"המשבר הכלכלי זה רק מזג אוויר, מזג אוויר חולף"

"כל שנה עולה השאלה אם ההיי-טק ממשיך להיות הקטר המשמעותי בכלכלה הישראלית. בתור מי שמלווה אותה מהצד כמשקיע הרבה שנים, אני רוצה לומר שאין לנו שום קטר אחר. נרצה או לא, שם אנחנו צריכים להיות", כך אמר יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בפאנל הסיום של כנס Journey 2011 של "גלובס" וארנסט אנד יאנג שנערך היום בת"א. את הפאנל הנחו עורך "גלובס" חגי גולן ומנכ"ל ארנסט אנד יאנג ישראל יורם טיץ.

"אני אומר את זה בהתחלה בגלל מה שקורה בעולם - העולם סובל בשנים האחרונות מבעיה של חוב. החוב הזה יושב על המדינות המערביות ועוצר את היכולות לצמוח. איך אנחנו ממשיכים לייצר צמיחה, שהיא בסופו של דבר מקומות עבודה. זה היתרון היחסי שלנו בהיי-טק. אם נסתכל על חברות הטכנולוגיה בעולם נראה מצבור של הון - גם כסף, מעט מאוד חוב ונראה שם צמיחה. אז מי שרוצה לראות את זה גם בארץ, שהולכת לעולם המערבי אבל גם לכיוון אסיה - צריך להבין שזו ההזדמנות הגדולה וצריך להבין שהעולם הזה הוא עולם תחרותי וצריך כל הזמן למצוא את היתרון היחסי".

חמי פרס, מייסד ומנהל-שותף של קרן פיטנגו: "מבחינתי, אני אולי אתלה באילנות גבוהים. שמעתי אתמול משפט שאנחנו בסוף ההתחלה ושמעתי משפט אחר מסטיב ג'ובס לקראת מותו: שהוא כנראה הראשון שישרוד את המחלה או האחרון שימות ממנה. אנחנו לקראת 100 שנים של חדשנות, העולם נהיה יותר ויותר טכנולוגי, קצב הפיתוח נהיה יותר ויותר מהיר ומספר המשתמשים הולך וגדל, ישראל נמצאת במקום נפלא - מספיק שאתה מסתובב כאן ורואה את היזמים. מבחינתי, המשבר הכלכלי זה רק מזג אוויר, מזג אוויר חולף. צריך להסתכל על האדמה, על החקלאים".

מנכ"ל ארנסט אנד יאנג ישראל יורם טיץ: "כמשרד שמלווה את תעשיית ההיי-טק למעלה מ-20 שנה, אני לא יכול שלא להיות אופטימי - משום שאני חושב שיש פה יזמים יוצאים מגדר הרגיל, שזה המקור לכל דבר. לצערי, בשנים האחרונות המדינה עושה כל דבר כדי להתגרש מההיי-טק הישראלי מבחינת השקעה בחינוך והשקעה בתשתיות".

בני לנדא, יזם ומייסד אינדיגו, "אני לא יכול להצטרף לאופטימיות של חמי פרס. אין לי הרבה חרדות להיי-טק הישראלי. יש להיי-טק תנופה אדירה, יש לנו ייחודיות. הישראלי הוא יזם אדיר, הוא יודע לאלתר וחושב אחרת, הוא באמת זן ייחודי ואין כמוהו בעולם. אבל, זה לא יהיה לנצח ולא יהיה לנו את הפריבילגיה הזאת לנצח. אנחנו מתפארים במוח היהודי, אז גם אם בעולם המוחות פחות טובים משלנו, המספרים כל כך גדולים, שביניהם יש כמה חכמים ולעומת הכמה הזה אנחנו מתגמדים".

"ההיי-טק הוא מדינה בתוך מדינה. כשאתה מנתח את ההכנסות של אנשי הההיי-טק, את רמת החיים - זה לא שונה מדנמרק. אבל אם היית רואה את היתרונות של ההיי-טק הישראלי מחלחלים לשאר החברה הישראלית אז היית נהנה, אבל זה לא קורה. אחת הסיבות לכך היא האקזיטים - אנחנו חושבים על רעיונות, מפתחים חברה אבל תוך כמה שנים היא נמכרת", לדבריו.

אביגדור וילנץ, מייסד ומנכ"ל גלילאו לשעבר: "אני לא חושב שההיי-טק הישראלי הוא קטר מנותק. אני חושב שהוא מאוד משפיע על החברה הישראלית, בהרבה מאוד צורות ורבדים. רק לסבר את האוזן, בתוך מערכות החינוך והממשל מאמצים בחלחול איטי שיטות ותפיסות עולם שמגיעות מההיי-טק. אני חושב שהנושא של האקזיטים הוא לא כל כך פשוט. רוב היזמים שהתחילו חברה בשביל אקזיט, הסיכוי שלהם להגיע לאקזיט הוא קטן. מצד שני, יש חברות היי-טק שלא עשו אקזיט בארץ ובסוף הגיעו למצב שהן דעכו ומתו".

חמי פרס: "אנחנו עושים עוול להרבה מאוד ימזים ואני חושב שהמקור הוא בחברה הישראלית. אני אומר לכם שמה שהכי מקומם אותי זה תרבות האקזיטים הישראלית. כשחברה נמכרת ב-15 מיליון דולר וכתוב בעיתון אקזיט ענק ומסמנים אותם כגיבורים, אז זה מעודד את התרבות. הצלחה היא לא אקזיט, אלא בניית חברה. מה שבני עשה זו הצלחה, מה ששי אגסי עושה בתעשיית הרכב הוא הצלחה, וגיל שוויד שבונה את צ'ק פוינט והולך עם החברה הזאת כפרויקט חיים. יש הרבה יזמים שמנסים את זה אבל לא כולם מגיעים לקו הגמר. השינוי צריך להיות לסמן אנשים שבונים חברות ולא כאלה שעושים אקזיטים".

* מה יותר טוב למשקיעים מאשר לראות החזר על ההשקעה באקזיט?

פרס: "אני לא יודע לגבי שאר המשקיעים אבל במקרה שלנו, אנחנו לעולם לא נלך נגד יזם, אם הוא ירצה למכור את החברה שלו. עוד לא היה יזם שאמר שהוא רוצה להמשיך ואנחנו אמרנו שלא, אנחנו רוצים אקזיט - אלא אם החברה הזאת כבר נכשלה. אנחנו רואים מגמה בהיי-טק הישראלי שרוצים לבנות חברה".

וילנץ: "אני חושב שלהיי-טק הישראלי צפוי משבר לא קטן מבחינת מקורות המימון שלו. מניסיון אישי, כשבאים לבנק - ואני מבין את הבנק - למה שהוא ישקיע בסטארט-אפ מבחינת רמת הסיכון. אני חושב שגם המדינה לא רוצה שבנקים ישקיעו בסטארט-אפים.
שר החינוך בא ורוצה שנצליח במבחני פיז"ה ואז כל מערכת החינוך מתכווננת לענות על מצוינות במבחנים הבינלאומיים. זה משמיד את החינוך הישראלי - מערכת החינוך לא מאפשרת כישלון, היא לא רוצה כישלון, ראשי ערים נמדדים לפי שיעורי הבגרות בערים שלהם. הדרייב הזה לחוסר עידוד לאפשר את הכישלון הוא דוגמה שלא מאפשרות את ההצלחה", לדבריו.