יותר מאשר כל עובד בענף אחר, לעובד היי-טק השפעה עצומה על הארגון בו הוא מועסק. לא בהכרח בהקשר של מפגן כוח מול המעסיק, אלא בעיקר דרך ההשפעה על האסטרטגיה של החברה. הרי מספיק שעובד יפתח אלגוריתם מבריק אחד, כדי לגרום לשבירת הכיוון העסקי של החברה כולה.
מאפיין ייחודי זה - היכולת להשפיע ולהטביע חותם - ממגנט צעירים רבים לעולם התעסוקה בהיי-טק. גם רמות השכר וההטבות הגבוהות יחסית לעיסוקים בענפים אחרים, מושכים אותם אליו. יחד עם זאת, אחרי שנים ספורות בענף מנהלים שומעים מהכפיפים שלהם קובלנות על הקשיים של העבודה בהיי-טק.
לא מדובר בהתבכיינות קוטרית, אלא בכאב אמיתי שמעורר אצל העובדים מחשבות על עזיבת הענף, חרף ההשקעה העצומה בלימודים ובניסיון המקצועי המצטבר. ואכן, לא מעט עובדים לא מצליחים לשרוד את העשור הראשון בההיי-טק ונוטשים לענפים אחרים.
"גלובס" ממפה את ארבע הבעיות הטיפוסיות ביותר לעובדי היי-טק, רגע לפני שהם "שוברים את הכלים" ; וממליץ להם איך להתגבר עליהן.
בעיה 1
"אם אני לא זמין 24/7, מסתכלים עליי בעין עקומה"
מה מקורה: דובי פאוסט, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת מיקרון: "בהיי-טק אין גבולות, אין שעות עבודה, מצפים ממך להיות זמין 24/7 ולתת מענה. ולא, אוטומטית נדבקת לך תווית של 'לא מחויב'. שמעתי עובדים שמתלוננים כי הם חשים מוטרדים כל הזמן מנטלית ('המוח לא מפסיק לטחון את הבעיה שהשארתי בעבודה') ופיזית ("אני צריך להשיב למבול בלתי-פוסק של טלפונים, אימיילים וסמסים בכל שעה"), או אמירות כמו 'אני לא רואה את הילדים', 'אין לי זמן לתחביבים'. למעשה, גם אם המעסיק לא אומר לעובד מפורשות להיות זמין 24/7, עדיין התחרות מול הקולגות והלחץ נמצאים כל הזמן באוויר ואתה נמדד על האקסטרות".
איך להתגבר עליה: "כיוון שאופי העבודה חסר גבולות, זוהי האחריות האישית של העובד לפתח גבולות, קרי לשים לעצמו קווים אדומים (למשל, 'אני לא עונה לטלפון בשבת'), ולעמוד בהם תוך נכונות לשלם את המחיר. למה? כי תמיד ירצו ממך עוד. למעשה, ההמלצה שלי היא להפוך את היוצרות - לבנות לעצמם מסגרת חיים אישיים ולתוכה לצקת את העבודה, ולא להפך. האם המעסיק יסתכל עליך בעין עקומה? יכול להיות, אבל מניסיוני, לעתים דווקא הבחירה בהצבת גבולות חדים מייצרת עובד אפקטיבי יותר, ובמקביל גם המעסיק מתרגל לכללי ה'יהרג ובל יעבור' שלו ולומד לכבדם".
בעיה 2
"הייתי יכול להוציא יותר"
מה מקורה: שלומי צייג, סמנכ"ל טכנולוגי בחברת בבילון: "אופי האדם הוא לא להיות 'שמח בחלקו', אבל בהיי-טק זה מחריף כי קיימת תחושה כרונית אצל העובדים שהם יכולים בקלות לשדרג שכר ותנאים, וכך הם חיים בחוויית 'אומללות' קבועה. זה קורה גם בגלל שהתחום מאופיין במחסור בעובדים, גם כי השכר יחסית גבוה (ועם האוכל בא התיאבון), וגם בגלל שבענף יש מרחב להמריא לגובה. יש עובדים שנתפסים לחשבונאות ובודקים כמה הם מרוויחים בפועל פר שעה בתנאים של עבודה 'סביב השעון', מגלים שיוצא להם שכר נמוך וחיים בתחושת קיפוח, למרות שהשכר שלהם גבוה באופן אובייקטיבי".
איך להתגבר עליה: "על עובד שחי בתחושה כזאת להתייעץ עם חבר או קולגה ותיק בענף, כדי להיות בטוח בערכו האמיתי ובשווי השוק האובייקטיבי שלו, ורק אז לעשות אנליזה - האם באמת הוא מקופח. אם מתגלה שהוא מקבל פחות מערכו, הטקטיקה הכי טובה תהיה לגשת למנהל ולשפוך את אשר על לבו. המלצה חשובה נוספת היא להתרחק מכל האמירות המניפולטיביות כמו 'שמעתי שבחברה X עובד כמוני מקבל Y', אלא לדבר בצורה פשוטה עם עובדות שנתמכות בנתוני השוק. חשוב מאוד לא לעשות את זה ב'שיטת המצליח' כי אז מתייג את עצמך כחמדן".
בעיה 3
"מחר יקום מלך שלא ידע את יוסף"
מה מקורה: צייג: "אמירה זו היא שם קוד לחוסר היציבות התעסוקתית שאופיינית כל-כך להיי-טק, ולא בכדי. זוהי תעשייה שמשנה את פניה ואת האסטרטגיות שלה לפחות פעם-פעמיים בשנה כשחברות נמכרות, מתמזגות, מנהלים מתחלפים, תקציבים מתבטלים (או מתנפחים) או טכנולוגיה חדשה הופכת ללהיט. כל משב רוח קל כזה גורם לעובד פיק ברכיים ומנפץ לו את אשליית הביטחון. עובדי היי-טק חווים גם הרבה יותר שקיפות של מה שקורה בחברה, כי באמת 'החברה היא העובדים'. הבעיה היא שמהשקיפות הזאת נגזרת חוויה עמוקה של חוסר ביטחון".
איך להתגבר עליה: "לפתח סוג של אדישות ולקבל ששינויים תזזיתיים במקום העבודה שלך הם שם המשחק, ולצפות שהם יגיעו בכל רגע נתון. מצד שני, ניתן להסתער על השינויים האלה ולמנף אותם כדי לשפר את הפוזיציה שלך. אני מכיר המון עובדים בכירים שסגרו להם את הפרויקט, והם חשו פיק ברכיים כשהממונה שלהם עזב, אבל דווקא הוואקום הזה משך אותם למעלה".
בעיה 4
"אני דורך במקום"
מה מקורה: צייג: "לעומת התעשייה המסורתית, בהיי-טק אתה כל חצי שנה נחשף לטכנולוגיות חדשות שקובעות את הטון. למשל, עובד שתחזק מערכת שהייתה להיט לפני שנה, מרגיש שהוא והמיומנויות שלו מתיישנים כשצץ בשוק דבר חדש. בצל תרחיש טיפוסי ושכיח כל-כך בענף, מתחילות אצל העובד דאגות כמו 'אני הולך לאחור' או 'מה יהא על הקריירה שלי אם לא ישדרגו לי בעבודה את הכלים המקצועיים'. מנהלים בהיי-טק שומעים מהעובדים שלהם אמירות כמו 'אני לא מוכן לגעת יותר ב-X, Y, Z', פשוט כי הם פוחדים שהטכנולוגיה הישנה בה הם עוסקים היום תקבור להם את הקריירה כמהנדסי תוכנה מקצועיים. אבל מה לעשות שלא תמיד אפשר לתת לעובד את כל מאווייו? כך בעצם נוצרת מצוקה נפשית וחווית שחיקה גדולה שבאה על רקע של דריכה במקום".
איך להתגבר עליה: "לבוא לממונים ולדרוש שדרוג טכנולוגיות שאתה עובד עליהן, אבל צריך לדעת מה לבקש. לכן, ההמלצה הראשית שלי להקדיש שעה מדי בוקר לקריאת בלוגים או פורומים מקצועיים בתחום הטכנולוגי, כדי להתעדכן במגמות החדשות של הענף. טיפ חיוני נוסף הוא ברמת התקשורת של הבקשה, כשמגיעים למעסיק, אל תתמקדו רק בצרכים הפרטיים אישיים שלכם, אלא חברו את הטכנולוגיות הללו שאתם מבקשים ללמוד אל הביזנס. כשאתם מפגינים בפניו את התועלות שלו מהחיבור שלכם לטכנולוגיה החדשה ומפגינים ידע ובקיאות, אתם מגדילים את הסיכוי שהחברה תשקיע בהתפתחותכם המקצועית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
