ארה"ב מקרצפת הכיתוב 'ירושלים, ישראל' מתמונות רשמיות

בית-המשפט העליון בוושינגטון ישמע מחר (ב') עתירה של אזרח ארה"ב, יליד ירושלים, שמבקש לאלץ את הסטייט דיפרטמנט לכתוב בדרכונו האמריקני 'מקום לידה: ירושלים, ישראל', ולא 'מקום לידה: ירושלים'. כידוע, מדיניות כל הממשלים בארה"ב, מזה עשרות שנים, אינה מכירה בשום ריבונות על אף חלק חלקי ירושלים, עד להשגת הסדר סופי בין ישראל לפלסטינים, למרות חקיקה של הקונגרס שמכירה בירושלים כבירת ישראל.

הדיון הטעון בבית-המשפט העליון, שייתמקד בשאלה של סמכויות הרשויות - מי מופקד על הכרה בריבונות של מדינות זרות, הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת? - העלה שוב לכותרות סוגיה פוליטית טעונה לא פחות: האם יש הצדקה למאמצים הנמשכים של ממשל אובמה לקרצף את הכיתוב 'ירושלים, ישראל' מתצלומים רשמיים של הממשל ולהשאיר רק את המילה 'ירושלים', לקראת הדיון בעליון? האם זה מאמץ לגיטימי לקיים בקפידה מדיניות רשמית, או תרגיל אורווליאני לשכתוב המציאות?

נוהל הקרצוף נחשף באתר של השבועון השמרני "וויקלי סטאנדארד" ב-9 באוגוסט השנה. ב-3.22 אחה"צ באותו יום העלה האתר תצלום רשמי פרי מצלמתו של צלם הבית הלבן, דיוויד לינמאן. בכיתוב נאמר: "סגן הנשיא, ג'ו ביידן, ונשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, בירושלים, ישראל. 9 במארס, 2010". מטרת הפרסום באתר היתה להראות, שלמרות סירוב הסטייט דיפרטמנט להתייחס לירושלים כאל בירת ישראל, לפחות הבית הלבן מכיר במציאות. מתברר שלא כך. כעבור שעתיים, קורצפה המילה 'ישראל' מהתצלום, שאצור בארכיון הדיגיטלי של הבית הלבן. האתר של "וויקלי סטאנדארד" מיהר להעלות גם את התצלום עם הכיתוב הממורק ומיקם אותו מתחת לתצלום עם הכיתוב המקורי.

כמה תחקירים מאז מצביעים על העובדה שהבית הלבן עשה מאמצי שכתוב שיטתיים ומרק את המילה 'ישראל' מכיתובי תצלומים רשמיים שצולמו בירושלים. יתר על כן, תחקיר בכתב-העת 'קומנטארי', אף הוא בצד הימני של הסרגל הפוליטי, מגלה שהסטייט דיפרטמנט מגדיל לעשות ומקרצף כיתובי תצלומים סוררים מתחילת ממשל בוש, כלומר מתחילת העשור הקודם.

ממשל אובמה טען בתגובה, שלא מדובר בפעילות יוצאת דופן אלא בתיקוני טעויות, שנועדו לשקף את המדיניות הרשמית של הממשל. מדיניות זו, הם מדגישים, אינה שונה במאומה מהמדיניות שנקטו ממשלים קודמים, רפובליקניים או דמוקרטיים.

"מעמד יורשלים יוכרע במו"מ"

"מדיניות ארה"ב מזה יותר מ-40 שנה היתה, ועודה, שמעמד ירושלים יוכרע במו"מ על המעמד הסופי בין הצדדים", אמר פקיד בבית הלבן לסוכנות הידיעות היהודית (JTA) ב-16 באוגוסט. "כמו ממשלים קודמים, גם הממשל הנוכחי שוקד על כך שתצלומים רשמיים ישקפו את המדיניות הרשמית של הממשל".

אבל מתברר שלא בדיוק כך, כפי שכתב אתמול האתר "פוליטיקו". ממשלים קודמים הותירו על כנם אזכורים של 'ירושלים, ישראל', בכיתובים או במסמכים רשמיים. כך, למשל, ביומן הרשמי של ריצ'ארד ניקסון, ברישום מ-5 בספטמבר 1972, נאמר: "הנשיא קיים שיחת חוץ טלפונית עם גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל, בירושלים, ישראל..."

חיפוש בארכיון הדיגיטלי של הספריה הנשיאותית של ביל קלינטון העלה אוסף מסמכים עם הציון 'ירושלים, ישראל', לרבות המספד הידוע שלו על יצחק רבין, ז"ל. וכך גם במסמכים מתקופת נשיאותו של ג'ימי קרטר.

מדיניות של אובמה

"פוליטיקו" מציין, על סמך מסמכים נוספים ששלח מקור עלום שם, כי ברור שאין, שלא היתה מדיניות כוללנית וגורפת למחיקת הקשר בין ירושלים לישראל, ואפילו כיום משרדים מסוימים בממשל אובמה אינם שוקדים על מלאכת הקרצוף. בחינה של אתרי ממשל שונים עכשוויים, עם הסיומת gov, מראה מגוון של מסמכים שכוללים את האזכור 'ירושלים, ישראל'.

"המשמעות של כל זה היא, שמאמצי אובמה לבער את הקשר בין 'ירושלים' לבין 'ישראל' ממסמכי העבר משקפים אולי רצון להקפיד על אחידות במדיניות שנמשכת כבר 40 שנה, אך המאמצים האלה גם משקפים רמה חדשה רצון להפוך את המדיניות בעניין ירושלים לאבסולוטית", כותב "פוליטיקו".

העותר בתיק 'זיבוטופסקי נגד קלינטון' (הילארי) בבית-המשפט העליון הוא מנחם בנימין זיבוטופסקי, בן הזקונים של ארי ונעמי זיבוטופסקי. בני הזוג ושני ילדיהם הבוגרים יותר נולדו בארה"ב. המשפחה עלתה לישראל ב-2001 וכעבור שנה נולד בירושלים, מקום מגורי המשפחה, מנחם בנימין.

"שני ההורים הם אזרחים אמריקניים גאים אך הם חשים זיקה חזקה, חלקה דתית, למדינת ישראל", אומרת עליזה לווין, מוושינגטון, פרקליטת השניים, שתייצג אותם בעתירה לעליון. "בנם גאה מאוד בעובדה שהוא בן המשפחה היחיד שנולד בישראל.

שלושה שבועות לפני לידת מנחם בנימין, אישר הקונגרס חוק שמעניק לאזרח ארה"ב שנולד בירושלים את האופציה לציין בדרכונו ובמסמכים קונסולריים שהוא יליד ישראל. נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, חתם על החוק, אך, בה בעת, הוא חתם גם על צו אקזקוטיבי שמשמעותו היא שהממשל לא יקיים את הוראת החוק.

"החוק מפר את סמכותו של הנשיא"

"החוק מפר באופן בלתי קביל את סמכותו של הנשיא, המוקנית מכוח החוקה, לנהל את יחסי החוץ של ארה"ב", נאמר בצו.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מאוויי הקונגרס ומדיניות הממשל במזה"ת נמצאים משני צידי המתרס. הקונגרס קיבל חוק שמורה לממשל להעביר את שגרירות ארה"ב בישראל מת"א לירושלים, אך הנשיא הנוכחי, כמו נשיאים קודמים, טוען שצעד כזה יפגע באינטרסים הלאומיים של ארה"ב.

וכך, כאשר נעמי זיבוטופסקי ביקשה משגרירות ארה"ב בת"א לממש את האופציה של בנה להירשם בדרכונו כיליד ישראל - היא נענתה בשלילה. "זה הנוהל של הסטייט דיפרטמנט", אומרת פרקליטת המשפחה. "...כאשר אזרח אמריקני נולד בפריס, מצוין בדרכונו שהוא יליד פריס, צרפת. כאשר נולד אזרח אמריקני בחיפה, מצוין בדרכון שהוא יליד חיפה, ישראל. רק כאשר מקום הלידה הוא ירושלים, לא מצויינת המדינה".

ערכאות נמוכות שונות בארה"ב צדדו בעמדת הממשל ועתה הגיע התיק לבית-המשפט העליון. הטקטיקה המשפטית של משפחת זיבוטופסקי היא להציג את המקרה כבקשה קטנה, אישית, של ילד שגאה במקום הולדתו. אבל העליון, ביזמתו, הוסיף לדיון קושיה תחוקתית הרבה יותר רחבה: האם החוק שקיבל הקונגרס לגבי רישום ילידי ירושלים כילידי ישראל אינו פוגע בסמכות האקזקוטיבית של הנשיא.