האם מגיע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, יכנה אותו "שקרן" ונשיא ארה"ב, ברק אובמה, יתלונן שהוא "צריך להתעסק עם נתניהו מדי יום"? תשובת "וושינגטון פוסט": לא, לא מגיע לו; נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הוא מטרה מתאימה יותר ליחס כזה.
בעל הטור ג'קסון דיל כותב, כי ההתבטאויות של אובמה וסרקוזי, בשיחה פרטית בצרפת בשבוע שעבר, אינן בדיוק "פצצה". לדבריו, "מזה זמן מה כבר ידוע שלאובמה יש יחסים אישיים גרועים עם נתניהו, ושהוא מאשים את ראש הממשלה באחריות לקיפאון בתהליך השלום; גם הלך הרוח של סרקוזי כלפי נתניהו היה צפוי".
"אבל, האם התחושות שלהם מוצדקות?" - שואל ה"פוסט". "אף על פי שנתניהו מעולם לא היה שותף נוח למנהיגים מערביים, קשה לראות מדוע הוא גורם עתה לעוינות כזו כלפיו אצל אובמה וסרקוזי".
"מאז תחילת כהונתו (השניה) כראש הממשלה, בתחילת 2009, בערך במקביל לכניסתו של אובמה לבית הלבן, נענה נתניהו בדרך כלל בחיוב ליוזמות של בית הלבן, למרות שהוא עומד בראש ממשלת קואליציה ימנית, שרואה בשלילה כל ויתור לפלסטינים", מציין בעל הטור. "לא חלף זמן רב מאז נכנס לתפקידו, ונתניהוהודיע על נכונותו לקבל מדינה פלסטינית, בפעם הראשונה בחייו הפוליטיים. הוא נענה גם לדרישתו השגויה של אובמה להקפיא בניה בהתנחלויות בגדה ובירושלים..."
מוסיף העיתון: "השנה הגיב נתניהו בזעם כאשר אובמה הפתיע אותו בנאום,שבו קרא לישראל בפומבי להסכים לנוסחה של מדינה פלסטינית בגבולות שמבוססים על גבולות 1967, עם חילופי שטחים קטנים. פחות ידועה היא העובדה שראש ממשלת ישראל כבר קיבל מאז את התנאים האלה".
"נתניהו התיר באחרונה חידוש הבניה בהתנחלויות, אך ההיתר חל בעיקר על אזורים שהמנהיגים הפלסטיניים מודים שהם ישארו בשטחה של ישראל, לאחר הסכם שלום", אומר עוד ה"פוסט". "השבוע הוא הודיע לממשלה שמאחזים שבית-המשפט העליון הגדירם כבלתי חוקיים - ייעקרו".
"במילים אחרות, נתניהו נהג לפעמים בעיקשות, אך, בסופו של דבר הוא שיתף פעולה", מציין בעל הטור. אפשר להאשים אותו שהוא נע לאט מדי, או שהציע לפלסטינים מעט מדי, אבל אי אפשר להאשימו בהכשלת היזמות האמריקניות".
ונשיא הרשות הפלסטינית? "במשך רוב התקופה שבה הקפיאה ישראל את ההתנחלויות דחה עבאס את פניותיו של אובמה לחדש את המו"מ עם ישראל; לאחר שני מפגשים, הוא שב להתעטף בעיקשותו. הוא גם התעלם מפניה אישית של אובמה ופנה לאו"ם בבקשה שהארגון יכיר ברשות כמדינה, תהליך שעלול לאלץ את ארה"ב להטיל וטו על היזמה במוצעת הביטחון".
"בספטמבר הצטרפה צרפת לקריאת הקוורטט שישראל והפלסטינים ישובו לשולחן הדיונים ללא תנאים מוקדמים. נתניהו הסכים. עבאס - לא".
"יהיה זה, אפוא, הוגן לומר שעבאס עבר מהתנגדות ליזמות הדיפלומטיות של ארה"ב וצרפת למאמצים פעילים לחתור תחת יזמות אלה", כותב ה"פוסט". "ובכל זאת, סרקוזי מוצא שדווקא נתניהו הוא 'בלתי נסבל' ואובמה נאנח שהוא 'צריך להתעסק אתו כל יום'. אם יש הסבר ליחס הזה, אז הוא חייב להיות משהו אישי. מבחינה מהותית, אין בו שום היגיון".
משרד ראש הממשלה סרב להגיב על הידיעה. אך פקיד ישראלי, שביקש לשמור על עילום שמו בגלל "סיבות דיפלומטיות", אמר ל"ניו יורק טיימס", כי בהתחשב ביחסים האישיים הקרובים שהיו לנתניהו עם סרקוזי, "כל הפרשה הזו באה בכהתפעה".
המקור סיפר, כי ידיד משותף הציג את נתניהו לסרקוזי, כאשר האחרון היה ראש עיריית נואילי סור סן, עיר קטנה ליד פאריס. השניים יצאו לארוחות ערב בפאריס ובישראל, כאשר סרקוזי ביקר במדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.