"אם רוצים לעודד תחבורה ציבורית, צריך קודם לתגבר אותה ורק אחר כך לצמצם את החניה לתחבורה הפרטית", אומר דורי שביב, מנכ"ל ובעלים של חברת שביב מהנדסים ויו"ר הכנס הארצי השביעי של איגוד המהנדסים, שייפתח בעוד שבועיים בגני התערוכה בת"א. שביב מבקר את תקנות החניה שעליהן חתם לאחרונה שר הפנים, אלי ישי, המצמצמות מאוד את שטחי החניה במרכזי הערים הגדולות, שבהן מתוכננות מערכות להסעת המונים.
- כיצד משפיעה הידיעה על התקנות על מיזמי בנייה?
"ההשפעה הגדולה ביותר היא על משרדים, כי עבורם כמות החניות תקטן במיוחד - שליש עד שישית ממה שיש להם כיום. בעוד שלפי התקנות הנוכחיות כל שניים-שלושה עובדי משרד מקבלים חניה אחת בממוצע, החדשות מגדירות למעשה חניה אחת לכל 20-30 עובדים". התקנות הנוכחיות, שאושרו ב-1983, התירו מקום חניה לרכב פרטי אחד לכל 40 מ"ר תעסוקה ואחת לכל 25 מ"ר משרדים; ואילו לפי החדשות, באזורים שנמצאים בטווח 350 מטר מתחנת הסעת המונים, יש חניה אחת לכל 250 מ"ר משרדים. השר אמנם חתם על התקנות, אך בינתיים גנז אותן, וכמו שאומר שביב, "רבים היו מעדיפים שהן יישארו גנוזות".
שביב מהנדסים, שבראשה הוא עומד, לצד רונית שביב, מנהלת פרוייקטי בינוי ותשתיות, והייתה מעורבת בבניית תשע קומות החניה התת-קרקעית במגדל הקריה בת"א, מעונות הסטודנטים באוניברסיטת ת"א, פארק תעסוקה בפ"ת, שכונות מגורים שונות ועוד. בכנס המהנדסים ידונו, בנוסף לענייני קונסטרוקצייה, גם בתחבורה ציבורית, בנייה ירוקה ותקנות החניה החדשות.
- האם התקן החדש מרתיע?
"מרתיע, אבל במקרים מסוימים, דוחף לפעולה: ברגע שנולדת עסקה, היזמים מזדרזים לקבל היתרים - לפני שהתקנות ייכנסו לתוקף. זה, למשל, מה שעזריאלי עשו כשזכו במכרז המינהל למשרדים בדרום הקריה בת"א - מיהרו להשיג את היתרי בנייה למרתפי החניה. אני רואה זאת בעוד פרויקטים - במקום לדחות ולחכות, היזם ממהר להשיג היתר למרתפי חניה".
כמעט אפשר היה לומר שנמצאה דרך לזירוז בנייה, אלמלא היה גם צד שני למטבע, כפי שמתאר אותו שביב: "בפרויקט משרדים בתכנון במרכז הארץ, שאנחנו מעורבים בו, נוהלו מגעים עם חברה גדולה לקראת חוזה שכירות של יותר מ-50 אלף מ"ר לתעסוקה. החברה התנתה את החוזה בקבלת חניות לפי התקן הקיים. ליזם יש הרבה זכויות בנייה והוא מוכן לוותר על חלק, רק כדי שהחניונים יהיו לפי הזכויות הנוכחיות, המקסימליות. אם תקן החניה החדש היה היום בתוקף, העסקה היתה נופלת מיד. השוק יודע להתגמש ולגשר על פערים מסוימים, אבל לא בשיעור כזה".
- רבים כבר אימצו את הרכבת.
"התקן החדש לא לוקח בחשבון את התנועה על הקרקע - המרחק מנקודת 'הסעת ההמונים' לבניין המשרדים שמצמצמים לו את החניות, נמדד בקו אווירי. היום, מי שצריך להגיע לבניין שנתיבי איילון מפרידים בינו לבין תחנת הרכבת הסמוכה לו, צריך ללכת ברגל יותר מקילומטר, אפילו שהמרחק האווירי בינו לבין 'מרכז הסעת ההמונים' הוא בטווח 350 המטרים של התקן".
- האם התקנות מתאימות למצב התחבורה הנוכחי?
"ת"א היא מטרופולין ובערים דומות לה בעולם: לונדון, פריז וטוקיו, יש שני מפלסים לתחבורה ציבורית: תת-קרקעי, ברכבות, ואוטובוסים, במפלס הרחוב. קודם צריך לסדר תחבורה ציבורית ורק אחר כך להכתיב תקנות חניה. בנוסף, לא צריך לכופף צרכנים - האנשים שבאים לעבוד. מודיעים להם שלא תהיה חניה, ושלא שיבואו באוטו. צריך קודם לדאוג שתהיה חלופה לאוטו".
משרד הפנים מסר בתגובה: "התקנות, אשר טרם נכנסו לתוקף, מתייחסות אך ורק לאזורים בהם קיימת מערכת הסעת המונים, לכן התקנות לא יהיו רלוונטיות (גם כשייכנסו לתוקף) לרוב מדינת ישראל."
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
