולך וגדל מהכיס הפרטי והציבורי.

אז מה עושים? גם הגופים השונים המרכיבים את מערכות הבריאות מנסים להתייעל. חברות התרופות מנסות למצוא תרופות יעילות יותר, מהר יותר ובעלות מופחתת. בתי החולים והמרפאות מנסים לייעל את ניהול המידע הרפואי. חברות הדיאגנוסטיקה מנסות לפתח שיטות, שבהן כל חולה יקבל רק את התרופות שבאמת יעילות לו.

לדברי קרול באק לוס, שותפה בתחום הפארמה בחברת ארנסט אנד יאנג, יש גם משהו שהצרכנים יכולים לעשות, והוא לשמור על הבריאות: להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית, ללכת לבדיקות סקר לאיתור סרטן, לוודא כי הם לוקחים את התרופות שלהם בזמן ובמינון הנכון (לא פחות ולא יותר מדי). שינוי התנהגות עשוי לתרום לבריאות שלנו יותר מכל המוצרים החדשים שחברות התרופות מפתחות גם יחד.

הריאיון עם באק לוס התקיים לקראת כנס Journey 2011 שייערך מחר (ד') בשיתוף ארנסט אנד יאנג ו"גלובס". במסגרת הכנס ייחשף הסטארט-אפ המבטיח לשנת 2011 שמכתיר העיתון "גלובס", זו השנה השביעית ברציפות.

שלוש פאזות

באק לוס נמנית עם כמה מומחים שעמם שוחחנו בעת האחרונה, אשר טוענים כי חברות התרופות צריכות לשנות את המודל העסקי שלהן, באופן שבו ישתתפו באופן פעיל בעידוד הצרכן לשמור על בריאותו.

* זה תפקיד של חברת התרופות?

"בעקיפין. יש דרישה, כי כל טיפול שחברת תרופות תיתן לחולה, יפחית עלויות בהמשך. על פי המודלים החדשים, חברות התרופות לא יכולות להמשיך לעשות מה שעשו עד עכשיו ולטפל בחולים בלבד, אלא הן חייבות לטפל גם בבריאים.

"ואם הן כבר מטפלות בחולים, רצוי שזה יהיה טיפול משמעותי שיוצר הבדל. כמו עסקים רבים בתחומים רבים, חברות התרופות עברו מלפעול בעסק של מוצרים לעסק של תוצאות.

"הבריאות עברה שלוש פאזות: בתחילה הייתה מהפכת הסניטציה. אחר כך הייתה מהפכת האנטיביוטיקה והחיסונים, אך היא מיגרה רק את המחלות הזיהומיות. כיום רוב המחלות כרוניות, ולכן הטיפול החד-פעמי כבר לא עובד. אי לכך, המודל של חברות התרופות, של 'שגר ושכח', גם הוא כבר לא עובד. אפילו בסרטן, 50% מהטיפול הוא התרופה, 50% הוא מי שאתה - מבחינה גנטית והתנהגותית".

שינוי בחיים

* אז מה צריך לקרות? חברות התרופות כבר לא ייצרו תרופות?

"אנחנו מאמינים שעדיין תהיה החדשנות בתרופות ובמכשור רפואי, אבל זה פשוט לא מספיק. הדגש צריך להיות על שכנוע החולה ליצור שינוי בחייו לצד נטילת התרופה.

"השאלה היא האם חברות תרופות הן שיתנו את שירותי ניהול המחלה, או שמישהו אחר ייכנס לתחום הזה וינגוס מן העוגה. הגורם שדוחף לשינוי הן חברות הביטוח. מי שעושה את זה בפועל, הן חברות עיבוד המידע.

"על פי נתונים בדוח שפרסמנו באחרונה, חברות וקרנות שאינן עוסקות בדרך כלל בתחום, השקיעו 20 מיליארד דולר בבריאות השנה. כלומר הרבה כסף נכנס לתחום, אבל לאו דווקא לאן שהייתם מצפים. כך למשל, חברת הרכב פורד הקימה מיזם לניהול בריאותו של הנהג מתוך מכוניתו, היכן שיש לו פרטיות".

* ומה זה אומר מנקודת מבט של חברת סטארט-אפ ישראלית שמפתחת כיום מוצר יחיד?

"החברות הללו עדיין צריכות לפתח מוצרים טובים, אך לשאול את עצמן מוקדם יותר בתהליך - מי ישלם על זה? יש לחשוב יותר לעומק איך ישתלב המוצר ברפואה מותאמת אישית, וכן לנסות לתכנן מראש משפחה של פתרונות שתתמוך בחולה שמשתמש במוצר שלך: עזור לו לצרוך אותו נכון, תיצור מוטיבציה לצרוך.

"צריך לחשוב כיצד לנטר את הצלחת המוצר, כי על זה משלמים. כלומר, מערך השיווק שלך צריך להיכנס לתמונה הרבה יותר מוקדם. אם אין לך כוונה לשווק, אתה צריך להיות בקשר הדוק, משלב ראשוני ביותר, עם המשווק הפוטנציאלי שלך".

* כמעט ושכנעת אותי, אבל רק רגע - מה יקרה אם פתאום תהיה פריצת דרך מדעית, ונמצא תרופות שמרפאות לחלוטין מחלות כרוניות? שוב ניתן יהיה לחזור למודל של מוצר.

"אני לא מאמינה שזה יקרה. קשה ללכת אחורה; עדיין נהיה בעולם מותאם אישית ומרוכז בצרכן, שמוציא יותר מדי על בריאות".

 השקעות בבריאות בעולם המערבי על פי תחומים