ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה תיקון לצו איסור הלבנת הון - תיקון שיאפשר ביצוע פיקדונות ורכישת קרנות נאמנות באינטרנט מחשבון בנק במערכת סגורה. ללא תיווך ותשלום עמלות לבנקים.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ביקש מוועדת חוקה לאשר תיקון לצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים). כאמור, התיקון לצו יאפשר רכישת קרנות נאמנות והפקדת כספים באמצעות האינטרנט, ללא חובת זיהוי הלקוח וחתימתו על תצהיר נהנה, כמתחייב מחוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור. רכישת הקרנות והפיקדונות, יבוצעו מכספים שמקורם בחשבון בנק ביניים המכונה חשבון במערכת סגורה. הכספים יצאו ושובו לחשבון של הלקוח בלבד.
נציגת הרשות להלבנת הון ומימון טרור דרשה כי כל פעולת רכישת ומכירת קרנות נאמנות ופיקדונות, יבוצעו לאחר זיהוי הלקוח באמצעות משלוח צילום תעודת זהות בפקס לבנק.
מנכ"ל בנק ירושלים, אורי פז, ביקש מהוועדה לפטור את הלקוחות ממשלוח תעודת הזהות, בטענה כי עודף בירוקרטיה, יכשיל את המהלך. לדבריו, הבנק מאפשר פתיחת חשבון ביניים באינטרנט ולבצע פיקדונות, ללא צורך בהגעת הלקוח לסניף. ודרישת הזיהוי, תכשיל את המיזם.
סמנכ"ל U בנק, אבי בסון, טען כי המיזם האינטרנטי, יחסוך הרבה כסף ללקוחות. "שוק ההפצה, מגלגל בשנה כ- 450 מיליון שקל" להערכתו, כ-50%, יחזור ללקוחות.
יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם, ביקש מנציגת הרשות להלבנת הון ומימון טרור לוותר על דרישת ההזדהות, עקב חוסר יעילותה. נציגי רשות ניירות ערך ומשטרת ישראל הביעו את נכונותם לסגת מדרישת ההזדהות.
בתום הפסק לצורך התייעצות, הכריז ח"כ רותם, כי הרשות נענתה לבקשתו, והתיקון לצו, אושר בוועדה פה אחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.