"היועץ יעניק לחברה שירותי ניהול כיו"ר פעיל, יפקח על הנהלת החברה וייתן לה סיוע וייעוץ בתחומים אסטרטגיים, בתכנון פעילות החברה וזיהוי הזדמנויות עסקיות בתחום חיפושי הנפט והגז והפקתם, ייצוג החברה מול רשויות ממשלתיות ומול משקיעיה, גיוסי הון ויצירת שיתופי פעולה, בהיקף ממוצע של כ-75% משרה".
כך, בקיצורים הכרחיים, מתואר הסכם ההעסקה עליו חתמה חברת שמן משאבי נפט וגז - בעלת רישיון לחיפושי נפט מול חופי אשדוד - עם הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, שצפוי להתמנות עתה ליו"ר החברה.
בתמורה לשירותים שיעניק לחברה, יקבל אשכנזי (באמצעות חברה בבעלותו) דמי ייעוץ נדיבים של 100 אלף שקל בחודש בתוספת מע"מ ובצמוד למדד, וכן שורה של הטבות נוספות: החזר הוצאות מלא בגין רכב, נסיעות, אש"ל, טיסה ולינה בבתי מלון. וגולת הכותרת: אופציות למימוש ב-3% ממניות שמן, המוערכות בשווי כלכלי של 15.5 מיליון שקל.
קל להבין מדוע נעתר אשכנזי למשרת הייעוץ המתגמלת. לשמן יש מנכ"ל עתיר ניסיון בתחום חיפושי הנפט וסוללת יועצים מקצועיים, כך שניתן להניח שהג'וב של הרמטכ"ל לשעבר לא יהיה כרוך בהשקעה גדולה של זמן או של תעצומות נפש וגוף.
אבל מדוע הציעו בעלי שמן לרמטכ"ל היוצא תנאים כה מפתים? כאן התשובה מעט מורכבת יותר.
מניסיון השנים האחרונות קשה להצביע על גנרל בדימוס שעשה חייל במגזר העסקי, והסיבות ידועות: פורשי הצבא, ותהייה דרגתם בכירה ככל שתהייה, יוצאים לאזרחות כשהם מצוידים בניסיון רב בניהול כוח אדם, אך הם טירונים בניהול תקציב עסקי של הכנסות והוצאות.
המערכת הצבאית מתנהלת במובנים רבים בצורה הפוכה מזו העסקית: היא נוקשה, בזבזנית, אינה יעילה, וכשחסר כסף פשוט הולכים לאבא, כלומר למשרד הביטחון.
זאת ועוד: בעוד שבעולם האזרחי קיימת קורלציה בין גילו של המנהל להתפתחותו ככזה, הגנרלים בדימוס נוחתים לעולם הזה כשהם מצוידים בדרך כלל במיומנויות המוגבלות לתחום הביטחוני בלבד. ניסיונות להצניח אלופים ורבי אלופים במיל' למשרות ניהול בכירות שאינן במגזר הציבורי-מוניציפאלי, נחלו בדרך כלל כישלון חרוץ.
את זה יודעים כמובן גם בעלי חברת החיפושים שמן, אבל שם לא מודאגים מיכולות הניהול של אשכנזי. על ידי צירופו לחברה הם מבקשים להשיג את מה שנכתב בתוך הסכם העסקתו: "ייצוג החברה מול רשויות ממשלתיות ומול משקיעיה".
שמותיהם של יצחק תשובה, קובי מימון, ומשפחות רוטלוי ולנדאו - העומדים בראש חברות החיפושים הבולטות בישראל - מוכרים היטב בשוק ההון ובמסדרונות השלטון, אבל מי מכיר את אברהם נניקשווילי וחיים ליבוביץ', בעלי השליטה בחברת שמן?
הראשון, איש צללים שנחשב במשך שנים לפטרונו הפיננסי של ג'קי בן זקן (עוד שותף בשמן), והוא בעיקר בגדר תעלומה. דומה שלאיש אין מושג אודות מקורות הונו והיקף עסקיו. ואילו ליבוביץ' הוא איש עסקים חרדי - תופעה שאינה שכיחה במגזר העסקי - שלא ברור כיצד יתקבל על ידי הגופים מולם נדרשת שמן להתנהל. שותפם, בן זקן, שמסובך כיום בחקירת רשות ני"ע, נדרש כעת להוריד פרופיל לפחות עד שתסתיים החקירה.
במצב כזה, שמן, הנדרשת לגיוס של מאות מיליוני שקלים לצורך מימון החיפושים ולהתנהלות אינטנסיבית מול מוסדות השלטון, זקוקה לדמות ייצוגית, לשם שיפתח דלתות וכיסים. ואשכנזי הוא בהחלט שם כזה.
במדינה עתירת רגולציה, שבה את ההחלטות החשובות קובעים פקידים בדרגות הביניים, ניתן רק לתאר כיצד יושפע מנהל מחלקה במשרד התשתיות, כשגבי יכנס למשרד, יוריד לו צ'פחה ידידותית, וישאל "אחינו, הקפה כבר על האש?".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.