אילו הזדמנויות השקעה יש היום לישראלים ביוון החבוטה?

"יוון מובילה מגמה להקלות בביורוקרטיה כדי לפשט תהליכים ולסייע לחברות זרות, ובכללן ישראליות, להשקיע במיזמים במדינה. לחברות הישראליות יש הרבה מה להציע, בייחוד אם הן לא בונות על הלוואות ועל מימון מקומי ומביאות איתן את הכסף. זאת בעיקר על רקע מכרזים רבים שמתפרסמים בתחומי האנרגיה והמים ובמסגרת תוכניות נרחבות להפרטה", כך אמרה אתמול (א') בשיחה עם "גלובס" יו"רית לשכת המסחר ישראל-יוון, עו"ד גילה גולן-ליבר.

עו"ד גולן-ליבר, ממשרד עוה"ד בלטר, גוט, אלוני ושות', משמשת גם כנציגת לשכת עורכי הדין ביוון ובקפריסין. לדבריה, למרות המשבר הפיננסי המתמשך ביוון, החשש לסילוקה של המדינה מגוש האירו ואיום ההכרזה עליה כחדלת פירעון, חלק מהישראלים כבר רואים בה את הכדאיות להשקעה בטווח הארוך: "בשטח רואים מהלכים ממשיים להטמעת משטר הצנע המדובר, כמו העלאת המע"מ משיעור של 13% ל-23% כפי שהמדינה התחייבה לאיחוד האירופי. ברור שמהלכים כאלה יכולים להוות בלם לצמיחה, אך מנגד אנחנו רואים עניין בקרב ישראלים בתחום הנדל"ן, שתמיד נתפס כדבר לוהט שמייצג את החלום של בית באי יווני.

"חברת נדל"ן מקומית קיימה בשבוע שעבר בתל אביב תערוכה שבה הוצגו קרקעות ונכסים ברחבי יוון והגיעו אליה כ-300 מתעניינים. הישראליים ציפו לירידה משמעותית בערך הנדל"ן היווני, אך הירידה נעה בשיעורים שבין 10% ל-15%. אנחנו לא רואים ירידות ערך בשיעורים גדולים יותר וזאת על אף שלרבים מהיוונים יש שניים וגם שלושה בתים. אפשר לייחס זאת בין השאר לגאווה היוונית", אומרת עו"ד גולן-ליבר.

להערכת הלשכה, ביוון פועלות מעל 50 חברות ישראליות, והיקף המסחר השנתי של שתי המדינות הוא כ-500 מיליון אירו. מנתוני לשכת המסחר עולה כי עיקר הסחר הוא במוצרים בתחומי הצבא, הביטחון והאבטחה; טלקום; מוצרים רפואיים; איכות סביבה ואנרגיה ועוד.

לדברי עו"ד גולן-ליבר, עד השנים האחרונות היוונים לא הכירו בפוטנציאל של קשרים עסקיים הדוקים עם ישראל. "הם לא הכירו ביתרון של הקרבה הפיזית בין שתי המדינות. עם זאת, ישראל נתפסה כמדינה מובילה בתחום הביטחון, כך שב-2004, כשהמשחקים האולימפיים התקיימו ביוון, כ-20 חברות ישראליות לקחו בה חלק בעיקר מן ההיבט הביטחוני. בשנים שלאחר מכן ניסיתי לחשוף את יוון לשוק הישראלי, ונרשמה התעניינות רבה בתחומי האנרגיה הירוקה; טכנולוגיות מים וכו'. במצב הנוכחי כדאי לחכות מעט עד שהאבק ישקע, אך מרגע שתושג ודאות לגבי המצב - במהלך שילווה בצורה נכונה אפשר יהיה לגשת להשקעות ביוון'", סיפרה.

בלשכה מסמנים את תחום טכנולוגיית המים, שישראל נחשבת בו למעצמה עולמית, כתחום שבכוחו לאפשר לחברות ישראליות להתבסס ביוון.

"ליוון יש בעיות קשות בתחום הזה, שכן באיים אין מים ראויים לשתייה ויש עניין תמידי במציאת פתרונות טובים לבעיה", אומרת עו"ד גולן-ליבר. "יש איים רבים שצריך למצוא עבורם פתרונות של התפלת מי ים או הולכה של מי שתייה, ולחברות הישראליות יש מה להציע בתחום. יוון מאוד חשופה ליבוא, היא מייצרת כ-30% ממה שהיא צורכת ושאר המשק שלה מבוסס על שירותים, כך שלחברות ישראליות תמיד יש מה לחפש בה".