הקרב על הקו העירום

ביום חמישי האחרון התקיימה הפגישה המיוחלת בין נציגים של חברת בזק, בשליטת שאול אלוביץ', לבין אנשי משרד התקשורת, לגבי מחיר "הקו העירום" (Naked Adsl). הקו העירום הוא קו שבו הלקוח משלם עבור אינטרנט בלבד, והוא אמור לסייע בהגברת התחרות בשוק הטלפוניה. מחירו של הקו הוא 25 שקל בחודש, וניתן להתייחס אליו כאל "מס" עודף שמשלם לקוח שרוצה לקבל שירות טלפוניה מספק כלשהו, למשל סמייל או נטוויז'ן.

אסף כהן, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, פרסם כבר לפני חודשיים חוות דעת שלפיה יש לחתוך את מחירו של "הקו העירום" בעשרות אחוזים, אך רק בסוף השבוע האחרון הואילו במשרד לקיים את הישיבה עם בזק, על-מנת להבין מדוע היא מתנגדת להפחתת המחיר.

הנורה האדומה של משרד התקשורת נדלקה כאשר בזק החלה לשווק מבצעים שבהם הציעה טלפוניה (דקות שיחה) ותשתית אינטרנט תמורת 20 שקל לחודש, אך כעת היא מוכרת שירות של קו בלבד ב-25 שקל. המסקנה הייתה שבזק צריכה להוריד את מחירו של הקו העירום בצורה דרסטית. בינתיים, נזכיר, בזק קיבלה היתר לשווק סלי שירותים, מה שהוביל אותה, לראשונה מאז פתיחת התחרות בטלפוניה ב-2007, להציג מספר חיובי של מנויים (יותר מצטרפים מאשר נוטשים). מי שנפגעו מהמהלך הן סמייל ונטוויז'ן, שמספר הגיוסים שלהן בתחום ירד משמעותית.

אז מה טענה בזק בשימוע? ראשית כי המחיר של השירות נקבע כדי להיענות לבקשת המשרד ולהימנע מעימותים מיותרים, וכי הוא זול בהרבה מעלותו האמיתית, שעומדת על יותר מפי שניים. בזק טוענת כי אמנם הקו העירום הוא קו נחושת רגיל, אך במקום להתחבר למרכזייה הוא מתחבר לאינטרנט. העלות הזו תומחרה על-ידי המשרד, והיא עומדת על 60 שקל.

הטיעון השני שהשמיעה בזק הוא שמחיר הקו זהה למחיר של קו בשוק סיטונאי כפי שהוא נמכר בעולם. השוואה למדינות אחרות בעולם הראתה שמחיר קו בשוק הסיטונאי הוא לפחות 10 יורו. כך, בישראל המחיר נמוך בהרבה, בשעה שעלויות הציוד והחפירה הן פחות או יותר זהות.

עוד נטען שבזק מפעילה על השירות מערכת חיוב וגבייה. כלומר בזק היא שמוכרת את השירות ללקוח, ולא המתחרה שמספק את השירות, לכן יש לה הוצאות נוספות שצריך להכיר בהן.

אז איך החברה מכרה את הקו עם דקות ותשתית אינטרנט במחיר של 20 שקל לחודש? בבזק אמרו למשרד שמדובר במבצע חד פעמי שהופסק, ושהמחיר הנמוך היה לתקופה של שלושה חודשים בלבד. החברה הוסיפה כי אי אפשר להסיק, ממבצע בודד לפרק זמן קצר, את המסקנה שהמחיר של השירות חייב לרדת, אלא צריך להסתכל על התמונה בכללותה.

נקודה נוספת ולא פחות מעניינת שהעלתה בזק, ושלמשרד התקשורת אין תשובה עליה, היא העובדה שחברות הטלפוניה ממשיכות ליהנות מהגנת ינוקא (מ-2007, יש לזכור) בדמות קישוריות נכנסת שהן מקבלות מבזק.

הכוונה היא למקרים כמו של סמייל ונטוויז'ן, שמפעילות שירות טלפוניה על-גבי האינטרנט אך אין להן רשת משל עצמן. הענקת קישוריות נכנסת היא למעשה, לפי בזק, סבסוד השירות על-ידי בזק והוט.

טענה זו היא בדיחה רצינית. הרי קישוריות מבוססת על עולם המיתוג המעגלי הישן, אבל בעולם האינטרנט אין קישוריות. למה ממשיכות בזק והוט לסבסד את סמייל ונטוויז'ן? האיוולת הזו הייתה אמורה להיעלם מן העולם מזמן.

חובתו של משרד התקשורת הייתה לערוך בדיקה שתקבע אם יש מקום לחייב את בזק והוט (כלומר את הלקוחות שלהן) לשלם לספקיות האינטרנט קישוריות נכנסת. אבל הניהול הלא מוצלח במשרד התקשורת גרם כנראה למישהו לשכוח את תפקידו ולכן הנושא לא טופל.

מה יהיה עכשיו, אחרי שנשמעה עמדתה של בזק? סביר להניח שלנוכח הנתונים שהוצגו למשרד, הוא לא יוכל להורות על הפחתת המחיר מבלי שתיערך עבודה כלכלית רצינית. המשרד יצטרך לחכות לעבודה שעושה חברת הייעוץ פרונטיר, שמתמחרת את עלויות הרשתות בבזק ובהוט, בניסיון לקבוע את מחירי התשתיות של שתיהן.

לחלופין, המשרד יכול לקבוע מחיר שלדעתו נראה סביר מבלי עבודה כלכלית, ולהשאיר לבזק ולהוט את ההחלטה אם ללכת לבית המשפט נגד הקביעה. יש גם דרך שלישית - להבין ששוק הטלפוניה המסורתית הוא שוק שאין לפקח עליו, אלא יש להניח לו להתנהל מעצמו; יש להבין שעדיף לקבוע מחירי תשתית וגישה בלבד, ולא לטפל פרטנית בכל שירות ושירות.

ככה נראה פיגור טכנולוגי

מי שרוצה להבין למה ישראל מפגרת בהשקעה בתשתיות הסלולר, ומה הכיוון של שאר העולם בנושא, יכול להציץ בעבודת המחקר שערכה חברת אריקסון העולמית על נושא תעבורת האינטרנט הסלולרית שפורסם בשבוע שעבר.

עבודות על עומס כבד בתעבורת האינטרנט מתפרסמות חדשות לבקרים על-ידי גופים רבים, אבל אריקסון, בהיותה יצרנית ציוד הטלקום הגדולה בישראל, עורכת סקרים משלה בהסתמך על המפעילים שלהם היא מוכרת רשתות. לכן צריך להסתכל היטב על הנתונים שהיא מציגה, וללמוד אותם כדי שניתן יהיה להיערך לתרחישים שהיא צופה.

על-פי הדוח, תעבורת הנתונים הניידת תגדל פי 10 עד 2016, בעיקר עקב גידול בתעבורת נתוני וידיאו. מספר המנויים לשירותי פס רחב גדל ב-60% בשנה אחת, והוא צפוי לצמוח מ-900 מיליון ב-2011 ל-5 מיליארד ב-2016.

נתון נוסף שנחשף הוא שעד 2016 משתמשים שמתגוררים על פחות מאחוז אחד משטח היבשה של כדור הארץ, צפויים ליצור 60% מתעבורת הנתונים הניידת, ותעבורת הנתונים הכוללת בסמארטפונים צפויה לגדול פי שלושה במהלך 2011.

אצלנו, כידוע, יודעים טוב יותר מכולם, לכן עדיין לא התחלנו לקדם את הדור הרביעי בסלולר, שנועד להתמודד עם התרחיש שמתממש מול עינינו מדי יום ביומו. וזאת מבלי בכלל הזכיר את רמת השימוש הנמוכה בשירותים ומסחר דרך הסלולר בישראל, לעומת העולם המערבי.