פקק בנתיבי ישראל: האם חיבור הפריפריה למרכז ייכשל?

"נתיבי ישראל", פרויקט התשתיות הגרנדיוזי שאמור לחבר את הפריפריה למרכז הארץ בכבישים ומסילות רכבת בהיקף כספי בסך 27 מיליארד שקל ל-5 שנים, נתקל בבעיה רצינית: שוק התשתיות, במובן של קבלנות הביצוע, בקושי בולע את המכרזים שכבר יצאו, וברור שיתקשה מאוד לעכל את המכרזים שבדרך. ב-2012 הבעיה תתפוצץ.

אין מחצבות, אין פועלים

להמחשת הבעיה: מע"צ (החברה הלאומית לתשתיות) מגלגלת מכרזים רגילים בהיקף 3.5 מיליארד שקל בתקציב הרגיל, התקציב שהשוק רגיל אליו. נוסף לזה, במסגרת נתיבי ישראל, היא מוציאה ב-2011 מכרזים ב-4 מיליארד שקל, ועד סוף 2012 אמורים להיות בשוק מכרזים בהיקף עוד 4.5 מיליארד שקל.

רכבת ישראל, שמגלגלת מכרזים בהיקף 6 עד 7 מיליארד שקל, תקבל 11.2 מיליארד שקל מתוך תקציב נתיבי ישראל. הרכבת הוציאה כבר במסגרת נתיבי ישראל מכרזים ב-1.2 מיליארד, וב-2012 תוציא בעוד 3 מיליארד שקל לפחות. בשוק יש פרויקטים של מזמינים נוספים, כמו ה-5 מיליארד של הרכבת הקלה ועוד.

ברור לכל מי שמצוי, ואפילו מעט, בענף התשתיות שמכרזים בהיקף כזה, קשה לעכל, ואלה הבעיות העיקריות:

■ מחצבות - אין מחצבות חדשות. בהמשך לסכסוך ישן בין מפעילי המחצבות הוותיקים לבין מינהל מקרקעי ישראל, בעלי המחצבות הוותיקים נדרשים לסיים את תקופת ההפעלה ולהוציא מחצבות ותיקות למכרזים חדשים, כשבמקביל המינהל אינו מוציא מכרזים למחצבות. התוצאה היא מחסור בחומרי חציבה הדרושים בעיקר לסלילת כבישים ולבטונים, מחסור שיגבר עם התקדמות ביצוע המכרזים. תחום החציבה סובל גם מריכוזיות, והשחקנים העיקריים הם "אבן וסיד" מקבוצת שיכון ובינוי, שפיר הנדסה והנסון.

■ ציוד מכני - אין מספיק ציוד מכני כבד ומפעילים מיומנים של אותו ציוד מכני, בעיקר בולדוזרים ושופל-בולדוזרים.

■ תבניות - אין מספיק תבניות לבניית גשרי מקטעים.

■ מכונות קידוח - אין מספיק מכונות קידוח לבניית יסודות לגשרים.

■ כוח אדם - אין מספיק כוח אדם בתחום העבודות הרטובות לביצוע הפרויקטים. סגן נשיא התאחדות הקבלנים ויו"ר אגף התשתיות, אילן מרדכי, מעריך שיהיה צורך בעוד 3,000 פועלים מיומנים בעבודות הרטובות.

■ אשראי - מרדכי מתריע בעיקר על תחום האשראי הבנקאי. האשראי הבנקאי לענף הנדל"ן, כ-120 מיליארד שקל, כולל בתוכו גם אשראי לתשתיות. בתחום הנדל"ן, המערכת הבנקאית הגיעה למגבלה הענפית בגובה 20% מסך האשראי לענף מסוים (בנק לאומי כבר נוגע במגבלה ובנק הפועלים עומד על כ-18%). זוהי מגבלה שמעליה הבנק משלם קנסות על חריגה ממגבלות בנק ישראל. עד להתקררות האחרונה במכירת דירות, הייתה תחרות על האשראי הבנקאי בעיקר בתחום הבנייה למגורים. המכרזים בתשתיות יגרמו להחרפת התחרות על אשראי גם מצד קבלני הביצוע.

הפרויקטים הגדולים בתשתיות יגדילו מאוד את משקל הערבויות של הקבלנים ועלולים לגרום לבנקים לחצות את סף המגבלה הענפית, כך שייווצרו קשיי מימון חריפים עוד יותר מאשר קיימים כרגע. גורם בנקאי אומר, שהערבויות (8% עד 10% מהתקציב) לא יגרמו לבנקים לבעיה עוד יותר חמורה של מגבלת האשראי הענפית. לכן, לדבריהם, לא צריך לחפש פתרון חשבונאי, כמו למשל ללחוץ על בנק ישראל שיחריג את ענף התשתיות מענף הנדל"ן.

■ תכנון - הבעיה החמורה ביותר היא העומס על משרדי התכנון המעטים בשוק והמדיניות של מע"צ. המכרזים המוצאים לאחרונה הם בשיטת תכנון-ביצוע, כאשר מע"צ מעסיקה משרדי תכנון המקדמים את התכנון הראשוני עד לרמה מסוימת, ואילו הקבלן הזוכה במכרז מבצע את התכנון המפורט. על המתכננים מטעם מע"צ חל איסור לתכנן עבור הקבלן את הפרויקט עליו עבדו במע"צ. מגבלה זו, בשוק המצומצם ממילא של משרדי תכנון התחבורה, כבר מעוררת מצוקה בתחום התכנון של הפרויקטים שיצאו לאחרונה לשוק, מצוקה שתגבר עם כל מכרז חדש.

מנכ"ל מע"צ, שי ברס, המליץ לאחרונה למשרדי התכנון להביא סיוע מחו"ל, ואף ארגן כנס של נציגי משרדי תכנון מחו"ל, אליו הגיעו נציגי משרדי תכנון מספרד ויוון. "נכון, הבעיה מוכרת, ואם משרדי תכנון יביאו כמה מתכננים שכירים לסיוע זה בסדר גמור, אבל לבעיה הזו צריך פתרון מערכתי", מציין

דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, "לא נסכים למצב שבו הכסף ילך למשרדי תכנון בחו"ל אבל האחריות המקצועית תהיה עלינו. אני חושב שהמהנדסים שלנו מוכנים לעבוד קשה, משמרת שנייה ושלישית, ובסופו של דבר הם יכילו את העבודה".