"אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בדאגה. בהחלט, אנחנו נמצאים בהאטה. ייתכן שכבר ב-2011, הגירעון יהיה גבוה יותר מהמתוכנן", כך אמר הממונה על אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ', בשיחה עם "גלובס", יממה לאחר פרסום נתונים שליליים על הכנסות המדינה ממסים וגידול בגירעון הממשלתי.
בעקבות פרסום הנתונים, כתב אתמול (ג') ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי של האוצר (והיום בקבוצת הראל), כי המחסור בהכנסות ממסים יגיע ב-2012 ל-18 מיליארד שקל שיעמדו על 214 מיליארד שקל בלבד, כ-2% תוצר, מצב שיכפיל את הגירעון המתוכנן לכ-4% כמעט.
"זכותו, אבל התחזית מוגזמת לטעמי", הגיב הרשקוביץ' לדברי שראל, אשר חושף כי תחזית ההכנסות של בנק ישראל דומה מאוד לזו של האוצר ל-2012 (227 מיליארד שקל). הרשקוביץ' סבור כי אי הוודאות הקיימת עתה גדולה מאוד ולכן אין טעם לבצע שינוי בתחזיות או במדיניות. כפי שנחשף ב"גלובס", האוצר עדכן את תחזית הגירעון מעבר ליעד, מ-2% ל-2.6%, אך בכירים באגף התריעו בשיחות עם "גלובס" כי מדובר "ברף התחתון".
"המדיניות שלנו מבוססת על שלושה עקרונות", מסביר הממונה על התקציבים. "הראשון, שהוא העוגן, הוא שמירה על תקרת ההוצאה. אפילו הדיבור על הגדלת ההוצאה גורם נזק", סבור הרשקוביץ' שאמר שלא צפויים כעת קיצוצים בתקציב. "הדבר השני הוא הרכב ההוצאה - אנחנו חייבים, באמצעות התקציב, לעודד צמיחה תוך שיפור תנאי שוק העבודה, הגדלת שיעור ההשתתפות והגדלת הפריון".
העיקרון השלישי הוא יצירת תנאי צמיחה באמצעות שינויים מבניים שיסירו חסמים ויעודדו תחרותיות. "כרגע, אנחנו נותנים לגירעון לפעול כמייצב אוטומטי", אומר הרשקוביץ'. הכוונה היא שברגע שלא נוגעים בהוצאה, ויש ירידה בלתי צפויה בהכנסות, נוצר גירעון. באפשרות האוצר לבצע שתי פעולות עיקריות: לקצץ בהוצאה או לתת לגירעון לגדול (הגירעון הופך למייצב האוטומטי).
מדיניות דומה נקט הממונה על אגף התקציבים בשנת 2009, רם בלינקוב, מדיניות שהוכיחה את עצמה. הבעיה היחידה היא שאין אפשרות לנקוט במדיניות הזו לטווח הארוך ולתת לגירעון להתפרץ באופן מתמשך. "לכן אני מדגיש את המילה 'כעת', ולפי הנתונים הקיימים היום", מסייג הרשקוביץ'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.