קרן סילברלייק: "יש בישראל פוטנציאל גדול להשקעות"

באתר האינטרנט שלה מדגישה קרן הפרייבט אקוויטי Silver Lake Sumeru את היכולת להבין לעומק את החברות שבהן היא משקיעה. המונח דיו דיליג'נס (בדיקת נאותות) מופיע שם, ולצידו גם המילה "קפדני".

בסילברלייק, קבוצת קרנות שמתמקדת בחברות טכנולוגיה ומנהלת נכסים בשווי 14 מיליארד דולר, נעזרים בתהליך הבדיקה כדי להדגיש לכאורה את המובן מאליו - ההשקעות מתבצעות לאחר וידוא שהסיכון אינו גבוה מדי, מה שעלול להרתיע משקיעים פוטנציאלים בקרן.

אלא שהערך המוסף של בדיקת נאותות קפדנית מקבל משמעות פרקטית אחרת לגמרי. "אנחנו מאוד מעמיקים", אומר אג'אי שה, מנהל סילברלייק סומרו שמתמקדת בהשקעות בחברות היי-טק בינוניות, בראיון ל"גלובס" לקראת כנס Journey 2011 של "גלובס" וארנסט אנג יאנג שייערך מחר בתל אביב. "לפעמים בדיקת הנאותות שלנו עורכת יותר מדי זמן, אבל בסופה אנחנו מבינים את החברה מצוין, וזה מה שמונע הפתעות לאחר ביצוע העסקה. כתוצאה, בגלל שהבנו את מה שהשקענו בו, אנחנו יכולים לסייע להנהלה יותר בקלות".

החשיבות של הבנת החברה והסביבה שבה היא פועלת מתאימה לשאיפות של הקרן. סומרו, שמנהלת נכסים בשווי 1.1 מיליארד דולר, מחפשת חברות שיענו על תנאי אחד משמעותי. "אנחנו מתעניינים בחברות שמעוניינות לצמוח", אומר שה. כמובן שזה אינו תנאי מספיק לביצוע השקעה, ובכל מקרה בסילברלייק לא כותבים צ'ק ונותנים לחברה לעבוד, כפי שעושות חלק גדול מקרנות ההון סיכון, דבר שמצריך היכרות עם מקבל הצ'ק.

קבוצת הקרנות, הוקמה ב-1999 בידי דיוויד רו, גלן האטצ'ינס, ג'ים דוידסון ורוג'ר מק'נאמי. הייחוד של הקרן הוא המיקוד שלה בהיי-טק, דבר לא מובן מאליו עבור קרנות פרייבט אקוויטי.

הקבוצה מחולקת לכמה קרנות שמשקיעות כל אחת בחלק אחר בשרשרת המזון של חברות ההיי-טק. הקרן הוותיקה והגדולה היא סילברלייק פרטנרס, שמנהלת מעל 9 מיליארד דולר, והיא האחראית לעסקאות הגדולות. העסקה האחרונה שהיא ביצעה היא מכירת Skype למיקרוסופט. על-פי פרסומים, היא גם מעורבת בעסקה הנתפרת לרכישת יאהו.

לצד סילברלייק פרטנרס פועלות הקרנות סילברלייק סומרו, סילברלייק קרדיט, שמספקת אשראי, וכן קרן חדשה בתחום הקלינטק.

"לא מחפשים אקזיטים מהירים"

למרות הדמיון בצד התפעולי ובתחום העיסוק, עולם ההון סיכון הוא זירה שונה לגמרי מצד היקפי ההשקעות, שלבי ההשקעה והמעורבות בחברות. "אנחנו מעורבים בחברה רק אם אנחנו יכולים לסייע בשינוי שהיא עוברת", אומר שה, "האסטרטגיה שלנו אינה לרשום צ'ק ולקוות שהסכום יצמח ללא סיוע".

תהליך בדיקת הנאותות כולל המון פגישות וזמן עם ההנהלה, מה שכולל גם התאמת כוונות לגבי מיקום החברה בטווח הארוך, או במילים אחרות, אסטרטגיית האקזיט. בסילברלייק, מבהיר שה, לא מחפשים אקזיטים מהירים, גם אם אלו מספקים תשואה גבוהה. "התפקיד שלנו הוא לשכנע את הדירקטוריון למה אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים", אומר שה.

עד כה כולל הפרוטפוליו של הקרן עשר חברות, ולדברי שה המטרה היא להשקיע בארבע חברות בכל שנה. על-פי נתוני קאלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, משנת 1999סיפקה קרן סילברלייק פרטנרס החזר כולל של 130% על הכסף. סכום מרשים גם בקנה מידה של הון סיכון.

"בסופו של דבר", מפרט שה, "אנחנו לא מאמינים שנעשה כסף בגלל שהשקענו לפי שווי נמוך. אנחנו מאמינים שצריך לשלם מחיר טוב, כי אנחנו מחפשים את החברות הטובות ביותר". הקרן מתעניינת כיום בחברות בכמה תחומים שצומחים מהר, סביבת ה-Data Centers, פתרונות אחסון שמבוססים על שמירת נתונים על מעגלים אלקטרוניים (SSD) ושימוש באינטרנט לצרכים עסקיים או משחקים.

החברה הישראלית היחידה שנהנתה עד כה מהגישה הזו היא ספקית הטכנולוגיה לזיהוי מחוות גוף, פריים-סנס, שבה השקיעה סילברלייק 50 מיליון דולר בינואר האחרון. סילברלייק נכנסה לישראל לפני כשנה וחצי, כאשר יהודה דורון מונה כיועץ מיוחד לשוק הישראלי. "יש בישראל מצב נדיר", טוען שה, "יש כאן המון חברות מגובות הון סיכון, ואני מאמין שבמשך הזמן החברות האלו יהפכו לחברות בגודל בינוני וחלקן יצליחו. לדעתי יהיו בישראל הזדמנויות נהדרות כאשר חברות אלו יתפתחו".

הקרן מתכננת להשקיע בשתי חברות ישראליות בשנה. ולדברי שה, "אין הקצאה ספציפית לשוק הישראלי, כך שיש מספיק כסף גם להשקעה גדולה". שה מאמין שבישראל יש פוטנציאל גם להחזרים גבוהים יחסית, מה שמוגדר בקרנות כ-Home Run, כלומר ללא פרופורציה להיקפים שהושקעו כגון יאהו או גוגל. "אני חושב שזה אפשרי ואני בהחלט מקווה לכך".

* האם נראה בישראל השקעה נוספת בקרוב?

"אני מקווה שכן".