כלכלן בכיר: "סיכוי נמוך לפתרון המשבר הפוליטי באיטליה"

פרישה של סילביו ברלוסקוני מכהונת ראש ממשלת איטליה תשיק תקופה של אי-ודאות רבה לאיטליה, שלא תציע פתרון מהיר למשבר החובות שמאיים על כל מרחב האירו.

האג"ח והמניות האיטלקיים עלו שלשום לזמן קצר בעקבות השמועות שברלוסקוני מוכן לפרוש, אך היום הם כבר שבו לרדת, זאת מאחר שלא צפוי מהפך יציב בשוק עד שברלוסקוני יוחלף בממשלה יציבה שתעורר רושם שהיא מסוגלת לטפל בבעיית כספי הציבור וליישם את הרפורמות. זה עלול לדרוש זמן רב, והסיכון הגדול ביותר הוא אכן בממד הזמן - כמה ממנו יידרש לאיטליה כדי להתגבר על בעיותיה.

גם אחרי לכתו של המנהיג שהפך לסמל של שערוריות והבטחות ריקות, לא יהיה קל לאיטליה לשכנע את השווקים שהיא יכולה לצמצם את החוב האדיר שלה, לבצע רפורמות בשוק העבודה, לתקוף את הכלכלה השחורה ולשפר את הפריון, רק בתור התחלה. השותפים והשווקים ירצו לדעת איך בדיוק תיושם הבטחת הרפורמות המעורפלת של ברלוסקוני לאיחוד האירופי בחודש שעבר.

פתרון מהיר - בסבירות נמוכה

אף לא אחד מהתרחישים האפשריים אחרי עזיבתו של ברון המדיה בן ה-75 את לשכת ראש הממשלה אינו פשוט וברור. "ההרכב הנוכחי של הפרלמנט האיטלקי והכוונות של הקואליציה מאותתים שפתרון מהיר של המשבר הפוליטי הוא בסבירות נמוכה", אומר הכלכלן האירופי הראשי של בנק מיזוהו, ריקרדו ברביירי.

התרחיש הגרוע ביותר הוא של שבועות וחודשים של אי-ודאות ועיכוב ביישום הרפורמות.

תשואות האג"ח האיטלקיות מצויות בגבהים שבסביבות 7%, וזאת למרות רכישת חבילות שלהן בידי הבנק האירופי המרכזי. צורכי המימון בחודשיים הבאים צנועים, אבל הם יעלו במהירות בשנה הבאה, מאחר שיהיו פדיונות גדולים של אג"ח בפברואר ובמארס.

אנליסטים אומרים שכלכלת איטליה כבר מצויה למעשה במיתון נוסף, שהיא בקושי תצמח בשנה הבאה ושיעדי הגירעון של הממשלה יוחמצו. השווקים מעוניינים בממשלה טכנוקרטית ללא בחירות, שתעביר את הרפורמות הבלתי-פופולריות שנחוצות כדי לשפר את פוטנציאל הצמיחה באחת הכלכלות האיטיות ביותר בעולם.

מי יחליף את ברלוסקוני?

אנליסטים אומרים שהממשלות הטכנוקרטיות בראשות ג'וליו אמאטו והבנקאים המרכזיים לשעבר קרלו אזליו צ'יאמפי ולמברטו דיני בשנות ה-90 העבירו רפורמות חשובות, וחילצו את איטליה ממשברים חריפים עוד יותר מהמשבר הנוכחי.

הנציב האירופי לשעבר, מריו מונטי, מוזכר לעיתים תכופות כמי שיכול להוביל ממשלה כזו, אך לא ברור אם היא תוכל לזכות ברוב בפרלמנט. ברלוסקוני יעשה כל שביכולתו כדי להחרים את מה שהוא יגדיר כחתירה נגד הדמוקרטיה, בסיוע בעלת בריתו הליגה הצפונית.

אבל אפילו אחרי העריקות שהפילו כביכול את הממשלה, מפלגת "אנשי החירות" של ברלוסקוני תישאר כנראה הגדולה ביותר בפרלמנט, ותמיכה שלה בממשלה טכנוקרטית תחייב התקוממות כללית נגד ברלוסקוני עצמו.

לכן לנשיא, ג'ורג'יו נפוליטנו, אין כנראה כל אופציה אחרת מלבד פיזור הפרלמנט והכרזה על בחירות מוקדמות, לא לפני התייעצויות עם כל סיעות הפרלמנט וכנראה פנייה למונטי או למישהו אחר כדי שיבהירו אם ביכולתם לעמוד בראש ממשלה שתזכה לאמון הפרלמנט. זה ידרוש כמובן זמן נוסף.

בחירות יוכלו להיערך בינואר לכל המוקדם, ובינתיים ימשיך ברלוסקוני לכהן כראש ממשלת מעבר שתמשיך לדשדש במקום.

לפי הסקרים, בבחירות תזכה האופוזיציה מהשמאל-מרכז, שתציע סיכוי קטן לממשלה החלטית. האופוזיציה מורכבת ממפלגות רבות ושונות, ללא מנהיג טבעי וללא הסכמה על הדרך שנחוצה לחלץ את איטליה מהמשבר.

מסע בחירות חריף

מסע הבחירות יהיה חריף במיוחד ובלתי-צפוי. ברלוסקוני לא ירוץ שוב לראשות הממשלה, אך ישאף למנות יורש כמנהיג המרכז-ימין. דבריו בתקופה האחרונה מאותתים שהמסע שלו יתבסס על פלטפורמה אנטי-אירופית חזקה, שתאשים את המטבע האחיד בכל מצוקותיה של איטליה.

בשתי מסיבות עיתונאים נפרדות בשבועות האחרונים כינה ברלוסקוני את האירו "מטבע מוזר שלא שכנע אף אחד" ואחר כך אמר שהשקת האירו "רוששה חלקים גדולים מאוכלוסיית איטליה".