קופון שמבטיח לחתוך בשליש את הוצאות הבילוי - יש כזה?

אני חושבת שהייתי ברורה יחסית ונחרצת. "קיימות שתי דרכים מוכרות לחסכון בהוצאות על בילויים", אמרתי לו. "האחת - לא לצאת, או לכל הפחות, לחשוב פעמיים לפני כל יציאה לדרינק, השנייה - להיות בחורה בדייט".

היות שהאופציה הראשונה עלולה לגרום לדיכאון קליני, והשנייה דורשת תנאים מוקדמים, ביולוגיים בעיקרם, ובעצם גם היא עלולה לגרום לדיכאון לא פשוט, חייבים להרים קול צעקה גם בעניין הזה.

בימים אלה של מחאה, בהם אנו נלחמים על כל שקל במחיר הקוטג', אי-אפשר להוציא מהמשוואה גם את מחירי האלכוהול. עזוב שנייה את העניין של לקרוא לזה "נגע" שצריך להילחם בו. אנחנו הרי לא מדברים כאן על ילדים בני שמונה עשרה שמחפשים דרך לדפוק את הראש בפיצוציה, וגם לא על סטודנטים שמחפשים בירות זולות לשים במקרר. אנו מדברים על אלה שעבורם זה חלק בלתי-נפרד מהחיים. אלה שכחלק מהשגרה אוהבים להתאוורר קצת ולצאת לשתות, כדי לשמור על השפיות.

ואפרופו שפיות, כשחושבים על זה (בפיכחות), עלות ערב אחד של בילוי, היא לגמרי טירוף. הרי כבר עברנו את הגיל שבו יושבים ערב שלם על שליש ליטר בירה וצלוחית זיתים. בגילנו "המופלג" צריך כבר משהו לשים בפה ביחד עם הדרינק המתוחכם או השלישי, מחקו את המיותר.

יש מקומות שהפנימו את זה, ויש Happy Hour, עניין מקובל למדי אצל אחינו בני המערב. רק שאנחנו חיים בישראל שבה יציאה מהעבודה לפני שבע בערב אינה אופציה עבור המעמד הבינוני-גבוה, ויציאה מהבית לפני תשע וחצי-עשר, היא משימה קשה מאוד להורים. כך שאפילו מקומות שמקיימים את הלכת "השעה השמחה" (לא סתם אי-אפשר לתרגם את המונח הזה לעברית) נמצאים, עבור רובנו, מחוץ לתחום.

זה פחות או יותר היה הנאום שנשאתי בפני ההוא שישב לשמאלי על הבר. השעה היתה קרובה לחצות וכל אחד מאיתנו הזמין כבר את הבירה השלישית. חישוב מהיר וחצי-מפוכח, העלה את המסקנה שהמחיר שלהן לא מפוקח בכלל, אחרת איך תסבירו את זה שיכולנו באותה המידה להמיר כלכלית את הערב הזה בארוחת-צהריים עסקית של שלוש מנות במסעדת שף. לא פחות. לפחות. נדמה לי שההוא ששתק כל הזמן, הנהן בהסכמה. "אבל תראה", המשכתי וחשפתי בפניו את מאגר האסמסים שלי, "בדיוק שמעתי שיש איזה קטע חדש עם קופונים. לא, אל תסתכל עלי ככה, זה דווקא קטע נחמד. מסתבר שמישהו עלה על זה שיש פה אבסורד. שערב אחד מהנה ולא יותר מסולידי, עלול להפוך לחתיכת הוצאה. אבל במקום שזה יהיה קופון מהסוג שאומר לך שיש דיל בפאב בנס -ציונה ותרוץ לממש אותו מתחת לפנס, פה אתה בוחר לבד סוג של חבילת הנחה והיא קבילה במבחר רחב יחסית של מקומות. פה למשל. הנה תראה". הוא זרק מבט בסמס שהצגתי בפניו:

"כתוב כאן 'גופייה ורודה שקופה ושורטס. מה אתה?'".

"לא זה", גמגמתי, "הבא, מ-CoupoNight. זה עם הקוד שתקף לשלושה שבועות. זה אומר שהקופון הזה למשל, חוסך לנו הערב שליש מהעלות. שזה גם משהו. פה או בעוד איזה חמישה מקומות באזור".

אחר-כך הזמנו חשבון. הוא שילם את היתרה אחרי המימוש, ויצאנו. "תשמעי, כשחושבים על זה? זה חסכון אמיתי", הוא הודה בדרך לאוטו. "אם עכשיו חסכנו כמה עשרות טובות של שקלים, ובהנחה שאני יוצא ארבע-חמש פעמים בחודש, הרי שזה כבר מגיע כמו כלום לכמה אלפים בחישוב שנתי. מה זה? זה טיסה לחו"ל!". "לגמרי", אמרתי. "שאחפש לנו דיל לכרתים?".