חצי מהדירה קיבלה האישה השנייה

בתיק הירושה אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחודש שעבר, התובעים הם האחים א.מ. וא.צ. מאשדוד, אך למעשה הם יכלו להיות כל אחד מאיתנו, והסיפור העגום על הדרך בה איבדו מחצית מדירת הוריהם לטובת אשתו השנייה של אביהם המנוח, מבהיר יותר מכל את חשיבותה הרבה של עריכת צוואה.

אימם של האחים הלכה לעולמה מבלי להותיר אחריה צוואה, ולכן מחצית דירת המגורים אשר הייתה בבעלותה המשותפת עם אביהם, התחלקה לפי חוק הירושה בין האחים לאביהם, קרי רבע דירה עברה לאחים, ושלושה רבעים נותרו לאב. האחים, כילדים מסורים, ויתרו על חלקם בדירה לטובת אביהם, שהפך לבעלים הבלעדי של הדירה.

לימים האב נישא בשנית, וכדי להגן על רכושו חתם עם האישה השנייה על הסכם שכותרתו הייתה "הסכם ממון", ובו נרשם במפורש כי הדירה תישאר בבעלות מלאה של האב, ולאישה השנייה לא יהא בה כל חלק, בין אם ייפרדו בני-הזוג בעודם בחיים, ובין אם ילך האב לעולמו.

למרבה הצער, לבורותו של האב בדיני המשפחה היה מחיר כבד, שכן למעשה אין בידי ההסכם שעליו חתם כדי להגן עליו, לא בחייו ולא לאחר מותו.

השאלה האם לאישה השנייה מגיע חלק בדירה, ואם כן מהו אותו חלק, צריכה להתברר בשני שלבים נפרדים. ראשית, יש לבדוק האם מגיעה לאישה מחצית הדירה מכוח נישואיה למנוח וחייה המשותפים איתו. אם ייקבע כי האישה שותפה בדירה, אז המנוח כלל לא יכול היה להוריש לילדים את כל הדירה, גם אם היה עורך צוואה.

במקרה זה, למזלם של האחים, האישה השנייה לא תבעה חלק מהדירה מכוח יחסי הממון, אך אילו הייתה תובעת ייתכן כי הייתה זוכה, שכן ההסכם, אף שהוכתר בכותרת "הסכם ממון", לא אושר בפני בית המשפט כנדרש על-פי החוק.

בשלב השני, יש לבחון את השאלה האם האישה יורשת את חלקו של המנוח בדירה, וכדי לשלול את האפשרות שהאישה תקבל נתח מהדירה היה על האב להשאיר אחריו צוואה מפורשת.

חשוב להבין כי לחלק בהסכם הממון המתייחס למצב שלאחר המוות אין תוקף משפטי, ולכן על אף שבהסכם הממון נכתב במפורש כי אם ילך האב לעולמו לפני האישה, לאישה לא יהיה חלק ברכושו - הרי שבהיעדר צוואה, האישה תירש גם תירש.

התוצאה אליה הגיע בית המשפט אינה מעוררת נחת, שכן מההסכם עליו חתם האב ברור כי רצונו היה להותיר את כל הדירה לילדיו לאחר מותו, ובתמימותו סבר כי יש בכוחו של ההסכם לעשות כן.

בסופו של יום, בהיעדר צוואה, האחים שוויתרו על חלקם בדירה לטובת אביהם זכו לרשת רק את מחציתה, ואילו הייתה האישה השנייה מגישה תביעה למחצית הדירה גם מכוח חוק יחסי ממון, אולי אף היו יורשים רק רבע. בהיעדר הסכם וצוואה התואמים את החוק, ידי בית המשפט כבולות מלסייע לממש את רצונו של המנוח.

לפיכך, מי שרוצה לשלוט בדרך בה יחולק רכושו לאחר מותו חייב לבדוק 3 דברים: שרכושו מוגן בחייו על-ידי הסכם ממון המנוסח באופן מקצועי ומאושר על-ידי בית המשפט; שרכושו מוגן לאחר מותו על-ידי צוואה ערוכה כדין; ושזכויותיו הכספיות, שלא ניתן להוריש באמצעות צוואה, לרבות קופות גמל וביטוחים, מעודכנות למוטבים הנכונים והרצויים לו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית בדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".