מערכת ההפעלה לינוקס, שהגיחה לאוויר העולם לפני שני עשורים, איימה - לפחות תדמיתית - על Windows של מיקרוסופט, שמנהל סטיב באלמר. לצד המאבק המסחרי, התנהל קרב אידיאולוגי. לינוקס הייתה המערכת הפתוחה שכל אחד יכול לעשות בה כרצונו ואילו חלונות הייתה המערכת הסגורה והיקרה, שאחראית במידה רבה למהפכת המחשוב האישי.
ברבות השנים לינוקס לא הצליחה לנגוס בנתח השוק של מערכות ה-Windows במחשב האישי. אבל כיום, מרכזי העניין והרווח בשוק עברו למרחבים אחרים, חלקם מבוססי חומרה - טלפונים חכמים ומחשבי לוח - וחלקם וירטואליים, כגון תוכנה שניתנת לגישה מרחוק, מענן המחשוב.
במצב הנוכחי שבו נמצא עולם המחשוב, השחקניות המובילות הן אלה שעושות שימוש במערכות שמבוססות על גישת הקוד הפתוח. מדובר בתוכנות שמאפשרות לכל אחד לשנות אותן, בהתאם לצרכיו. הדוגמה הבולטת היא האנדרואיד של גוגל, שמשמש בהתקני תקשורת ניידים, וכן בתשתיות התוכנה שמריצות מרכזי נתונים בארגוניים הגדולים.
השינויים האלה משפיעים באופן ניכר על הביצועים והחשיבה של חברת רד-האט (Red Hat), שנחשבת לחברה הגדולה ביותר שמספקת פתרונות קוד הפתוח. החברה כבר לא מתעניינת להתחרות במיקרוסופט על המחשב האישי. היעד הלא פחות שאפתני של החברה הוא להוביל את מהפכת המחשוב הבאה, מה שעשוי להתגשם.
"אומרים שאנחנו מתחרים במיקרוסופט, אבל אני לא רואה את זה כך", אומר ג'ים וייטהרסט, מנכ"ל החברה, שהגיע היום לביקור קצר בישראל בראיון בלעדי לגלובס, "אנחנו רואים שינוי בארכיטקטורת המחשוב, ויש כמה מנצחים שיגדירו את הדור הבא. בארכיטקטורה הקודמת מיקרוסופט ואינטל היו המנצחות, אבל כעת יש שינוי. אני לא אגיד שרד-האט תהיה המנצחת אבל הקוד הפתוח בהחלט יהווה את הארכיטקטורה המנצחת בדור הבא של המחשוב".
לא פונים למשתמש הסופי
רד-האט, שנסחרת בנאסד"ק לפי 9.8 מיליארד דולר, מספקת גרסת מערכת הפעלה לינוקס ומגוון כלי תוכנה אירגוניים ושירותים סביבה המבוססים על קוד פתוח, כלומר מפותחים על-ידי קהילת משתמשים.
הפורמט הזה הציב סימן שאלה תמידי לגבי המודל העסקי של החברה. איך אפשר למקסם את ההכנסות ממכירת תוכנה שמופצת באופן עקרוני בחינם? מעבר לכך, איך אפשר למכור תוכנה שפותחה על-ידי קהילת משתמשים שדוגלת בתוכנה חינמית ובפתיחות? הדילמות האלה חידדו מאוד את האסטרטגיה של החברה.
"המודל שלנו לא עובד על המשתמש הסופי", טוען וייטהרסט. רד האט מספקת אחריות על הפתרונות שהיא מוכרת, מה שעשוי להוות מניע מרכזי עבור ארגון עתיר דרישות בתחום המחשוב לרכישת תוכנות שלא פותחו על-ידי חברה מוגדרת, אלא על-ידי קהילה.
"המשתמשים הסופיים", הוא מוסיף, "הרבה פחות רגישים לקריסה של מחשב או מערכת הפעלה, מה שיכול להיות קטסטרופה במערכת מחשוב ארגונית. מעבר לכך, הימים שבהם מותקנת תוכנה על המחשב האישי הם ספורים. היום חלק גדול מהיישומים שרלוונטיים למשתמש הסופי נמצאים על שרת בענן מחשוב שמריץ גרסת רד-האט של לינוקס".
- כשאתה מסתכל על ההצלחה של אנדרואיד, אתה לא מרגיש שטעיתם כשלא פיתחתם מערכת מתאימה לנייד?
"השאלה היא לגבי המודל העסקי. האם סמסונג, מוטורולה או HTC יסכימו לשלם מיליוני דולרים על התוכנה אם הם יכולים לפתח את זה בעצמם? כנראה שלא. אנחנו כל הזמן בוחנים מה לעשות בתחום המובייל, אבל קשה לנו לראות את ההזדמנויות באספקת תוכנה ללקוח הקצה".
זינוק של 21% במכירות
וייטהרסט מאמין שההזדמנויות הגדולות נמצאות במרכזי הנתונים הגדולים, בעיקר של ענקיות האינטרנט דוגמת פייסבוק, גוגל ואמזון, שמתמודדות עם ניתוח וניטור מידע בכמות בלתי נתפסת. "כל ספקי ה-Web 2.0 הגדולים רצים על לינוקס", הוא אומר, "לפני עשור רוב החידושים בתחום המחשוב הגיעו מהמעבדות של זירוקס, היום החידושים בתחום המחשוב מגיעים מהפיתוחים של ענקיות ה-Web 2.0 שמסתמכות כמעט לגמרי על קוד פתוח".
עד כמה גדולות ההזדמנויות שעומדות בפני החברה? על פי IDC כ-9 מיליון מערכות הפעלה יירכשו או יותקנו על שרתים ארגוניים ב-2011. נתח השוק של לינוקס הוא כשליש, Windows תופסת כ-60% נוספים, והשאר מתחלק בין יוניקס, מיינפריים ומערכות נוספות. הגידול עד 2014 צפוי להיות בעיקר של מערכות הלינוקס, כך שיהיו יותר מ-40% ממערכות ההפעלה שמיועדות לשרתים ב-2014. במילים אחרות, כמעט שתי מיליון מערכות הפעלה נוספות יתבססו על לינוקס. רובן, סביר להניח, יפנו לרד-האט.
החברה מצפה כי תמכור השנה בכ-1.1 מיליארד דולר, גידול של 21% לעומת 2010. הצמיחה של החברה מבוססת בעיקר על חדירה לתחומי פעילות שמעבר למערכת ההפעלה לינוקס בלבד, כגון מחשוב ענן ותשתיות תוכנה ארגוניות. רד-האט מעריכה שהשוק שאליו היא פונה יתסכם ב-2013 ב-53 מיליארד דולר, לעומת שוק פוטנציאלי של 18 מיליארד דולר "בלבד" ב-2005.
"בהינתן גודל ההזדמנויות", מצהיר וייטהרסט, "אני לא מופתע מכך שהגענו למכירות של יותר ממיליארד דולר". חלק מהצמיחה מיוחס לרכישות של רד-האט, שרכשה בשנים האחרונות חברה בכל שנה בממוצע.
הרכישה האחרונה בוצעה לפני כחודש, תמורת 137 מיליון דולר. הנרכשת היא Gluster, שאמורה לספק לרד-האט יכולות בתחום האחסון עם תוכנה לניהול קבצים. בעבר ביצעה רד-האט קפיצות מדרגה בעקבות רכישת JBoss, שסיפקה סביבת פיתוח ליישומים ארגוניים, קומראנט הישראלית ואחרות. רד-האט רכשה את קומראנט בספטמבר 2008 תמורת 107 מיליון דולר. קומראנט, כיום רד-האט ישראל מפתחת טכנולוגיה לווירטואליזציה של מאגרי מידע.
כיום מחזיקה החברה ביתרת מזומן של כ-800 מיליון דולר, לא הרבה בהתחשב בתוכניות של וייטהרסט: "יש עדיין חורים בפורטפוליו המוצרים שלנו ואני חושב שתראה אותנו יותר אגרסיביים מבחינת רכישות בשנה-שנה וחצי הקרובות", הוא מציין.
רד-האט מציע חבילת תמיכה לסטארט-אפים בישראל
במהלך הביקור ישראל ישיק ג'ים וייטהרסט את תוכנית התמיכה הגלובלית של רד-האט בחברות סטארט-אפ.
החברה תציע לחברות בתחילת דרכן להצטרף אליה ולקבל בתמורה חבילת הטבות. הפיילוט של התוכנית ייצא לדרך בישראל, בעזרת מטריקס, השותפה והמפיצה של רד-האט בישראל.
בימים אלה נערכת ההשקה הרשמית של המיזם, אולם שלוש חברת תוכנה ישראליות כבר נהנות מרוח גבית של רד-האט - קלאודאין (cloudyn) שמפתחת תוכנה למוסדות פיננסיים, טוטאנגו (Totango) שמפתחת תוכנה לתמיכת לקוחות ופרוטיקור שמפתחת אבטחת תשתית למחשוב ענן.
"אנחנו נותנים לתוכנית חשיבות גדולה", אומר וייטהרסט, " בנינו אותה במשך חודשים רבים כדי שתוכל לתת את המענה הטוב ביותר לצרכים של החברות בשלבים המוקדמים".
וייטהרסט הוסיף כי "היום אפשר לפתח תוכנה, ולהביא אותה אל השוק באלפי דולרים, שלא כמו בעבר. אנחנו מאמינים ש-SAP הבאה תהיה חברת סטארט אפ שתקום כך. כדי להבטיח שרד-האט ומטריקס, השותפה שלה בישראל יהיו שותפות של חברות התוכנה האלה בראשית ימיהן, אנחנו מציעים להם את תוכנית העידוד והתמיכה שלנו".
- מה אתם מציעים?
"שימוש ללא תשלום בפלטפורמת הפיתוח של רד-האט, עד שיגיעו להיקף מכירות של 1.5 מיליון דולר, אז נגבה מהם דמי שימוש מופחתים. אנחנו מאפשרים לחברות לפתח בפלטפורמה שמשתמשים בה ארגוני ענק כמו בורסת ניו-יורק או בזק בישראל".
- למה לא לפתח בקוד פתוח ללא תשלום?
וייטהרסט: "כי לא פעם בשלב מאוחר יותר, כשהחברה גדלה, היא צריכה פלטפורמה קצת יותר יציבה.
"כשהחברות מתחילות למכור את המוצר הן צריכות לספק יציבות והמערכת הפתוחה לא תמיד מאפשרת את זה, עדיף להתחיל לפתח בסביבה אמינה ולא להידרש להמרות מאוחר יותר".
אליעזר אורן, נשיא מטריקס מוסיף: "אנחנו מכירים את חברות הסטארט-אפ שנאבקות על כל דולר. אנחנו נסייע לא רק בשימוש בפלטפורמה אלא בתמיכה כוללת. אנחנו מציעים להם את הידע הגדול שלנו בהסכמי שיתוף פעולה ונוכל להפיץ את התוכנה שלהם בישראל ובעולם. אנחנו יכולים לחבר אליהם לקוחות פוטנציאלים שהם חברות גדולות. בנוסף, נעניק סיוע משפטי בכל מה שנוגע לשימוש בקוד פתוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.