מדריך: כיצד לקרוא מעתה את דוחות הבנקים?

בעקבות הנחיית בנק ישראל בדבר שינויים בהצגת דוחות הבנקים, משקיעים ואנליסטים - קבלו מפת התמצאות

בנק ישראל הנחה באחרונה לבצע שינויים משמעותיים בהצגת דוחות הבנקים, כשהשינוי החשוב ביותר יהיה בדוח רווח-והפסד. החל מדוחות הרבעון הראשון של 2012 ישתנה אופן הצגתם כך שההתאמות למכשירים נגזרים, היוצרות תנודתיות ו"רעש" ברווחי המימון, יעברו לסעיפים אחרים ויאפשרו להבין את הרווח המימוני "האמיתי" של הבנק. בנוסף, סעיף הרווח הלא רגיל, יבוטל. ההנחיות יהיו תקפות גם לגבי דוחות חברות כרטיסי האשראי, כפי שנודע ל"גלובס".

להערכת בנק ישראל, השינוי יהפוך את הדוחות לקריאים ומובנים יותר למשקיעים ולאנליסטים, ינטרל את התנודתיות ברווחי המימון, יגדיל את שקיפות הנתונים ותועלתם למשקיעים ויאפשר ליישר קו באופן הצגת הנתונים עם המקובל בעולם.

אלו הם השינויים הצפויים, על פי סעיפים:

1. הכנסות: על פי החוזר ישתנו סעיפי ההכנסות בדוח, כשסעיף "הרווח המימוני" יבוטל ובמקומו יבואו שני סעיפים - "הכנסות ריבית" ו"הוצאות ריבית". שני סעיפים אלו יסוכמו תחת "הכנסות ריבית נטו". ההכנסות התפעוליות שהיום כוללות הכנסות מעמלות והכנסות אחרות, יעברו שינוי. החלק ייקרא "הכנסות שאינן מריבית" ויתווסף לו סעיף נוסף "הכנסות מימון שאינן מריבית". סעיף זה יכלול הכנסות בגין מכשירים נגזרים, תוצאות פעילות השקעה באיגרות חוב ובמניות, הפרשי שער (שמשמעותיים מאוד בבנק דיסקונט, למשל), הוצאות איגוח והלוואות שנמכרו.

2. רווחים ממימון: רווחי המימון הם עיקר הרווח של הבנקים. כיום, המכשירים הנגזרים נחשבים בתוך הרווח המימוני ובכך יוצרים לבנקים בעיה חשבונאית חמורה, כיוון שהשפעתם על הדוח גדולה ויוצרת תנודתיות. עסקאות במכשירים נגזרים יוצרות את הפוזיציה הכלכלית של הבנק. אך על פי כללי החשבונאות, רווח והפסד של נגזרים נמדד על בסיס שווי הוגן, בעוד שווי נכס הבסיס נמדד על בסיס צבירה. הפער בין הפוזיציה החשבונאית והכלכלית יוצר לפעמים הפסד חשבונאי "על הנייר", הנובע מהפרשי עיתוי בלבד, כך יכולים הנגזרים להעביר את הבנק מרווח מימוני להפסד מימוני. השינוי ינטרל את ההטיה ויאפשר למשקיעים ואנליסטים להבין את מצב הבנק לאשורו.

3. רווח מפעולות לא רגילות: סעיף הרווח מפעולות לא רגילות יבוטל למעשה, והבנק יוכל להגדיר רווח כזה אך רק באישור מראש של הפיקוח על הבנקים. סיווג כזה צריך לענות על שני תנאים: להיות פריט שאינו רגיל (unusual) או פריט בלתי שכיח (infrequent). להערכת בנק ישראל, רק מספר מצומצם של אירועים או עסקאות כשירים לטיפול כפריטים מיוחדים על מנת שייחשבו רווח לא רגיל. לכן, סעיפים שנחשבו עד היום כרווח לא רגיל, למשל רווח ממכירת מניות של חברות מוחזקות, ייכללו במסגרת הרווח הרגיל בסעיף 'הכנסות מימון שאינן מריבית' או 'הכנסות אחרות', תלוי בנושא.

4. הצגת חשיפה לניירות ערך: נושא נוסף שטופל על ידי בנק ישראל הוא אופן הצגת הדיווח על תיק ניירות הערך של הבנקים. בשנים האחרונות התגלה תיק זה כנקודת חולשה מבחינת השקיפות, והפיקוח על הבנקים נאלץ להציג דרישות ספציפיות לבנקים כדי שיתנו גילוי נאות בנושאים ספציפיים. כך למשל קרה בנושאים כמו היקף ה-MBS, החשיפה למדינות ה-PIGS ולמוסדות פיננסיים זרים.

כעת משנה בנק ישראל את הכללים: אחריות הפירוט הספציפי בדוחות הכספיים תעבור החל מסוף 2011 לבנקים, ועליהם יהיה לבחון, בהתחשב בשיקולי מהותיות, האם נדרש לתת פירוט רחב יותר לגבי סוג מסוים של ני"ע, בהתבסס על המהות והסיכונים של הנייר. בבחינה, על הבנק לשקול ארבעה פרמטרים - ענף פעילות, ריכוז גיאוגרפי, מאפיינים כלכליים ואיכות האשראי.

בנוסף, קבע בנק ישראל כי הבנקים ירחיבו את פירוט סך ניירות הערך. במקום פירוט של נתון כולל שיופרד לאג"ח ממשלתיות ואחרות, יינתן פירוט של החזקות הבנק באג"ח לפי ארבעה אפיקים: ממשלת ישראל, ממשלות זרות, מוסדות פיננסיים זרים ומוסדות פיננסיים בישראל.