הגבול הוא השמיים: כך מרוויחות חברות התעופה עוד כסף על חשבוננו

העלאת מחירי מוצרים ושירותים בימים אלה היא מהלך בעייתי, שבצדק רב מקפיץ את הצרכנים ומוביל כמעט אוטומטית לקריאות לחרם ולהתארגנויות ספונטניות ברשתות החברתיות.

החברות מוצאות דרכים יצירתיות ועקיפות להעלות מחירים: הן מקטינות את תכולת אריזת מוצרי צריכה מבלי לשנות את המחיר, או מפחיתות את היקף השירותים (למשל, בחבילות תקשורת) מבלי לשנות את תעריף השירות.

ומה לגבי עדכון הצרכן? השקיפות היא לא תמיד הכלל המנחה כאן, והרבה פעמים הוא האחרון לדעת ולהבין.

גם בתחום התעופה למדו את הטריק, וחברות תעופה שונות החלו לצמצם שירותים שניתנו בעבר במסגרת מחיר כרטיס הטיסה, ואף החלו לגבות תשלום על שירותים אחרים שגם היו בעבר חלק ממחיר הכרטיס.

הוספת שירותים בתשלום היא דרך להתמודד עם המצב הכלכלי אליו נקלעו חברות התעופה בעולם. מחירי הדלק שזינקו ב-30% בשנה האחרונה וההאטה הכלכלית הובילו לצמצום של מאות קווים: רק לאחרונה הודיעה אל-על כי היא סוגרת את הקו לסאו פאולו.

עונת החורף הדלה יחסית מחייבת את חברות התעופה להיערך: ארקיע תפסיק את טיסותיה לקייב ותצמצם את טיסותיה ליעדים באירופה, ולופטהנזה תצמצם את מספר המושבים עם החלפת דגמי המטוסים בקו מישראל. מנגד, חברות התעופה המציעות תעריפים מוזלים מגבירות את תדירות הטיסות מישראל, ובהן איזי ג'ט.

אז על מה גובים תשלום נוסף? חברות המפעילות טיסות לואו-קוסט מציעות מחיר מוזל לטיסה ודורשות תשלום נפרד עבור שירותים נוספים, חיוניים יותר ופחות.

רוצים לאכול בטיסה? שלמו 30 דולר, צ'ק-אין בעמדת הבידוק יעלה עוד 30 דולר, וגם שליחת מזוודה כרוכה בתשלום נפרד - כך שרק נוסע אינטרנטי, שלא לוקח עמו כבודה והוא שבע לגמרי, יכול למצות את מחיר הטיסה ללא תוספות - וכאלה אין הרבה כנראה.

מהלכים אחרים שחברות התעופה בעולם ניסו להפעיל, במטרה לקצץ בהוצאות, כללו האטת מהירות הטיסה (אייר קנדה) וצמצום חלוקת כריות לנוסעים (אמריקן איירליינס).

רוני נוסבאום, מנהל רשת גנים טורס, מציין כי חברות התעופה מחפשות כל דרך להרוויח מהנוסע, וכך נולדו רעיונות לגבייה עקיפה, שככדור שלג מתפשטים בין חברות התעופה בעולם. במסגרת זו הוא מזכיר את דמי הביטול או השינוי שעלו לדבריו בשנים האחרונות.

"גבייה על תשלום בכרטיס אשראי, למשל, היא הסממן לכך שאין גבול בהיבט של גבייה על שירותים נוספים בטיסה, ואני מעריך שזה עוד יחמיר. בסופו של דבר, למרות שמחירי כרטיסי הטיסה לא עלו בשנים האחרונות, הצרכן ישלם יותר.

"מצב כזה מאפשר לחברות לפרסם מחירים אטרקטיביים על טיסות, בעוד שהמחיר הזה אינו זהה למה שישלם הצרכן בסופו של דבר. תופעה נוספת היא שתמחורי הטיסות הופכים להיות אינדיבידואליים - חברות התעופה מתמחרות את המושבים במטוס ב-10-15 קטגוריות מחיר, ואם לא די בכך, אז לכל נוסע יש תוספת עבור שירותים נוספים שצרך - מהמזוודה ועד כיבוד בטיסה".

גביית התשלום עבור השירותים בטיסה מטשטשת את הגבול בין חברות התעופה הסדירות לעומת חברות הלואו-קוסט, אומר נוסבאום.

בחברות התעופה נרתעים מלהתראיין לציטוט בנושא, הרגיש מבחינה צרכנית. "זה נכון שיש מגמה של החרגת שירותים ומוצרים", מודה גורם בענף. "חברות התעופה לא מרוויחות בקלות, הן חייבות להתייעל ולהוזיל עלויות. אחת הדרכים היא להוריד בשירות או להוציא מהלקוח כספים לגבי שירותים נלווים. מודל הלואו-קוסט נכנס יותר ויותר גם לחברות הגדולות".

עוד מוסיף הגורם כי לא כל הרעה בתנאים עוברת בכל מקום. בחברות אמריקניות בטיסות טראנס-אטלנטיות מוגש לא אחת אלכוהול בתשלום בלבד. "בחברות אירופיות דבר כזה יכול להיות עילה למהפכה", אומר הגורם.

150 דולר למושב ליד פתח החירום

הרעיון של הפרטת מרכיבים שונים בטיסה וגביית תשלום עבורם חלחל גם לטיסות הרגילות.

החל מ-1 בנובמבר החלה אל-על לגבות מנוסעיה תשלום עבור מזוודה שנייה שהם שולחים בטיסה. מהלך זה עורר את זעמם של הנוסעים, אך למעשה זהו יישור קו מול כל חברות התעופה על הקו לארה"ב.

המחיר למזוודה נוספת לנוסעים במחלקת תיירים הוא 70 דולר ועבור מזוודה שלישית התעריף הוא 230 דולר.

הנוסעים לאירופה ישלמו 100 דולר עבור מזוודה נוספת, והתעריף לנוסעים למזרח הרחוק הוא 200 דולר. משקל המקסימום של כל מזוודה נותר 23 ק"ג, בעוד שלנוסעים במחלקת עסקים המשקל המותר הוא 32 ק"ג למזוודה (נוסעי המחלקה רשאים להעלות 3 מזוודות).

באל-על מדגישים כי בעקבות התייקרות מחירי הדלק, החלו חברות תעופה אירופיות ואמריקניות לגבות תשלום עבור כבודה נוספת בטיסות לצפון אמריקה. בשל כך עדכנה גם אל-על את מדיניותה בנושא מטען כבודה לנוסעים ליעדי ארצות-הברית וצפון אמריקה במחלקת התיירים.

יצוין כי חברות תעופה בינלאומיות בהן קונטיננטל יונייטד, יו אס איירווייס, דלתא, אייר קנדה, לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן ואלאיטליה גובות 70 דולר ויותר בגין מזוודה נוספת.

במקביל הפחיתה אל-על את התשלום בגין מטען עודף ביחידת כבודה, כך שהחל ב-1 בנובמבר ייגבה סכום של 25 דולר עבור כל המטען העודף בטווח שבין 23 ק"ג עד 32 ק"ג. אל-על מאפשרת לחברי מועדון הנוסע המתמיד לשלם עבור הכבודה הנוספת בתמורה ל-140 נקודות.

"אל-על בסך-הכול יישרה קו עם המגמה הבינלאומית", אומר קולגה מחברה זרה. "סביב נושא המזוודות הייתה מדיניות בחברות האירופיות שלארה"ב מותרת הובלת שתי מזוודות, ולאירופה אחת. אלא שאז צצו שאלות, כמו מה קורה אם מדובר בתחנת מעבר לארה"ב. בענף שסובל כבר תקופה ארוכה, הבחירה הייתה לאחד מדיניות לכל היעדים. רוב החברות האירופיות עברו מזמן לנוהל מזוודה אחת, החברה הישראלית נחשבה עוף מוזר".

אל-על לא לבד. גם דלתא החלה לגבות מנוסעיה מישראל תשלום עבור מזוודה שנייה, וכמוה קונטיננטל, לופטהנזה ואוסטריאן איירליינס. הנוסעים של דלתא שעושים צ'ק-אין בעמדות הבידוק ישלמו 75 דולר עבור מזוודה שנייה, ומי שיבצע צ'ק-אין דרך אתר החברה ישלם 60 דולר עבור המזוודה הנוספת - תעריף זהה לטיסות טראנס-אטלנטיות מארה"ב לאירופה.

רוב החברות בארה"ב גובות פרמיה על מזוודה נוספת, ובטיסות הפנים משלמים הנוסעים גם על מזוודה בודדת שהם מעלים לטיסה, אפילו אם מדובר על טרולי שהם נאלצים לשלוח לבטן המטוס, אם היא מכילה נוזלים שלא ניתן להעלות לתא הנוסעים - כמו נוזל לעדשות מגע או בקבוק בושם. בדלתא, למשל, התשלום על המזוודה הראשונה בטיסות בארה"ב או בקנדה הוא 25 דולר ו-35 דולר על מזוודה שנייה - סכום זה נגבה גם מהנוסעים בטיסות המשך בארה"ב.

ולא רק על מזוודות: בחלק מהטיסות ישלמו נוסעים עבור השימוש באוזניות סכום הנע בין 2.5 ל-5 דולר. אייר קנדה הגדילה לעשות וגבתה 2 דולרים עבור ערכת נוחות הכוללת כרית ושמיכה.

נוסעים המבקשים מושב מועדף, הסמוך לפתחי החירום או בשורה הראשונה, ישלמו 40 דולר באל-על וכ-150 דולר בקונטיננטל. בנורת'ווסט איירליינס שדרגו את ההגדרה למושב מועדף, ומחודש מארס החלה החברה לגבות 15 דולר על מושבי המעבר.

במטרה לחנך את הצרכן לפעול כמה שיותר דרך אתרי האינטרנט, החברות גובות פרמיה עבור הזמנת שירותים וטיסות באמצעות המוקדים הטלפוניים: בריטיש איירוויס, למשל, גובה החל מ-30 דולר על בחירת מושב במטוס - שירות שניתן חינם דרך אתר החברה. גם באייר פראנס/KLM בחירת מושב טלפונית תעלה 50 אירו, לעומת 10 אירו דרך אתר החברה.

חלק מהחברות מוכרות משקאות חריפים במחלקת תיירים ב-5 דולר למשקה, ונוסעים שירצו לרכוש מזון בטיסות ישלמו יותר מאשר בבית-הקפה: בטיסות ארקיע מוצע לנוסעים תפריט מוטס של אילנ'ס. המחירים הם 8 דולר לכריך, 9 דולר לסלט ו-5 דולר לקפוצ'ינו. בארה"ב, מי שמרוויח ממדיניות תפריטי האוויר הם דוכני המזון המהיר, הממוקמים בסמוך לשערי העלייה למטוסים.

בארקיע מדווחים על כ-150 אלף כרטיסים שנמכרו בשיטת האקספרס (טיסות מוזלות) במהלך שנת הפעילות של הפורמט הזה. בקרוב תציע ארקיע טיסות אקספרס לאילת משדה-דב. עד כה, טיסות אלה הוצעו רק משדה-התעופה בן-גוריון. הטיסות המוזלות משדה-דב יעלו מ-179 שקל לכיוון (לעומת 380 שקל במחיר מלא). הטיסות יופעלו עם מטוס האמבראר שיעשה את הדרך לאילת ב-30 דקות. גם כאן הדגש הוא על הזמנת הטיסה בתכנון מוקדם ככל האפשר.

הנוסעים מתחילים כיום לשלם פרמיה גם על השימוש בכרטיס אשראי, כאמצעי תשלום עבור כרטיס הטיסה.

פרמיה זו עדיין לא תקפה לטיסות היוצאות מתל-אביב, אבל לטיסה בקו פרנקפורט-תל-אביב-פרנפורט, למשל, נוסע שישלם על טיסתו בכרטיס אשראי, יוסיף 25 דולר ללופטהנזה עבור מחיר הטיסה.

מהלך כזה טומן בחובו סתירה: מצד אחד, מעודדות החברות את הנוסעים להשתמש בפלטפורמת האינטרנט ולבצע את כל הפעולות בשלט רחוק. מצד שני, הנוסע יצטרך לשלם פרמיה עבור ביצוע המהלך באופן מקוון.

כרטיס טיסה בעמידה

עבור חברת Ryanair, המפעילה טיסות מוזלות באירופה, מהלך של גביית תשלום על שימוש בכרטיס אשראי הוא ישן-נושן. שם משלמים הנוסעים כבר מ-2008 כ-10 דולר עבור התשלום בכרטיס אשראי.

ראינאייר אף תכננה לגבות מכל נוסע ליש"ט או אירו אחד עבור השימוש בשירותים. את התוכנית היא גנזה לטובת תוכנית אחרת, שמעוררת הדים מעבר לים: הפחתת מספר התאים במטוס לאחד בלבד עבור 189 הנוסעים שמכיל מטוס הבואינג שמפעילה החברה. במקום שיתפנה היא תכניס מושבים נוספים ותפחית עלויות.

ראינאייר מפעילה 1,400 טיסות מוזלות לעשרות יעדים באירופה. מחירי הטיסות מתחילים במחיר של נסיעה עירונית, אבל על כל שירות משלמים הנוסעים בנפרד, כך שבסופו של דבר המחיר הריאלי רחוק מזה שצד את עיני הצרכן בפרסומים: צ'ק-אין - 6 אירו; הזמנת מושבים במטוס - 10 אירו; כרטוס בעמדת הבידוק - 40 אירו; דמי ילד - 20 אירו לכיוון; ציוד נלווה לילד כמו עגלה - 10 אירו; תשלום עבור כבודה - מ-15 אירו; ציוד ספורט או כלי נגינה - 40-50 אירו; דמי שינוי בכרטיס הטיסה - 50-75 אירו; שינוי בשם הנוסע - 110-160 אירו, ועוד. טווח המחירים מתייחס לביצוע הפעולה באינטרנט או בשיחת טלפון, פעולה שהיא תמיד יקרה יותר.

חברת ראינאייר ידועה כקיצונית בצעדיה, שמטרתם להוזיל את כרטיסי הטיסה ככל האפשר. כנראה שמהלכים הללו משתלמים, שכן ראינאייר הצליחה להגדיל את היקף הנוסעים השנתי שלה ב-6%, מ-6.84 מיליון נוסעים ל-7.25 מיליון. גביות האקסטרה הללו מנוסעיה היתרגמו להכנסות של 265 מיליון דולר.

לפני שנה הציגה החברה את תוכניותיה לגבות תשלום מוזל של כ-6 דולר מנוסעים שיסכימו לעמוד במהלך הטיסה, ממש כך. מקום העמידה הוא בסמוך לכיסאות אנכיים לתמיכה. בדרך זו ניתן לדחוס על המטוס עוד כמה נוסעים ולצמצם את שורות המושבים, כך מקווה ראינאייר. הרעיון הוצג לבואינג, שלא ששה ליישמו, בעיקר משיקולי בטיחות הנוסעים.

החברה ידועה כחסרת בושה: שנה קודם לכן היא ביקשה לגבות תשלום נוסף מנוסעים כבדי משקל. הרעיון ירד לא משום שעשוי היה להעליב כמה מהם, אלא משום שהליך הגבייה עשוי היה לגרום לעיכובים בטיסות. בנוסף, נוסעים שלא הדפיסו את כרטיס הטיסה בבית, נאלצו לשלם 56 דולר עבור הדפסת השובר בשדה. עבור מזוודה במשקל יתר משלמים הנוסעים לחברה 56 דולר, ויש לה רעיון יצירתי נוסף: הנוסעים גם יסחבו בעצמם את המזוודות למטוס.

אלה תוכניות עתידיות אמנם, והן מאפיינות חברת לואו-קוסט, אבל הן יכולות להפוך למציאות גם אצל חברות התעופה הגדולות. זה הרי כבר קרה בעבר.

מה הקו האדום של הצרכן הישראלי? בכיר בענף מעריך כי אם חברה כמו אל-על תתחיל לגבות כסף על אוכל או שתייה - זה יקפיץ את הישראלים. "כבר לפני כמה שנים היה גישוש ראשוני בנושא, כשהחברה הציעה מסלול אקונומי לייט. הרי איך זה עובד אצלנו? הישראלי קונה את הבסיס במחיר מוזל, עולה למטוס, יושב ליד בנאדם שמקבל ארוחה, ופתאום גם לו בא חביתה. ואז מה - הדיילת צריכה להתחיל לעבור ולגהץ כרטיס אשראי על כל סנדביץ'? זה לא עובד אצלנו".

מצד שני, הוא סבור כי ברגע שנכנסות לתמונה חברות לואו-קוסט כמו איזי ג'ט - עם שינוי הסכמי התעופה בין ישראל ומדינות אחרות - הכול אפשרי. "עבור מי שמנהלים חברות גדולות ויוקרתיות", הוא מודה, "לראות שחברה כזו מצליחה בן-לילה זה קשה. זה מראה שהצרכן הישראלי מתוחכם במובן הטוב ויודע מתי הוא צריך מוצר פרימיום - ומתי אפשר להשיג טיסות במחירים יותר רציונליים".

- עד כמה תשפיע המודעות הצרכנית המשתנה על פנייה לאפיקים מוזלים כאלה?

"זה התחיל עוד לפני המהפכות של הצרכנים בישראל. היום אתה רואה שאנשים למדו לבוא לטיסות כאלו עם סנדוויצ'ים ולא לקטר".

אלא שהשינוי עשוי להיות עמוק הרבה יותר - לטוב ולרע. החברות הגדולות נלחמות על מקומן, ומוזילות את המחירים גם עבור הסטנדרטים (המתגמשים) שלהן. השאלה האמיתית, לטווח רחוק, היא עד כמה יתגמשו לאורך זמן - ועד כמה יורידו, בסופו של דבר, את טיב השירות כדי "ליישר קו" עם המתחרות.

 הכל לא כלול

 לפחות השירותים עדיין בחינם