זעזוע בטבלת השכר

בשקט בשקט מאיים תיקון 16 לחוק החברות לזעזע את טבלת שכר הבכירים בבורסה של ת"א. רבים מבעלי השליטה בחברות הציבוריות נאלצים בימים אלו להביא את תנאי העסקתם לאישור האסיפה הכללית בעקבות כניסת התיקון לתוקף. לא מן הנמנע, כי חלק גדול מהם ייאלץ לוותר על התנאים הנדיבים שמהם נהנו עד כה או אף על שכר בכלל.

תיקון 16, אשרו נועד להגביל את כוחם של בעלי השליטה בחברות הציבוריות, קוצב את תקופת הסכם ההעסקה שלהם (כיו"ר או כמנכ"ל חברה) לתקופה של שלוש שנים בלבד. בנוסף, הגדיל התיקון את הרוב הנדרש לאישור הסכם שכזה ל-50% מבעלי מניות המיעוט (שלהם אין עניין אישי בהסכם) לעומת 33% בעבר.

עו"ד פרופ' יוסף גרוס, מומחה לדיני תאגידים, טען בשבוע שעבר כי לתיקון אומנם יש הצדקה רעיונית, אבל היישום שלו יכול לעורר תופעה של סחטנות על ידי בעלי מניות המיעוט והחלטות שאינן מבוססות על מידע מספיק. לדברי גרוס, בעלי מניות המיעוט הם במקרים רבים "גוף שאין לו אחריות כלפי אף אחד, ואין מי שיכול לתקוף אותו על התנהלותו".

מאידך, מצדדי התיקון טוענים כי מתוקף היותם המחזיקים ברוב מניות החברה שבשליטתם, בעלי השליטה בחברות הציבוריות הם הנהנים העיקריים מהצלחתה (באמצעות דיבידנדים ועליית ערך המנייה). ככאלה, הם אינם זקוקים לכאורה לתמריץ בדמות שכר מנופח של מיליוני שקלים לשנה, כדי לעשות את מלאכתם.

כך או כך, לאור התיקון הזה כעת עומדים על הפרק כמה מהסכמי ההעסקה ה"כבדים" בשוק ההון, שיובאו בימים הבאים לאישור בעלי המניות. מדובר בשכרם של מנהלי רשת המזון רמי לוי , חברת הביטוח הראל , הקבוצה התעשייתית אלקו וכמובן ענקית הנדל"ן גזית גלוב - כולן חברות המונהגות על ידי בעלי השליטה בהן.

אם ללמוד מאופן ההתנהלות של בעלי מניות המיעוט בשבועות האחרונים, רוב בעלי השליטה בבורסה עוד יתגעגעו להסכמי העבר. רק לאחרונה נאות אילן בן דב, בעל השליטה בחברת התקשורת סאני ואחד מכוכבי טבלאות השכר בשנים האחרונות, לוותר על רוב שכרו כתנאי לאישור ההסכם באסיפת בעלי המניות.

לוי רחמני, בעל השליטה בחברת הביטוח איילון, ובנו נגה, שנהנו בשנים האחרונות משכר מצטבר בעלות של יותר מ-100 מיליון שקל (שעל פי טענת רשות ני"ע נתקבל בניגוד לדין) - העדיפו לוותר על הדיון בחידוש תנאי העסקתם באסיפה הכללית שכינסה החברה, והורידו את הנושא מסדר היום.

והם לא היחידים: עוד שורה של בעלי שליטה המעריכים כי רוב בעלי מניות המיעוט יתנגד לתנאי העסקתם (ולא משנה כמה יבקשו לעצמם), מעדיפים שלא להעלות את הנושא להצבעה. חלקם ממשיכים לתת את שירותי הניהול ללא תמורה, וחלק אחר פשוט הודיעו על התפטרות מהתפקיד.

שי שלו הוא עורך שוק ההון בגלובס