הבנקים בארה"ב הגבירו במחצית הראשונה של שנת 2011 את קצב מכירות ה-CDS-ים, חוזי ההגנה כנגד חדלות פירעון, למשקיעיהם. זאת, אל מול החזקותיהם של אותם משקיעים באג"ח של יוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה.
היקף מכירת החוזים למשקיעים על ידי הבנקים בארה"ב גדל ב-80.7 מיליארד דולר להיקף כולל של 518 מיליארד דולר - כך על פי נתוני הבנק להסדרים בינלאומיים. את הנתונים מסרו ל"בלומברג" שני מקורות המקורבים לעניין, שמסרו כי ה-CDS-ים שנמכרו מבטחים את רכישות האג"ח של חמשת הכלכלות הבעייתיות באירופה.
העיקרון שעומד מאחורי ה-CDS (רש"ת: credit default swaps, חוזים כנגד חדלות פירעון) הוא פשוט: הבנקים שהשקיעו באג"ח של כלכלות אירופה ה"מתקשות" רכשו הגנה מחברות הביטוח, ושילמו פרמיה גבוהה עבורה. אולם, הרעיון הוא שעם הכרזה פוטנציאלית על חדלות פירעון יקבלו הבנקים 100% משווי הקרן - כך שיפסידו את התשואה והפרמיה, אבל לא את הקרן עצמה.
לפיכך, הגברת קצב המכירות של החוזים הללו מהבנקים ללקוחות הינה עדות לעליית רף החרדה בשווקים הגלובליים והתגברות הסיכון (לפי התמחור בשווקים) לחדלות פירעון ביוון.
"הסיכון לא באמת נעלם במהלך המסחר בנגזרים הללו", מסביר פרדריק קנון (Frederick Cannon), מנהל מחלקת השקעות בניו-יורק. "כל המדינות באירופה חשופות אחת לשנייה וכך גם המוסדות הפיננסים הגדולים. אם כולם קונים מכולם - מי הולך לבסוף לשלם כשתהיה הכרזה על חדלות פירעון?".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
