איציק אלרוב בדיון על המלצות ועדת קדמי: "שוק המזון - על גבול הפלילים"

הממשלה תבחר סל מוצרים תקופתי, תתמחר אותו ותפרסם את פרטיו לציבור כדי שיוכל להשוות מחירים - זו אחת ההמלצות שתציג הוועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים של מוצרי המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי.

על-פי הערכות, ההמלצות הסופיות של ועדת קדמי יוגשו לקראת סוף השנה ויכללו שורה של מהלכים להוזלת סל מוצרי המזון, תוך הרחבת יבוא מוצרים באמצעות הורדת מכסי המגן; הפרדה בין מקטעי ייצור למקטעי ההפצה; הבלטת מוצרים מוזלים ברשתות השיווק באמצעות פתיחת שטחי מדף נוספים ועוד.

להורדת המצגת של קדמי - לחצו כאן

קדמי הופיע היום (ב') לפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת ומסר להם סקירה מקיפה אודות מלאכת הוועדה שהוא מוביל בחודשים האחרונים. קדמי הוסיף ואמר כי בימים הקרובים יציג דוח ביניים, וזאת לאחר 11 דיונים שקיימה הוועדה בניסיון להשיג הסכמות על מהלכים להוזלת סל מוצרי המזון: "נבדוק אם ניתן להתערב במהלכים לחיזוק התחרותיות בין חברות שפועלות כיום במשק".

"לדבר יש היבטים בתחום ההגבלים העסקיים, ואותן חברות פועלות למעשה על-פי חוק, כך שעלינו לפעול בנושא זה בשכל", אמר קדמי לחברי הוועדה והוסיף: "נחייב את רשתות השיווק לחשוף מוצרים שמחירם זול ונתון לפיקוח במקום בולט - ולא להסתפק רק בכך שהם יסומנו".

הוא ציין כי התוכנית לחשיפה מדורגת של יבוא מוצרי המזון, שעליה הסכימו משרדי התמ"ת והאוצר, תאפשר הוזלת מחירים, ובנוסף לה הוועדה בוחנת את ביטול חובת בדיקות התקינה - תוך הסתפקות בהצהרת יבואן ולפיה המוצר שייבא עומד בתקן של מכון מחו"ל.

הליך זה, כך סבורה הוועדה, יאפשר את הרחבת היבוא תוך עקיפת מכון התקנים הישראלי, שנהנה כיום ממעמד של מונופול בתחום התקינה.

נוסף על מהלך זה, הוועדה עתידה לדון עד סוף השנה במהלכים נוספים למען העלאת המודעות הצרכנית של הציבור; הקמת מנגנון לאכיפה ולפיקוח על יישום ההמלצות בשטח, ויצירת מהלכים שיחלישו את החברות הגדולות שנושאות ונותנות עם רשתות השיווק, ביחס לחברות הקטנות.

תרגילים ספקולטיביים

יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', ביקרה את כוונת הוועדה לאפשר את הרחבת היבוא וטענה כי מהלך זה יוביל לפגיעה בתעשייה המקומית: "אני נגד הסרת חסמי היבוא: המדינה היא לא משק סגור, קיימים הסכמים בינלאומיים, והיא מנהלת יבוא ויצוא. הורדה ופריצה של מכסים יובילו לתוצאה אחת ודאית - והיא הרס התעשייה".

"מהלך כזה לא יפגע בכלכלה הספקולטיבית, אלא בכלכלה האמיתית שהיא זו שמובילה ליצירת מקומות עבודה ולצמיחה במשק. הצמיחה של המשק היא לא בזכות תרגילים ספקולטיביים", אמרה יחימוביץ' והוסיפה: "אם שר אוצר במדינה אירופית היה פותח את השוק ליבוא, כפי שאתם עשיתם במקרה של מוצרי החלב - היו סוקלים אותו באבנים".

בהמשך דבריה הזהירה ח"כ יחימוביץ' כי הסרת מכסי המגן עם תוצרת מיובאת תוביל לפיטורים של עשרות אלפי עובדים במשק: "ייתכן כי בעקבות המהלך הזה יהיו מוצרים שמחירם קצת יירד, אבל עם איזה כסף אנשים יקנו אותם אם לא תהיה להם עבודה?".

מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, טען כי הסרת המכסים תפגע בחקלאים רבים, וכי בשונה ממדינות אחרות במערב, החקלאים בישראל אינם זוכים כלל לתמיכה ממשלתית: "אין בעולם מדינה שמנהלת שוק חופשי בחקלאות, חוץ מישראל. ולמרות זאת, החקלאים בישראל מתמודדים עם התוכנית ההזויה של הסרת המכסים, דבר שאין לו אח ורע ובעולם".

יבואן המזון יוסי ויליגר, שייצג בדיון את איגוד לשכות המסחר, אמר כי הורדת מכסי המגן על מוצרי מזון מתחייבת - בשל העובדה שרמת המכסים בישראל גבוהה באופן חריג מרמת המכסים על מוצרים דומים בחו"ל: "אין באירופה ואין באף מדינה אחרת בעולם מכסים ברמות של 100% ויותר. בלי הורדתם, לא נצליח להוזיל מחירים".

שורה של חברי כנסת קראו במהלך הדיון להחזיר את הפיקוח על שורה של מוצרים, וזאת בניסיון להפחית את כוחן של רשתות השיווק מול הצרכנים ולהבטיח להם ודאות בנוגע לשווי סל מוצרים בסיסי.

ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד קרא לביטול גורף של המע"מ על מוצרי מזון, "כפי שמקובל במדינות רבות בעולם המערבי", כדבריו.

לדברי ח"כ דב חנין (חד"ש), "יש כאן בעיה של מיתוסים, שלפי אחד מהם השוק הישראלי הוא שוק חופשי, ולמעשה הוא מזמן לא כך. מדובר בשוק שנשלט בידי כוחות שמתחמנים אותו, שוק ריכוזי וטייקוני שרחוק מלהיות שוק חופשי. רק המדינה נעדרת ממנו, וכדי לחזור אליו ולהשפיע עליו היא יכולה להטיל פיקוח על המוצרים, להגדיר מה אזרחיה יכולים לקנות ומה אזרחיה לא יכולים לקנות. גבינת קוטג' זה דבר שכל משפחה בישראל צריכה להיות מסוגלת להחזיק", אמר.

בדיון השתתפו גם מוביל מחאת הקוטג', איציק אלרוב; מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג; מנכ"לית אמון הציבור, גלית אבישי; תעשיינים, יבואנים ופעילים חברתיים רבים.

אלרוב אמר בדיון כי "שוק המזון בישראל מתנהל על גבול הפלילים".

אבישי הסתייגה מצדה מהקריאות להכנסת מוצרים לפיקוח, בטענה כי "מהלך כזה לא יוביל בהכרח לתיקון הכשלים בשוק ולהורדת מחירים, שכן עם גיבוש הרשימה יקבעו את המחיר הגבוה וימנעו למעשה את הורדת המחירים באמצעות תחרות. יש להסתכל על כל מארג האינטרסים ולא על האינטרס של גורם כזה או אחר", אמרה.

 ההמלצות שנבחנות